בית תפילה
בית תפילה הוא מבנה המיועד לתפילות ולטקסים דתיים שונים.
לפי היהדות, אסור לזלזל בבתי תפילה, במקרה ודבר כזה קורה צריך לבקש סליחה מה׳.
לדתות בדרך כלל יש בית תפילה המיוחד להן. היהודים מתפללים בבתי כנסת (בעבר גם בבית המקדש), הנוצרים מתפללים בכנסייה, המוסלמים במסגד, וכך למרבית שאר הדתות בתי-תפילה משלהן. ישנם טקסים שנערכים במקומות ייחודיים בטבע, כגון טקסים הינדואיסטים על נהר הגנגס שבהודו.
בעבר, עובדי האלילים נהגו לשים פסל של אלוהיהם בבית התפילה, כגון המקדשים ביוון העתיקה. בחפירות שנערכו התגלו פסלים ודמויות בבתי הכנסת השונים המעידים על עבודה זרה שנעשתה במקום[דרוש מקור]. דוגמה לכך היא הצבת הפסל במרכז הבמה בכיוון התפילה.
בית התפילה הוא מקום שהשתנה באופן ניכר במהלך ההיסטוריה, והותאם לזמן ולתרבות. דוגמה להתפתחות היא נושא כיוון התפילה. ליהדות בתחילה לא היה כל כיוון מיוחד, אך עם הזמן השתרש הנוהג להתפלל לכיוון ירושלים ובית המקדש. בתחילה התפללו גם המוסלמים לכיוון ירושלים, אך לאחר בידול האסלאם מהיהדות שונה הכיוון ופנה למכה.
ביהדות ישנה הלכה האוסרת על יהודי להיכנס לבתי עבודה זרה, כך גם לכנסייה, אך לעומת זאת מותר להיכנס למסגד. זאת משום שהמוסלמים מאמינים באל אחד כמו היהודים, ואילו אמונת הנוצרים נחשבת לרוב הפוסקים כעבודה זרה[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מה, וראו תשובתו של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ הובא ב'מילין חביבין' גיליון ד'.
