בושאייף

בושאייף
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום זיתן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסח תפילה נוסח הספרדים
קואורדינטות 31°58′35″N 34°53′34″E / 31.976333333333°N 34.892722222222°E / 31.976333333333; 34.892722222222
www.bushaeff.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים בית הכנסת בושאייף

בית הכנסת בושאייף נמצא במושב זיתן, ומשמש כבית כנסת חשוב ליוצאי לוב. בית הכנסת הוא העתק מדויק של בית הכנסת בזליתן שבלוב והוקם לפי מודל ששוחזר והועבר להנהלת המושב. בית הכנסת בושאייף נבנה ע״י הקבלן עמוס דואן בשנות ה-60. בית הכנסת קרוי על שמה של בושאייף, שלפי מסורת יהדות לוב, הייתה צדיקה בימי בית שני בעלת יכולות ריפוי מיסטיות ובתו של רבי ישמעאל כהן גדול. בשנים האחרונות בית הכנסת שופץ והוחלפו ההיכל והתיבה.

סיפור שעובר מדור לדור במסורת הלובית, מספר על רבי ישמעאל כהן גדול שגורש מבית המקדש לאחר חורבן בית שני והגיע לאפריקה. לרבי ישמעאל היו שלוש בנות צדיקות, אחת בשם גריבה (על שמה בית הכנסת אלגריבה באי ג'רבה שבתוניסיה), השנייה אום שוויכה (על שמה בית כנסת בטריפולי) והשלישית הייתה בושאייף שעל שמה בית הכנסת בזליתן ועל שם העתקו בישראל שבזיתן. האגדה מספרת שלבושאייף לא היו ילדים ובאחת מתפילותיה הובטח לה שהיא תזכה להזכר על ידי העדה כולה.[דרוש מקור]

לפי החוקר עופר רגב, בית הכנסת נקרא על שם הזוג בושאייף שהיו עשירים מופלגים ונדבנים. כשמת האדון בושאייף מצאה אלמנתו כי ברשותו הייתה כברת קרקע שרכש מערביי זליתן. היא הקימה במקום בית כנסת מפואר לזכרו שהיה למקום עלייה לרגל ליהודים ולמי שאינם יהודים. ב-1870 נשרף בית הכנסת והסולטן הטורקי נתן הוראה להקים אותו מחדש על חשבון האוכלוסייה המוסלמית בזליתן.

בחול המועד סוכות תשכ"ז, אוקטובר 1966, הונחה אבן פינה לבית הכנסת[1]. בית הכנסת נבנה כהעתק בית הכנסת בזליתן.

הילולת יוצאי לוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים בשנה: בסוכות ובל"ג בעומר, נערכת הילולה דתית של יוצאי לוב בבית הכנסת בושאייף, ובה במה עם תזמורת נגני העדה הלובית אליה מגיעים ח"כים, שרים, רבנים ואישי ציבור, דוכני מזון של העדה הלובית, חדר הדלקת נרות ושמן. מנהג ההילולה התחיל כבר בבית הכנסת בושאייף בזליתן שבלוב ומתקיים עד היום בבניין שהוקם בישראל.

בקרב יהודי-לוב נפוץ השיר "אל-עאדה יא טראבלסיה" (המנהג, הטריפוליטאים), בו קורא המשורר שלומה וולד וואסי לבני העדה "זורו בושאייף" - בקרו בבושאייף.[2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חנה מקובר: חכמי לוב, ישיבת הוד יוסף. ירושלים, תשנ"ב, עמודים, 157-165.
  • עופר רגב: להתאהב בארץ ישראל, הוצאת כנרת זמורה - ביתן, 2005

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בושאייף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוצאי גלות לוב ישחזרו את בית הכנסת העתיק מזליתן, הצופה, 12 באוקטובר 1966
  2. ^ פדהצור בנעטיה, " סיור ב"חארה" של טריפולי", עאדא 30-31 מבית מרכז אור שלום, אב-אלול ה'תשנ"ח (1998)
    "שיר לבית הכנסת בושאייף הקדושה: צלאת' בושאייף אלמקבולה", בביצוע שלומית בוחניק, שירי חינה טריפוליטאית ותוניסאית, סרטון בערוץ "חריף", באתר יוטיוב (אורך: 7:15), 2005