בית מגדל
בית מגדל הוא טירה קטנה, שבה יש מגדל בודד. מגדל זה בנוי מאבן והוא משמש להגנה ולמגורים.
סוג זה של טירות היה נפוץ בימי הביניים, באזורים בהם שלטה האצולה הזוטרה, בלא כפיפות משמעותית לאצולה הבכירה או למלך. בית המגדל איפשר מגורים ושליטה של משפחת האצולה הזוטרה המקומית באזור החקלאי ששייך לה. הוא איפשר לה להתבצר מפני החקלאים הכפופים לה ואיפשר לה לאסוף אותם אל תוך הביצור כדי להגן עליהם. הוא איפשר לה לאחסן את המסים שהיא גבתה מהחקלאים במקום בטוח מפני גנבים, כמו גם מפני גובי המיסים של מי שמתיימר ליצג שלטון כללי רופף. באירלנד, למשל, נבנו בין המאה ה-14 למאה ה-17 כמעט שלושת אלפים בתי מגדל.
במאה ה-18 וה-19, איבדו הטירות (מכול הסוגים) הרבה מהערך ההגנתי שלהן עקב התקדמות הטכנולוגית של ארטילריה. בנוסף, איבדו גם את תפקידן בשמירה על הסדר המקומי. בתקופה זו, האצולה, שאיבדה גם היא ממעמדה, כבר לא הצליחה לעמוד בהוצאות אחזקתן של הטירות. טירות גדולות נמכרו לעשירים, או שהפכו למוזיאונים ובתי מלון. לעומתן, נמכרו בתי מגדל לאנשים אמידים, שאינם עשירים באופן קיצוני, אך חובבי היסטוריה, שמעוניינים לגור במבנה לשימור. בתי מגדל אחרים הפכו למסעדות כפריות.
