בוואריה

המדינה החופשית של בוואריה (מדינה)
Freistaat Bayern
סמל בוואריה
דגל בוואריה
דגל בוואריה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
מושל מרקוס זודר
רשות מחוקקת הלנדטאג של בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית גרמנית תקנית, בווארית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 12 בינואר 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם בווארים עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 70,551 קמ"ר
גובה 503 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה צוגשפיצה עריכת הנתון בוויקינתונים
 ‑ הנקודה הנמוכה קאל על המיין עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 13,124,737 (31 בדצמבר 2019)
קואורדינטות 49°04′43″N 11°23′08″E / 49.078611111111°N 11.385555555556°E / 49.078611111111; 11.385555555556 
אזור זמן CET
https://www.bayern.de/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית"

בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריהגרמנית: Freistaat Bayern, ‏האזנה‏) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה. זו המדינה הגדולה בשטחה בגרמניה (70,549 קמ"ר), והיא מהווה כחמישית מכלל שטחה של גרמניה. עם מעל 13 מיליון תושבים (דצמבר 2019), נמצאת בוואריה במקום השני לאחר נורדריין-וסטפאליה, על פי גודל האוכלוסייה. בוואריה התקיימה במשך רוב שנותיה כממלכה עצמאית. התמורות הפוליטיות שבאו בעקבות הניצחון הגרמני במלחמת צרפת–פרוסיה, במקביל למותו הפתאומי של לודוויג השני, מלך בוואריה, הביאו לאיחודה תחת דגל גרמניה המאוחדת בשנת 1871.

תושבי המדינה דוברים ברובם בווארית (ניב של גרמנית) כשפת אם, נוסף על "גרמנית גבוהה" (Hochdeutsch), הגרמנית הכללית והרשמית המדוברת בכל גרמניה (הבווארית היא גם הניב הנפוץ ביותר באוסטריה, הגובלת בבוואריה). בנוסף לבווארית מדוברים במדינה ניבים נוספים, בעיקר פרנקונית (Fränkisch, מדוברת בפי כ-3 מיליון מתושבי המדינה באזור הגבול הצפוני והמערבי) ואָלֵמָנית (Alemannisch) או שְוואבּית (Schwäbisch), חלק מקבוצת ניבים המדוברים במדינה הגרמנית הסמוכה לבוואריה, באדן-וירטמברג, וכן בשווייץ. בבוואריה מספר הדוברים הוא כ-2 מיליון).

בוואריה היא מהמדינות העשירות ביותר בגרמניה, עם שכר לנפש גבוה מהממוצע בגרמניה ושיעור אבטלה נמוך (כ-5% בתחילת 2007). גם יוקר המחיה במדינה בהתאם: שכר הדירה הממוצע במינכן, למשל, כפול מזה שבברלין.

בוואריה נחשבת למעוז של שמרנות בגרמניה. שני שלישים מתושביה קתולים ורק כרבע פרוטסטנטים. המפלגה הנוצרית-סוציאלית (CSU), שהיא מפלגת אחות של המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית (CDU), שולטת במדינה ברוב מוחלט מאז 1965; מפלגת הירוקים הגרמנית זוכה לתמיכה מועטה בבוואריה, יחסית לשאר גרמניה. ראש ממשלת בוואריה משנת 1993 עד לשנת 2007 היה אדמונד שטויבר (Edmund Stoiber), לאחר התפטרותו גונטר בקשטיין ירש את מקומו, כיום ראש ממשלת בוואריה הוא מרקוס זדר (מנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית) שהחליף את הורסט זיהופר בתפקידו. מינכן נחשבת ליוצאת דופן מבחינה פוליטית, ורוב תושביה תומכים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ה-SPD.

תושבי בוואריה תמיד נטו לבדלנות במידה רבה יותר מתושבי שאר מדינות גרמניה, ועד היום קיימות במדינה תנועות הקוראות לעצמאות והתנתקות מגרמניה.

בוואריה מהווה אחד ממוקדי התיירות החשובים בגרמניה. רוב פסגות האלפים הגרמניים נמצאות בשטח המדינה, לאורך הגבול עם אוסטריה, כולל ההר הגבוה בגרמניה, הצוגשפיצה. באזור אתרי סקי רבים. נהר הדנובה חוצה את בוואריה לרוחבה, ומספק נופים רומנטיים רבים לאורכו. מינכן היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה.

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת בוואריה בחלוקה למחוזות
  • בוואריה עילית (Oberbayern, אובר-באיירן)
  • בוואריה תחתית (Niederbayern, נידר-באיירן)
  • פפאלץ עילית (Oberpfalz, אובר-פפאלץ)
  • פרנקוניה האמצעית (Mittelfranken, מיטל-פרנקן)
  • פרנקוניה עילית (Oberfranken, אובר-פרנקן)
  • פרנקוניה תחתית (Unterfranken, אונטר-פרנקן)
  • שוואביה (Schwaben, שוואבן)

ערים בבוואריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירת המדינה והעיר הגדולה בה (והשלישית בגודלה בגרמניה) היא מינכן. כעשירית מהבווארים מתגוררים בעיר זו. שאר עריה של בוואריה קטנות יחסית; ברשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה מייצגות את בוואריה ארבע ערים בלבד. צבעיה הרשמיים של בוואריה הם תכלת ולבן; ניתן לראות זאת בשני דגליה הרשמיים של המדינה.

