דיוקסיה

דיוקסיה (בעברית "הגמונות" או "בישופות") הוא כינוי ליחידת מנהל טריטוריאלית המנוהלת בידי בישוף, בחלק מהכנסיות הנוצריות. בכנסייה הקתולית קרויה דיוקסיה המנוהלת בידי ארכיבישוף "ארכידיוקסיה" (בדרך כלל בשל גודל, משמעות היסטורית, או שניהם). בשנת 2003 היו בכנסייה הקתולית 569 ארכידיוקסיות ו-2,014 דיוקסיות בעולם.

חלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות כגון הכנסייה האנגליקנית ירשו את מבנה הדיוקסיות במישרין במהלך הרפורמציה.

בתקופות האחרונות של האימפריה הרומית שולבו הפרובינקיות שהלכו והתפצלו ביחידת מנהל גדולה יותר, הדיוקסיה - מלטינית dioecesis - מהמונח היווני διοίκησις, כלומר "מִנְהָל" (קיימת גם גרסה כי מקור המילה בשמו של הקיסר דיוקלטיאנוס, שבימיו בוצעה חלוקה זו).

הכנסייה הקתולית ירשה במישרין את חלוקת הסמכות הרומאית במאה ה-5 ובמאה ה-6 לספירה, כשכל בישוף לקח לעצמו במלואו את התפקיד שמילא בעבר ה"פרפקט" הרומי. ההעברה התאפשרה בשל המנהג הנוצרי לקבוע את אזורי המנהל הכנסייתיים חופפים לאלו של המנהל האזרחי. בתקופה המודרנית משמרות דיוקסיות רבות (למרות חלוקות שבוצעו בשטחן במשך השנים) את הגבולות של החלוקה האדמיניסטרטיבית הרומאית העתיקה.

השימוש המוקדם ביותר ב"דיוקסיה" כיחידת מנהל הייתה במזרח דובר היוונית. כך למשל כונו שלושת המחוזות: קיבריה, אפאמיה וסינאדה שצורפו לפרובינקיה של קיליקיה בזמנו של קיקרו המזכיר עובדה זו במכתביו הידועים. המילה, שמשמעותה מחוז שבו גובים מס, הפכה לכינוי ליחידת השטח. בראש היחידה עמד משגיח (episcopus), לעתיד בישוף.

בארגון מחדש של האימפריה שהוחל בימיו של דיוקלטיאנוס ונמשך בתקופת קונסטנטינוס חולקה האימפריה ל-12 דיוקסיות, שהגדולה שבהן, אוריאנס, כללה 16 פרובינקיות, והקטנה שבהם, בריטניה, כללה ארבע. ניתן למצוא את רשימת הדיוקסיות הרומיות כפי שהיו בשנת 395 בתיאור הפרובינקיה הרומית.

כל דיוקסיה נשלטה בידי "פראיטור ויקריוס" ^{[דרושה הבהרה]} שהיה כפוף למרות של "פרפקט". בין המאה ה-4 והמאה ה-6, כשהארגון המנהלי הישן החל להתפורר, התרחב תפקידם של הבישופים בחלקים הנוצריים של האימפריה על מנת למלא את החלל שנוצר. האריסטוקרטיה של הסנאט הרומי נותרה מקור לסמכות המקומית, בייחוד בפרובינקיות. עם זאת, במועד זה כבר הופקדה סמכות זו בדרך כלל בהנהלתו הרוחנית של הבישוף. אין זה מפתיע שכשהכנסייה הקתולית ולאחריה הכנסייה האורתודוקסית החלו להגדיר את צורה המבנה המנהלי שלהם הם הסתמכו על הטרמינולוגיה הרומית העתיקה על מנת לתאר יחידות מנהל והיררכיה, וההבדלים בין רשויות כנסייתיות וחילוניות החלו להיטשטש. בקיסרות הביזנטית הייתה זו דוקטרינת יסוד.

המשמעות הנוצרית המודרנית של המילה כתחום השיפוט של הבישוף הפכה לדבר שבשגרה רק במסגרת המבנית של האימפריה הקרולינגית במאה ה-9, אך מילה זו רק החליפה את המילה המוקדמת יותר, "פארוצ'יה" (קהילה בלטינית), ^{[דרושה הבהרה]} שבה השתמשו מאז שנוצר המבנה ההיררכי הסמכותי של הנצרות במאה ה-4.

כנסייה של בישוף קרויה קתדרלה ועל כן, בכל דיוקסיה יש קתדרלה אחת ומספר כנסיות רובע (פרוכיות).

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: דיוקסיה
ערך מילוני בוויקימילון: בישופות
ערך מילוני בוויקימילון: הגמונות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיוקסיה

• דיוקסיה באנציקלופדיה הקתולית
• אנציקלופדיה בריטניקה 1911 (באנגלית)
• רשימה מלאה של כל הדיוקסיות הקתוליות בעולם בעבר ובהווה (באנגלית)
• דיוקסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)