בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע
 | |
| בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות צבאי |
| תאריך הקמה | אוקטובר 1917  |
| אתר רשמי | |
| קואורדינטות | 31°14′39″N 34°47′02″E / 31.24417°N 34.78391°E |
| (למפת באר שבע רגילה)   בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים לחצו כדי להקטין חזרה  | |
  | |
בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע, ונטמנו בו 1,240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, מהם 206 מאנזא"ק - חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי.
במקום נקברו תחילה 139 מחללי קרב באר שבע ביניהם קצין בדרגת קפטן (סרן) ממוצא יהודי, סימור ואן דן ברג[1] שעל מצבתו חקוק מגן דוד. לאחר הקמת בית העלמין הועברו אליו גם חללים מתשעה בתי קברות ארעיים אחרים.
ליד שער הכניסה מופיעה הכתובת הבאה בשלוש השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה, ניתנה על ידי עירית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה, אשר נפלו חללים במלחמה בשנים 1914 - 1918. יהי זכרם ברוך".
מצבת הטייסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הקברות ניצבת מצבה, שהקימו הטורקים ואשר שוקמה בידי הבריטים, כאות הוקרה לשמונה הטייסים הבריטים שנהרגו בקרב נגדם. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה והציבו אותה בבית הקברות הצבאי הבריטי. למצבה צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשומים שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע הכיתוב:
"מצבת זיכרון זו, שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918"
בוני בית הקברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום בו עומד היום בית יציב היה בשנת 1921 מחנה אוהלים של חלוצים יהודים. הוא הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה. ועד הצירים של ההסתדרות הציונית, שנחשב אצל הממשלה הבריטית לבא כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל, זכה במכרז לבניית בתי הקברות הצבאיים בארץ. מטעמו, זכו שלוש קבוצות של חלוצים בעבודת הבנייה של בית הקברות הצבאי בבאר שבע. הקבוצה הגדולה הייתה של גדוד העבודה. בית הקברות הוא מבין הגדולים מסוגו. עבודת הבנייה של החלוצים זכתה לאישור רשמי של ממשלת המנדט: "העבודה בוצעה בידכם בדרך משביע רצון. העבודה בכללותה טובה" עבודת החלוצים הייתה הישג לעבודה העברית.[2]
הנצחת הנופלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיריית באר שבע מקיימת מדי שנה, ב-31 באוקטובר, יום כיבוש העיר על ידי הדיוויזיה האנז"קית, אזכרה שנתית בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר זו. נציגי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה מיוצגים בטקס על ידי שגריר או נציג בכיר אחר. גם נציגי כוח המשקיפים הבינלאומי בסיני (MFO) לוקח חלק פעיל בטקס כמשמר כבוד וחצוצרן. הציבור הישראלי, רבים מהם חברי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", משתתפים כל שנה בטקס, בו מועלה זכרם של חללי הצבא הבריטי שנהרגו במהלך כיבוש באר שבע ובקרבות שהיו בסביבתה.
בשנת 2002 נחנכה סמוך לתחנת הרכבת הטורקית אנדרטה יחידה במינה לזכר חללי צבא טורקיה שנהרגו על הגנת העיר ומוצבי הסביבה. בשנת 2008 הוקדשה הרחבה בה נמצאת האנדרטה כ"רחבת מוצטפה כמאל אתה-תורכ" לכבודו של מייסד הרפובליקה הטורקית החדשה, שהיה קצין בצבא העות'מאני, ושהה גם בארץ ישראל. באפריל 2008 הוקם ונפתח לקהל פארק החייל האוסטרלי, בשכונה י"א בעיר. הפארק, שהוקם בתרומת "קרן פראט" האוסטרלית, כולל מדשאות, מתחם סגור, שלטי הסברה ופסל מרשים של לוחם אוסטרלי על סוסו, ספק פצוע או שמא גוחן על הסוס תוך ההסתערות לכיבוש העיר.
אירוע יוצא דופן היה במלאת 90 למלחמה, מטעם המועדון האוסטרלי של ה-Lighthorse ו"העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל". קבוצה של 50 פרשים ממועדון זה, רבים מהם בעשור הששי והשביעי לחייהם, הגיעו לישראל כדי לשחזר בדייקנות את מסע חטיבת אנז"ק (הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי) בימים האחרונים של אוקטובר 1917. האורחים באו לבושים מדים, חגורים, ונשאו איתם אוכפים אופייניים לתקופה ההיא. בהדרכת אנשי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה" הם שיחזרו בדייקנות את מסלול הרכיבה מחזית עזה עד לבאר שבע. ברוח התקופה הם ישנו ליד הסוסים, קיימו מסדרים וקבוצת פקודות, והשתתפו במספר טקסים בהם נחנכו שלטי הסבר. האירוע, שנעזר ברשות הטבע והגנים, קק"ל ומספר מועצות אזוריות, הסתיים במצעד הפרשים בחוצות באר שבע ב-31 באוקטובר, ובהסתערות הפרשים בדהירה מחורשת בית אשל עד לגשר הטורקי, בשעות אחר הצהריים, בדיוק כמו 90 שנה קודם לכך.
במסגרת אירועי 100 שנים לקרב כיבוש באר שבע נחנך בקצה הדרומי של בית העלמין, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון ביגר ואלי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1991
- אילן גל-פאר, בית הקברות הצבאי בבאר שבע: שני מאבקים, בתוך: ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ, חלק ב, (עורך: אלי שילר), הוצאת אריאל, ירושלים 1987, עמ' 216 -224.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע (באנגלית)- בית הקברות באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- הסבר מפורט על ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- מנוע חיפוש לחללי האימפריה במלחמות העולם הראשונה והשנייה
- באר שבע - אתרים מומלצים בבירת הנגב, באתר למטייל
- בית הקברות הצבאי בבאר שבע - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וועדת דרום - בית העלמין הבריטי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ואן דן-ברג סימור – קפטן (סרן) פרשים בריטי, מאמר עליו ועל הקרב ב-סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850
- ^ אצל אילן גל-פאר, להלן.
- ^ אתר המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע
