ב
| ב | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||||||
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
| קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
| חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
| שווא • חטף | ||||||||||||
| דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
| קו מפריד • מקף | ||||||||||||
| טעמי המקרא | ||||||||||||
ב' היא האות השנייה באלפבית העברי. שם האות בֵּית (ברבים: בֵּיתִין), ובפי יהודי תימן בֵּי.
הגייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ב' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות: בומ"פ.
ב' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה או לאחר שווא נח.
מבחינה פונולוגית, בּ' דגושה מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, קולי ([b] :IPA) כשל האות B באנגלית או כשל האות בָּא (ب) בערבית.
ב' רפה מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי ([v] :IPA), כשל האות V באנגלית.
האות המקבילה לב' בערבית משמיעה רק צליל ב' דגושה (כמו במילים "כתב" ו"ארנב", הנהגות בערבית "כַּתַּבּ" ו"אַרְנַבּ"). הבלשן יצחק אפשטיין גיבש את הניב העברי הגלילי שדעך במרוצת השנים, ואחד ממאפייניו היה הגיית ב' רפה כדגושה.
ייצוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם האות, בֵּי"ת, נגזר משמה הקדום בַּיִת, וצורתה התפתחה מצורה הדומה לצורת בית בכתב העברי העתיק.
 |  |  |
| ב' (בֶּת) באלפבית הפרוטו-כנעני | ב' באלפבית הפיניקי | ב' באלפבית הארמי |
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים
בקוד ASCII מיוצגת האות ב' בערך E1, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D1.
בקוד מורס מיוצגת האות ב' באמצעות הרצף (משמאל לימין): ...- (קו נקודה נקודה נקודה).
הוא ייצוגה של בּ' דגושה בכתב ברייל.
הוא ייצוגה של ב' רפה בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ב' באמצעות המלה "בועז".
באיתות בדגלי סמפור ב' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה מערבה.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב' היא אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב).
בגימטריה ערכה 2, ולפיכך "יום ב'" הוא יום שני וכתה ב' היא הכתה השנייה בבית הספר (אך בכדורגל בישראל ליגה ב' היא הליגה החמישית, משום שאת ליגה ב' מקדימות ליגה א', הליגה הארצית, הליגה הלאומית וליגת העל). כאשר האות ב' מופיעה בראש תאריך עברי, פירושה אלפיים, למשל: שנת ב'תנ"ג היא השנה ה-2453 בלוח העברי.
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ב' עומדת על כ־4.98% מכל אותיות האלפבית העברי.
בקבלה האות ב' מסמלת בריאה ויצירה.
בתורת הקבוצות משמשת האות ב' בסימון לציון עוצמת הרצף . (ראו גם: ב (מתמטיקה))
האות ב' היא האות הראשונה בתנ"ך, הנפתח במילה "בראשית". ביהדות מתייחסים לצורתה של האות ב', ואומרים כי כמו שהאות סגורה מימינה ופתוחה משמאלה, כך אין לחקור את שאירע לפני הזמנים המתוארים בתורה. מצד שני, הדעה הרווחת בקרב חוקרי התנ"ך היא שכאשר נכתב הספר במקור, הכתב שבו השתמשו היה שונה מהכתב העברי שאנו משתמשים בו כיום, והאות ב' נראֲתה שונה לחלוטין.
האות ב' מופיעה במושגים:
- סוג ב': מוצר שנמצא בו פגם בבקרת האיכות, ולכן מחירו מוזל (להבדיל מסוג א').
- בית-כף-תו היה תיאורו בצה"ל של חייל בלתי כשיר תמידי – מי שמצב בריאותו פוסל אותו לשירות צבאי. מושג זה יצא משימוש עם המעבר לשיטת הפרופיל הצבאי.
- ביתים: ימי מנוחה חלקית בצה"ל, בהם על החייל להימנע מפעילויות מסוימות. נגזרת ממלה זו המילה "ביתיסט" – מי שיש לו "ביתים".
- שפת הבית: שפה המשמשת במשחקי ילדים. שפה שבעקבותיה כתב אהוד מנור את השיר 'אבניבי' שייצג את ישראל וזכה באירוויזיון – אחרי כל הברה מוצגת אותה הברה בשינוי העיצורים לאות ב', כך ש "אבניבי אובוהבב אובותבך" מתרגם למשפט "אני אוהב אותך".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ب – האות בַּא בערבית
- ﭪ – האות וא החיצונית לערבית
