בית הכנסת טורו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת  |
| כתובת | 85 Touro Street |
| מיקום | ניופורט |
| מדינה | ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1759 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1759 |
| אדריכל | פיטר הריסון |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות קולוניאלית |
| קואורדינטות | 41°29′22″N 71°18′43″W / 41.4894°N 71.3119°W |
| www | |
 | |
  | |
בית הכנסת טורו (אנגלית: Touro Synagogue) או קהל קדוש ישועת ישראל (אנגלית: Congregation Jeshuat Israel) הוא בית כנסת בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית הנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה והיחיד מהתקופה הקולוניאלית שעדיין קיים. בית הכנסת ממוקם ברחוב טורו 85 ועדיין משמש כבית כנסת אורתודוקסי פעיל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה בשנת 1759 עבור הקהילה היהודית בניופורט על ידי מנהיג הקהילה יצחק דה-טורו מאמסטרדם. הבנייה הסתיימה בשנת 1763. בית הכנסת נבנה בעזרת תרומות מקהילות יהודיות אחרות בצפון אמריקה (בעיקר קהילת שארית ישראל מניו יורק) וקהילות נוספות מהקריביים. אדריכל בית הכנסת היה פיטר הריסון (אנ') שהיה אחד האדריכלים החשובים באותה תקופה בצפון אמריקה.
הקהילה עצמה מקורה עוד בשנת 1658 כאשר אנוסים ממוצא ספרדי הגיעו מספרד, פורטוגל (בעיקר ממושבות שלהן בקאריביים) והמושבה ההולנדית ניו אמסטרדם (היום ניו יורק). בשנת 1677 עוד לפני הקמת בית הכנסת, קנתה הקהילה חלקת אדמה לשם הקמת בית קברות.
בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית כבשו הבריטים את ניופורט והעלו באש את כל המבנים בה. שני המבנים היחידים ששרדו הם הכנסייה המקומית, שהכריזה על נאמנות למלך בריטניה, ובית הכנסת היהודי שבין מתפלליו נמנו דווקא המורדים. היה זה בזכות הרב ששכנע את האנגלים להשתמש בבית הכנסת כבית חולים.[1] אגדה אורבנית מספרת כי קצין אנגלי נכנס לבית הכנסת, ראה את שלושת הכתרים שעל גבי ארון הקודש, וקרא לחיילים לחמול עליו. אומנם הכתרים מסמלים את התורה, הכהונה והמלכות שניתנו לעם ישראל, אך לפי האגדה חשב הקצין הבריטי שזה סימן של הצהרת אמונים לכתר האנגלי.[2]
בשנת 1790 ביקר נשיא ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, בבית הכנסת ולאחר מספר ימים שלח מכתב לקהילה ובו נאמר:
...ממשלת ארצות הברית...מגנה שנאת חינם, דוחה רדיפה על רקע דתי... מי יתן וילדי אברהם שהתיישבו באדמה זו ימשיכו להצטיין ולהנות מסובלנותם של המתיישבים האחרים; וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד. מי ייתן ואב-הרחמים יפזר אור ולא חושך בדרכנו וידע כל אדם להשתמש בכשרונו בצורה מועילה ובשמחת עולם...
— ג'ורג' וושינגטון, 1790
מכתב זה הקדים את מגילת הזכויות שהתקבלה כמעט שנה מאוחר יותר.
עם השנים הקהילה ובית הכנסת הדרדרו ובית הכנסת נסגר, הוא נפתח מחדש רק לאחר ששני בניו של הרב יצחק דה-טורו, אברהם ויהודה טורו (טורא) שהקים את בית הכנסת הורישו כספים לשיחזור בית הכנסת ולשכירת רב קבוע לקהילה. בשנת 1833 נפתח בית הכנסת מחדש לאחר שיהודים חדשים הגיעו לניופורט והקימו את הקהילה מחדש, גם היהודים החדשים המשיכו את מסורת התפילה הספרדית של בית הכנסת, אם כי לאחרונה התרופפה מסורת זו ונעשה שימוש בנוסח ספרד.
בית הכנסת נבנה בסגנון ג'ורג'יאני כאשר חזותו החיצונית עשויה מבנה לבנים פשוט. פנים בית הכנסת כולל 12 עמודים יוניים המסמלים את 12 שבטי ישראל התומכים בגלריה המשמשת עזרת נשים ומעליהם 12 עמודים דוריים התומכים בתקרה. בית הכנסת כולל 5 נברשות גדולות וכן אש תמיד הדולקת מעל התיבה (הוקדשה לקהילה בשנת 1765). מעל התיבה מופיעים עשרת הדיברות בעברית ובמרכז החדר ממוקמת הבמה (על פי מבנה בית כנסת ספרדי). מתחת לארון הקודש בבית הכנסת יש דלת סתרים שיש האומרים שנבנתה כדי לאפשר ליהודים לברוח ויש האומרים ששימשה להברחת עבדים שחורים לחרותם בזמן שבית הכנסת שימש כתחנת מעבר ברכבת המחתרת.
בשנת 1946 הוכרז בית הכנסת וסביבתו כאתר היסטורי ונרשם כאתר היסטורי בשנת 1966. בשנת 2001 נחתם הסכם בין הקהילה לבין האגודה לאתרים היסטוריים בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת טורו (באנגלית)- בית הכנסת טורו בניופורט באתר העיתון פארווערטס (יידיש).
