באפי סיינט-מארי
 | |
| באפי סיינט-מארי, 1967 או 1968 | |
| לידה | 20 בפברואר 1941 (בת 83) שמורת הפאיפוט קרי, ססקצ'ואן, קנדה |
|---|---|
| שם לידה | Beverly Jean Santamaria  |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1962 |
| מקום לימודים | אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט |
| סוגה | פולק, מחאה |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה |
| חברת תקליטים | ואנגארד רקורדס, Angel, קפיטול רקורדס, MCA, Chrysalis, Appleseed |
| שיתופי פעולה בולטים | ג'וני מיטשל, פיט סיגר, לאונרד כהן, כריס בירקט |
| בן או בת זוג | ג'ק ניטשה (19 במרץ 1982–25 באוגוסט 2000) Sheldon Peters Wolfchild |
| צאצאים | Dakota 'Cody' Starblanket Wolfchild |
| פרסים והוקרה |
|
| http://buffysainte-marie.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
באפי סיינט-מארי (באנגלית: Buffy Sainte-Marie; נולדה 20 בפברואר 1941) היא זמרת-יוצרת, אמנית, פמיניסטית, מחנכת, ופעילה פוליטית, בעיקר בנושאי התנגדות למלחמה וזכויות ילידים של יבשת אמריקה. סיינט-מארי החלה את דרכה המוזיקלית יחד עם גדולי אמני הפולק - בוב דילן, ג'וני מיטשל, ניל יאנג, ולאונרד כהן, בין היתר. למרות ההצלחה המוקדמת שלה, הקריירה המוזיקלית שלה דעכה ושיריה לא הושמעו לעיתים מזומנות בתחנות הרדיו בארצות הברית. עם זאת, היא המשיכה לקבל הכרה מקצועית ואף זכתה בפרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב ב-1981 עבור שיר הנושא של הסרט קצין וג'נטלמן.
בנוסף למוזיקה, סיינט-מארי נלחמת על זכויות ילידים בארצות הברית וקנדה, בעיקר במחלוקות על אדמות. היא מנהלת מספר מיזמים חינוכיים לילדים ילידים, ואף עוסקת בציור ואמנות. היא קיבלה הכרה רחבה ופרסים עבור הפעילות החינוכית והחברתית שלה. חברה "קצינה" במסדר קנדה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיינט-מארי נולדה ב-1941 בשמורת אומת הקרי בססקצ'ואן, קנדה. שירותי הרווחה הוציאו אותה בעודה תינוקת מבית הוריה, דבר שכיח באותם ימים, כאשר הרשויות הקנדיות הנהיגו מדיניות של היטמעות כפויה לתוך התרבות הלבנה - ומסרו אותה לאימוץ לזוג בארצות הברית, שם גדלה. לסיינט-מארי אין תעודת לידה, ולא ידוע מה עלה בגורלם של הוריה.[1]
סיינט-מארי סיימה תואר ראשון בפילוסופיה מזרחית באוניברסיטת מסצ'וסטס ב-1962,[2] והוענקו לה דוקטורטים של כבוד מ-13 אוניברסיטאות.[3]
לאחר שסיימה ללמוד, יצאה סיינט-מארי לחיפוש אחר מקורותיה, וביקרה בשמורת הקרי ב-1964. במשך ביקור זה, היא אומצה לתוך משפחתו של בנו של מנהיג השבט בטקס שהחזיר לה באופן רשמי את השתייכותה לאומה.[2]
סיינט-מארי נישאה שלוש פעמים: בין השנים 1971–1975 הייתה נשואה לדיוויין באגבי, מדריך גלישה בגלים. ב-1975 נישאה לשלדון וולף-צ'יילד. לזוג נולד בן אשר שמו דקוטה "קודי" סטאר-בלנקט וולף-צ'יילד. נישואים אלו גם הסתיימו, ובתחילת שנות השמונים נישאה לג'ק ניטשה. הזוג נפרד בשנות התשעים המוקדמות, וניטשה נפטר בשנת 2000.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-60
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 המוקדמות סיינט-מארי ניגנה ושרה במסגרת עולם הפולק, בקמפוסים, בתי קפה, ותיאטראות. היא הייתה מופיעה לעיתים קרובות עם חבריה הקנדים לסצנת הפולק כדוגמת ג'וני מיטשל, ניל יאנג, ולאונרד כהן.