להלן רשימת עשר הערים הגדולות בבוואריה:

# עיר תושבים (נכון ל-2019)
1 מינכן 1,471,508
2 נירנברג 518,365
3 אאוגסבורג 295,135
4 רגנסבורג 152,610
5 אינגולשטאדט 136,981
6 וירצבורג 127,880
7 פירט 127,748
8 ארלנגן 111,962
9 ביירוית 74,657
10 באמברג 77,592

השכלה גבוהה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במינכן בירת בוואריה שתי אוניברסיטאות המדורגות מזה שנים רבות כאוניברסיטאות הטובות ביותר בגרמניה:

בבוואריה שבע אוניברסיטאות נוספות מחוץ לעיר הבירה:

בנוסף לתשע האוניברסיטאות הרגילות קיימות בבוואריה שתי אוניברסיטאות מיוחדות:

עמוד ראשי
ראו גם – תרבות גרמניה

כמה מאפיינים של התרבות והמנטליות הבווארית נבדלים משאר גרמניה. הבדלים עיקריים ניתן למצוא ביחס לדת, מסורות ושפה (במיוחד באזורים כפריים, ופחות בערים הגדולות).

לתרבות הבווארית יש מסורת ארוכה ושלטת של אמונה קתולית. האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר נולד בבוואריה עילית ולפני תפקידו כאפיפיור הוא היה החשמן של בוואריה. האזורים ההיסטוריים של שוואביה ושל פרנקוניה יותר מגוונים דתית, ומכילים גם מסורות קתוליות וגם פרוטסטנטיות.

בשנת 1925, 70% מהבווארים הצהירו על עצמם כנוצרים קתולים, 28.8% כנוצרים פרוטסטנטים, 0.7% יהודים ו-0.5% בדתות אחרות.[1] נכון לשנת 2020, 46.9% מהבווארים מזדהים כקתולים,[2] 17.2% כלותרנים (זרם בנצרות הפרוטסטנתית),[2] 4% כמוסלמים, 3% כאורתודוקסים ו־31.9% מזדהים כחסרי דת או בעלי דתות אחרות.

בוואריה היא המדינה השנייה באחוז הקתולים בה (אחרי חבל הסאר) עם 45.7% קתוליים (נכון ל-2021).

דתות בבוואריה לפי שנה באחוזים
דת 1840[3] 1900[3] 1933[3] 1950[3] 1970 2011[4] 2015 2016 2018 2019 2020[2] 2021[5]
נצרות קתולית 71.1 70.5 70.0 71.9 70.4 55 51.2 50.5 48.8 47.8 46.9 45.7
נצרות פרוטסטנטית 27.4 28.3 28.7 26.5 25.2 21 18.9 18.8 17.8 17.6 17.2 16.8
אסלאם 0.9 4
נצרות אורתודוקסית 1.6
יהדות 1.4 0.9 0.5 0.1 0.1 0.1
זרמים אחרים וחסרי דת 0.1 0.3 0.8 1.5 3.4 18.3 31.2 33.4 34.6 35.9 37.5

כדורגל הוא הספורט האהוב בבוואריה, ובהתאחדות הכדורגל הבווארית חברים מעל ל-1.5 מיליון אנשים,[6] מה שהופך את ההתאחדות להתאחדות הכי גדולה בפדרציית הכדורגל הגרמנית.

בבוואריה מספר מועדוני כדורגל מוצלחים, ביניהם באיירן מינכן, FC נירנברג, FC אאוגסבורג מינכן 1860, אינגולשטאדט 04 וגרויטר פירט. באיירן מינכן היא קבוצת הכדורגל המצליחה ביותר בגרמניה, עם 20 זכיות בגביע הגרמני ו-6 זכיות בליגת האלופות.

בבוואריה קיימים גם מספר מועדוני כדורסל מקצועיים, ביניהם באיירן מינכן, ברוזה במברג, ס. אוליבר וירצבורג ועוד.

בבוואריה מספר מועדוני הוקי קרח, המפורסמת שבהם היא רד בול מינכן שזכתה 4 פעמים באליפות גרמניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Wilhelm Winkler, Grundriss der Statistik. II. Gesellschaftsstatistik, 1933, עמ' 36, ISBN 9783642888694. (בגרמנית)
  2. ^ 1 2 3 Evangelische Kirche in Deutschland, Kirchenmitgliederzahlen Stand 31.12.2020, ‏נובמבר 2021 (בגרמנית)
  3. ^ 1 2 3 4 Konfessionsstruktur (19./20. Jahrhundert), historisches-lexikon-bayerns, ‏27 במרץ 2007 (בגרמנית)
  4. ^ Religionszugehörigkeit der Deutschen nach Bundesländern im Jahr 2011, de.statista.com, ‏2011 (בגרמנית)
  5. ^ Evangelische Kirche im Rheinland, Statistik der Evangelischen Kirche im Rheinland 2023, ‏18 בינואר 2023 (בגרמנית)
  6. ^ פדרציית הכדורגל הגרמנית, Mietglieder-Statistik 2022 (עמ' 4) (בגרמנית)