בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (חוק הנבצרות)

בג"ץ 2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים

ערכאה	בית המשפט העליון
חברי המותב
חברי המותב	השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין
דעות בפסק הדין
דעת רוב	התיקון לחוק יסוד: הממשלה יחול רק מהכנסת הבאה

בג"ץ 2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, הידוע בשם בג"ץ חוק הנבצרות היא עתירה לבג"ץ נגד תיקון לחוק יסוד: הממשלה, המסדיר את האופנים בהם תיקבע נבצרות של ראש הממשלה ואת הדרכים לקביעתה. בדעת רוב של שישה שופטים נגד חמישה נפסק שהתיקון לחוק היסוד יחול רק מהכנסת הבאה.

בעקבות עתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל שהופנתה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ב-10 בפברואר 2023 הורתה השופטת דפנה ברק-ארז ליועצת המשפטית לממשלה לנמק מדוע אין להוציא לנבצרות את ראש הממשלה, בנימין נתניהו.^[1]

ב-23 במרץ 2023 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה לפיו נבצרות ראש ממשלה למלא את תפקידו תהיה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית, ורק בהודעת ראש הממשלה שאושרה ברוב מיוחד בוועדת הכנסת, או בהחלטת רוב מיוחד של הממשלה שתקבל אישור רוב מיוחד בוועדת הכנסת בהתבסס על חוות דעת רפואית ולאחר מכן תאושר במליאת הכנסת.^[2]

התיקון נתפס ככזה שבא למנוע אפשרות של קביעת נבצרות לראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע המשפט הפלילי נגדו ומעורבותו ברפורמה המשפטית בישראל.

נגד התיקון הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל וסיעת ישראל ביתנו, שהדיון בהן אוחד.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סירבה להגן על החוק. בתגובתה לבג"ץ הדגישה שהתיקון הוא חקיקה פרסונלית, וכי יש לפסול את התיקון מפני שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.^[3]

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, טענה שיש לדחות את העתירות, ונימקה שהתיקון לחוק היסוד בא להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות, משום שחוק היסוד לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. היועצת חזרה על עמדת הכנסת לפיה אין לבית המשפט סמכות לדון בתקפותם של חוקי יסוד. בנוסף, היא ציינה שגם בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד לא בא בגדר המקרים הקיצוניים של שימוש לרעה בסמכות המכוננת. בתגובתה מתחה היועצת המשפטית לכנסת ביקורת על עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "מצב שבו יועצת משפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".^[4]

הדיון בעתירות החל בהרכב של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. בדיון ציינו השופטים חיות ופוגלמן שהתיקון הוא בגדר חקיקה פרסונלית, שנועדה להגן על בנימין נתניהו.^[5] ב-6 באוגוסט 2023 הורחב ההרכב ל-11 שופטים והוצא צו על תנאי לפיו על המשיבים ליתן טעם מדוע לא ייקבע שתחולתו של התיקון לא תהיה מידית.^[6]

בעקבות החלטה זו הודיעו ראשי מפלגות הקואליציה: "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת".^[7]

בתגובת הכנסת לצו על תנאי נטען כי "החוק מאוזן, דומה במהותו ובפרטיו להסדרי נבצרות שנקבעו לנושאי משרה אחרים בישראל, דוגמת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, ודומה אף להסדרים שהוצעו בעבר בעניין זה. בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מיידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי".^[8]

בתגובת נתניהו לצו על תנאי נאמר כי "בדמוקרטיה, מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם. היא שלטון העם, על ידי העם, למען העם. באמצעות פגיעה בחוקי היסוד, מנסים העותרים לגרור את בית המשפט הנכבד למדרון חלקלק של פגיעה אנושה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי, לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו, לפגיעה ביסוד המרכזי של השיטה הדמוקרטית".^[9]

ב-28 בספטמבר 2023 התקיים הדיון בעתירה בהרכב של 11 שופטים: אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. הדיון שודר בשידור חי.^[10]

ב-3 בינואר 2024 פסק בג"ץ ברוב של 6 שופטים מול 5 שהתיקון לחוק יחול רק מהכנסת הבאה.^[11]

בדעת הרוב תמכו השופטים חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון וגרוסקופף. בדעת המיעוט תמכו השופטים סולברג, מינץ, אלרון, וילנר ושטיין.

את עמדת הרוב הוביל ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן, שקבע: "תיקון זה הוא נקודת קיצון בתהליך ממושך של שחיקה במעמדם של חוקי היסוד ובניצול הקלות שבה ניתן לתקנם לצרכים אישיים-נקודתיים. הוראות התיקון כוננו על מנת לשרת תכלית פרסונלית מובהקת, ועל כן אני סבור כי אין מנוס מן המסקנה שיש לדחות את מועד תחולתו, כך שייכנס לתוקפו בכנסת ה-26."

את עמדת המיעוט הוביל השופט סולברג, שקבע "לשונו של תיקון מס' 12 היא כללית; ההסדר שנקבע בו, חל על ראש הממשלה המכהן וכן גם על כל ראשי הממשלה העתידיים; טענת העותרים ועמדת היועצת המשפטית לממשלה, כי התיקון נושא תכלית פרסונלית – לא הוּכחה. הניסיון להסיק על תכליתו הפרסונלית מחוץ ללשונו, ובנסיבות חקיקתו, כרוך בהבחנה בלתי-משכנעת בין מניע לבין תכלית; בהצרה של סמכות הרשות המחוקקת והמכוננת, ביחס לעניינים התלויים ועומדים לפני בית המשפט; ובאימוץ הגדרה שגויה של תחולה רטרוספקטיבית."

• בג"ץ 2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־3 בינואר 2024