ב-1963, לאחר שסבלה מדלקת בגרון, התמכרה סיינט-מארי למשככי כאבים. היא תיארה את החוויה בשירה Cod'ine, שהפך לאחד משירי ההכר שלה, ואשר עשו לו קאברים אמנים מזרמי מוזיקה שונים ותקופות שונות, בכללם דונובן, ג'ניס ג'ופלין, גראם פרסונס, קורטני לאב, ורבים אחרים.
סיינט מארי שרה הרבה על דיכוי ילידים ועל מלחמה, נושאים שעוררו מחלוקת רבה. אך היא גם קיבלה הכרה רבה בתקופה הזו - היא הייתה מופיעה קבועה בתוכניות טלוויזיה קנדיות ואמריקאיות, כולל תוכניותיהם של ג'וני קאש, ג'וני קרסון, פיט סיגר, American Bandstand, Soul Train, ותוכניות אירוח ומוזיקה פופולריות אחרות. ב-1964 נבחרה על ידי מגזין הבידור, בילבורד כתגלית השנה.
שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-70 חלה תפנית בקריירה של סיינט-מארי. לטענתה, בשל תכניה השנויים במחלוקת. לטענת סיינט-מארי שמה נכלל בסוף שנות ה-60 ובמהלך העשור הבא ב"רשימה השחורה" של תחנות הרדיו. סיינט-מארי סיפרה בראיון כי גילתה זאת רק בשנות ה-80, כאשר מגיש רדיו התנצל בפניה שלא הורשה להשמיע את שיריה. הוא סיפר לה שהוא קיבל מכתב מהבית הלבן ששיבח אותו על כך שלא השמיע את שיריה. סיינט-מארי מספרת שהיא פשוט חשבה בזמנו שהפופולריות שלה בארצות הברית דעכה, ולא הבינה כיצד באירופה ומקומות אחרים בעולם הוא המשיך לעלות באותה התקופה.[1]
אך בפורומים אחרים, סיינט-מארי המשיכה להופיע לעין הציבור. היא הייתה אורחת קבועה בתוכנית רחוב סומסום בין השנים 1976–1981. בפעם הראשונה שהתארחה בתוכנית, ביקשו ממנה להקריא את האלף-בית, אך סיינט-מארי התעקשה שהיא רוצה לתת נראות לקיומם של אינדיאנים, ואירחה את התוכנית בשמורה אינדיאנית בניו מקסיקו. בתוכנית אחרת, היא הניקה את בנה בפני המצלמה.[7]
ב-1979, היא כתבה את הפסקול לסרט Spirit of the Wind, אשר הוקרן בפסטיבל קאן.
שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיינט-מארי כתבה יחד עם ג'ק ניטשה וויל ג'נינגס את שיר הנושא של הסרט קצין וג'נטלמן, Up Where We Belong, שהוקלט על ידי ג'ו קוקר וג'ניפר וורנס. השיר זכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר, ולאחר מכן גם בפרס גלובוס הזהב, לשנת 1982.
הופעות טלוויזיוניות שלה כללו השתתפות בסרט הטלוויזיה The Broken Chain, ואחד משיריה נבחר כשיר הנושא של התוכנית הקנדית Spirit Bay שעסק בחייהם של ילידים קנדיים. היא גם כתבה ושרה את הפסקול לסרט Where the Spirit Lives שנושאו היה חטיפת ילדים ילידים והכנסתם לפנימיות.[8]
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף להופעות נוספות בתוכניות על נושאים ילידיים, סיינט-מארי חזרה לאולפן ההקלטות לאחר הפסקה של 16 שנים. ב-1992 היא הוציאה את האלבום Coincidence and Likely Stories, אשר הקליטה בעזרת מחשב והעבירה להפקה דרך האינטרנט שהיה בינקותו - דבר שעוד לא היה מקובל באותן שנים, ולבטח לא בסוגת הפולק.[9] ב-1996 הוציאה את Up Where We Belong, שכלל הקלטות מחודשות של גדולי להיטיה, כולל "החייל האוניברסלי". את האלבום ה
שנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשור הראשון של שנות ה-2000, סיינט-מארי המשיכה להופיע, להקליט, לנהל מיזמי חינוך, ולפעול למען זכויות ילידים. ב-2003 היא מונתה לדוברת פרויקט בתי הספר של UNESCO בקנדה.[10]
ב-2008 הוציאה אלבום כפול בשם Buffy/Changing Woman/Sweet America: The Mid-1970s Recordings, אשר קיבץ שלושה אלבומים קודמים מהשנים 1974–1976, וב-2008 הוציאה אלבום סטודיו חדש בשם Running for the Drum.
