בלדאסארה גאלופי

בלדאסארה גאלופי
Baldassarre Galuppi

לידה	18 באוקטובר 1706 בוראנו, הרפובליקה של ונציה
פטירה	3 בינואר 1785 (בגיל 78) ונציה, הרפובליקה של ונציה
מוקד פעילות	הרפובליקה של ונציה
תקופת הפעילות	מ-1740
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק, התקופה הקלאסית
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	עוגב
פרופיל ב-IMDb

בלדאסארה גאלופי (איטלקית: Baldassarre Galuppi;‏ 18 באוקטובר 1706 - 3 בינואר 1785) היה מלחין איטלקי מוונציה, נודע באופרות שלו, בעיקר אופרה בופה.

גאלופי נולד באי בוראנו בלאגונה של ונציה, ומשום כך הוצמד לו הכינוי איל בוראנלו. ניסיונו הראשון בכתיבת אופרה, La fede nell'incostanza ossia gli amici rivali (1722) נחל כישלון חרוץ והורד מן הבמה בשריקות בוז. לאחר זאת למד מוזיקה אצל אנטוניו לוטי ואחרי תקופה קצרה בפירנצה, שם עבד כצ'מבליסט, חזר לוונציה לנסות שוב את כוחו באופרה. הפעם זכתה האופרה סריה שלו, "דורינדה" (1729) להצלחה וחנכה את קריירת התיאטרון שלו.

בשנת 1740 התמנה למנהל מוזיקלי של ה-Ospedale dei Mendicanti, עבד בכנסיית סן מרקו משנת 1748 והתמנה למאסטרו די קאפלה, משרה שנחשבה בוונציה לרמה ביותר בעולם המוזיקה המקומי, בשנת 1762. הוא חי ועבד רוב ימיו בוונציה, אף כי בין 1741 ל-1743 עבד בלונדון ומשנת 1765 עד 1768 עבד בחצר הצארינה קתרינה הגדולה בסנקט פטרבורג. לאחר מותו, בשנת 1785, תפס את מקומו ג'ובאני בטיסטה גראציולי כנגן העוגב בסן מרקו.

האופרה בופה הראשונה של גאלופי הייתה "ל'ארקדיה אין ברנטה" (1749). היה זה גם מפעלו המשותף, הראשון עם הליבריתן קרלו גולדוני, שעמו יצר מספר ניכר של אופרות. היצירות הללו היו פופולריות מאוד, בייחוד "חכם הכפר" מ-1754, שזכתה להצלחה רבה. הליברית של גולדוני "עולם הירח", שגאלופי היה הראשון לכתוב לה מוזיקה, שימשה אחר כך כמה מלחינים אחרים, ביניהם יוזף היידן וג'ובאני פאיזיילו. בין האופרות הבאות שלו L'amante di tutte מ-1760 ו-I tre amanti ridicoli מ-1761 לליברית שכתב בנו של המלחין, אנטוניו גאלופי, בשם העט "א. ליטאו".

בשנים הבאות פחתה משהו תפוקת האופרות של גאלופי. בין יצירותיו הלא-אופראיות מספר רב של יצירות לצ'מבלו ואורטוריות אחדות. בעת מותו בוונציה, היה גאלופי בין הדמויות הנודעות והמכובדות ביותר בממסד המוזיקלי הוונציאני. מיסת רקויאם נוהלה לזכרו בכנסיית סן מארקו.

לפחות שתי יצירות קודש למקהלה של אנטוניו ויולדי יוחסו לגאלופי, Beatus Vir אחד ו- Nisi Dominus אחד.

הפואמה של רוברט בראונינג, "טוקטה של גאלופי" מתייחסת למלחין וליצירתו.

מדיה וקבצים בנושא בלדאסארה גאלופי בוויקישיתוף

• בלדאסארה גאלופי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בלדאסארה גאלופי, באתר ספוטיפיי
• בלדאסארה גאלופי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בלדאסארה גאלופי, באתר Discogs (באנגלית)
• בלדאסארה גאלופי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בלדאסארה גאלופי (1706-1785), דף שער בספרייה הלאומית