ב-2015 הוציאה אלבום נוסף, Power in the Blood, עבורו זכתה בפרס פולאריס היוקרתי.
אקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת דרכה, סיינט-מארי תקפה סוגיות פוליטיות וחברתיות במוזיקה שלה: היא החלה את הקריירה שלה בשירים על חוויות של ילידים אמריקאיים, והמשיכה בכתיבת המנונים נגד מלחמת וייטנאם. גם בהמשך דרכה, המשיכה בנושאים של אנטי-מלחמה ודיכוי ילידי, והוסיפה לאמתחתה התנגדות לאוכל מהונדס גנטית, סדיקה הידראולית, פמיניזם, גזענות, סביבתנות, קולוניאליזם, ועוד.[11]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1969 הקימה סיינט-מארי קרן פילנתרופית למען חינוך ילידי כדי לעודד את השכלתם של תלמידים ילידים. ב-1996 יסדה את פרויקט החינוך "Cradleboard", במימון הקרן, והשיקה פרויקטים חינוכיים במספר אומות ילידיות שונות, כולל הקרי, מוהוק, נאוואחו, ילידי הוואי, וקהילות אפאצ'י ב-11 מדינות שונות ברחבי ארצות הברית.
מחאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין 1969 ל-1971, הקימה קבוצת ילידים אמריקאיים מחנה באי אלקטרז בכוונה להשתלט על האי ולקחת אותו בחזרה, במחאה על הגזל של אדמות ילידיות. סיינט-מארי הגיעה לאי בתמיכה ב-1971, ואף הופיעה בפני האקטיביסטים.[12]
פרסים והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Polaris Music Prize (2015) Buffy Sainte-Marie wins the 2015 Polaris Music Prize, cbc.ca
- Honorary Doctor – University of British Columbia (2012)
- Honorary Doctor – Wilfrid Laurier University (2010)
- Honorary Doctor – Ontario College of Art and Design (2010)
- Honorary Doctor of Laws – University of Regina (1996)
- Honorary Doctor of Humanities – University of Saskatchewan (2003)
- Honorary Doctor of Letters – Emily Carr Institute of Art and Design – (2007)[13]
- Honorary Doctor of Letters – Lakehead University (2000)
- Honorary Doctor of Laws – Carleton University (2008)[14]
- Honorary Doctor of Music – University of Western Ontario (2009)
- Honorary Doctor of Letters – Wilfrid Laurier – Letters (2010)
- Honorary Doctor of Fine Arts – Ontario College of Art and Design (2010)[15]
- Honorary Doctor of Letters – University of British Columbia (2012)
- Honorary Doctor of Fine Arts – University of Massachusetts (1983)
- Governor General's Performing Arts Award (2010)[16]
- Canadian Country Music Hall of Fame (2009)
- Screen Actors Guild Lifetime Achievement
- American Indian College Fund Lifetime Achievement
- Charles de Gaulle Award (France)
- Best International Artist (France; 1993)
- Star on Canada's Walk of Fame (1998)
- Officer of the Order of Canada
- JUNO Award for Up Where We Belong (1997)
- JUNO Award for Running for the Drum (2009)
- JUNO Hall of Fame
- Gemini Award for Best Performance in a Television Special (1996 variety special, Up Where We Belong)
- Dove Award (Gospel; 1997)
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| Year | Album | Peak chart positions | ||
|---|---|---|---|---|
| CAN | US | UK[17] | ||
| 1964 | It's My Way! | — | — | — |
| 1965 | Many a Mile | — | — | — |
| 1966 | Little Wheel Spin and Spin | — | 97 | — |
| 1967 | Fire & Fleet & Candlelight | — | 126 | — |
| 1968 | I'm Gonna Be a Country Girl Again | — | 171 | — |
| 1969 | Illuminations | — | — | — |
| 1970 | Performance (film soundtrack) | — | — | — |
| The Best of Buffy Sainte-Marie | — | 142 | — | |
| 1971 | The Best of Buffy Sainte-Marie Vol. 2 | — | — | — |
| She Used to Wanna Be a Ballerina | — | 182 | — | |
| 1972 | Moonshot | — | 134 | — |
| 1973 | Quiet Places | — | — | — |
| 1974 | Native North American Child: An Odyssey | — | — | — |
| Buffy | — | — | — | |
| 1975 | Changing Woman | — | — | — |
| 1976 | Sweet America | — | — | — |
| 1992 | Coincidence and Likely Stories | 63 | — | 39 |
| 1996 | Up Where We Belong | — | — | — |
| 2003 | The Best of the Vanguard Years | — | — | — |
| 2008 | Buffy/Changing Woman/Sweet America | — | — | — |
| Running for the Drum | NA | — | — | |
| 2015 | Power in the Blood | NA | — | — |
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| Year | Single | Peak chart positions | Album | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| CAN | CAN AC | US | UK[17] | AUS | |||
| 1970 | "Circle Game" | 76 | — | 109 | — | 83 | Fire & Fleet & Candlelight |
| 1971 | "Soldier Blue" | — | — | — | 7 | — | She Used to Wanna Be a Ballerina |
| "I'm Gonna Be a Country Girl Again" | 86 | — | 98 | 34 | — | I'm Gonna Be a Country Girl Again | |
| 1972 | "Mister Can't You See" | 21 | — | 38 | — | 70 | Moonshot |
| "He's an Indian Cowboy in the Rodeo" | — | — | 98 | — | — | ||
| 1974 | "Waves" | — | 27 | — | — | — | Buffy |
| 1992 | "The Big Ones Get Away" | 24 | 14 | — | 39 | — | Coincidence & Likely Stories |
| "Fallen Angels" | 50 | 26 | — | 57 | — | ||
| 1996 | "Until It's Time for You to Go" | — | 54 | — | — | — | Up Where We Belong |
| 2008 | "No No Keshagesh" | — | — | — | — | — | Running For The Drum |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באפי סיינט-מארי
באפי סיינט-מארי, ברשת החברתית פייסבוק
באפי סיינט-מארי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
באפי סיינט-מארי, ברשת החברתית אינסטגרם
באפי סיינט-מארי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר AllMovie (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר ספוטיפיי
באפי סיינט-מארי, באתר Last.fm (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר AllMusic (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר Discogs (באנגלית)
באפי סיינט-מארי, באתר Songkick (באנגלית)- באפי סיינט-מארי, באתר Genius
- באפי סיינט-מארי, באתר SecondHandSongs
- באפי סיינט-מארי, באתר DNCI
באפי סיינט-מארי, באתר בנדקמפ
באפי סיינט-מארי, באתר בילבורד (באנגלית)- באפי סיינט-מארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Lindsay Zoladz on Buffy Sainte-Marie: It’s My Way, Los Angeles Review of Books, December 2, 2012
- ^ 1 2 Buffy Sainte-Marie, Encyclopedia of World Biography, 20 Oct. 2015
- ^ Awards and Degrees, Buffy Sainte-Marie Official Website
- ^ "Buffy fans Tarantino and Morrissey – Reader comments at The New York Sun". Nysun.com.
- ^ "Vietnam War 1961–1964". The History Place.
- ^ "Show 34 – Revolt of the Fat Angel: American musicians respond to the British invaders". Digital.library.unt.edu. 18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Buffy Sainte-Marie: ‘My music is much more diverse than almost any singer you can think of’, Tim Lewis, The Guardian, August 2 2015
- ^ Happy 72nd birthday: a look at Buffy Sainte-Marie’s 5 best collaborations, Karen Wheeler, CBC Music, Feb 20, 2013
- ^ Names under the sun: Buffy Sainte-Marie – multi-awarded native American singer makes a comeback Los Angeles Business Journal, May 1992 by Michael Logan.
- ^ "Buffy UNESCO Spokes Person". Cradleboard.org. 13 בפברואר 2003. אורכב מ-המקור ב-2012-02-06. נבדק ב-2015-10-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Interview: Polaris 2015 winner Buffy Sainte-Marie Elio Iannacci, MacLeans, May 5, 2015
- ^ 1969 OCCUPATION OF ALCATRAZ nativevillage.org
- ^ "Cradleboard Comments & News Stories". Cradleboard.org.
- ^ "Human rights activists to be honoured at Spring Convocation (news release)". Carleton University. 5 ביוני 2008. ארכיון מ-2008-06-08. נבדק ב-2015-10-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "OCAD News Release: OCAD to confer honorary doctorates on Carole Condé, Karl Beveridge, Anita Kunz and Buffy Sainte-Marie". 2 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-2011-01-03. נבדק ב-2015-10-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Buffy Sainte-Marie". Governor General's Performing Arts Awards.
- ^ 1 2 Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 479. ISBN 1-904994-10-5.