בלה באלאז'

בלה באלאז'
Balázs Béla
בלה באלאז' סביב 1910
בלה באלאז' סביב 1910
לידה 4 באוגוסט 1884
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 1949 (בגיל 64)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bauer Herbert עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אדית האיוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלה באלאז' (עד 1913 הרברט באואר,[1] בהונגרית:Balázs Béla; סגד, 4 באוגוסט 1884 – בודפשט, 17 במאי 1949)[2] היה סופר, משורר, קולנוען, במאי קולנוע, תאורטיקן קולנוע, מבקר, מורה במכללה הונגרי-יהודי.[3] באלאז' הוא אחת הדמויות המכובדות של התרבות ההונגרית של המאה ה-20, יוצר שעבודותיו השפיעו באופן משמעותי על חבריו (בלה בארטוק, זולטאן קודאי, ג'רג' לוקאץ', ארנולד האוזר, קרל מאנהיים ועוד,) ועל האסתטיקה הקולנועית. באלאז' היה חסיד של תורת הקולנוע הפורמליסטית שהיא תאוריה בלימודי הקולנוע שמתמקדת באלמנטים צורניים או טכניים, כלומר תאורה, עיצוב, קול, תפאורה, שימוש בצבע, הרכב תמונות ועריכה. גישה זו הוצעה על ידי הוגו מינסטרברג, רודולף ארנהיים, סרגיי אייזנשטיין ובלה באלאז'. כיום זו התאוריה העיקרית בלימודי הקולנוע.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם הראשונה (1914-1884)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שש שנים לאחר הולדתו עברה משפחתו ללבוצ'ה עיירת הולדתו של אביו (היום בסלובקיה; אז באימפריה האוסטרו הונגרית). אביו שמעון באואר (1851-1887), היה מורה בתיכון. אחרי מותו המשפחה חזרה לסגד עם אמו ג'ני (אוגניה לוי) בשנת 1899. אחיו היחיד, ארווין באואר, היה רופא, ביולוג תאורטי, ובעלה של מרגיט קאפקה. אחותו הייתה הילדה באואר. בשנת 1902 סיים את לימודיו בתיכון סגד עם תוצאות מצטיינות, ובסתיו החל את לימודיו במחלקה ההונגרית-גרמנית באוניברסיטת פאזמני פיטר, בודפשט (היום שם האוניברסיטה אוניברסיטת אטווש לוראנד). באוניברסיטה היה שותפו לחדר של המלחין ההונגרי זולטאן קודאי. בשנת 1904 לקח חלק בעבודתה של אגודת תאליה והכיר את ג'רג' לוקאץ'. באביב 1905 באלאז' יצא לסיבוב של איסוף שירי עם הונגריים. בשנה שלאחר מכן סיים את לימודיו וחזר לעיר הולדתו לזמן קצר, שם פגש את בארטוק. בסתיו יצא לסיור לימודים בחו"ל. באוניברסיטת ברלין השתתף בהרצאותיהם הפילוסופיות של גאורג זימל ושל וילהלם דילתיי, ובינתיים סיים את הדרמה הראשונה שלו, "דוקטור מרגיט סלפאל". בעידודו של זימל כתב את ספרו הראשון, "האסתטיקה של המוות". בתחילת 1907 נסע לפריז עם קודאי, ובסתיו קיבל משרת הוראה בחטיבת הביניים של בית הספר ברחוב וושלני בבודפשט.

בשנת 1908 הכיר את אדית האיוש, רופאה, מתרגמת ועורכת כתב עת שהפכה לאשתו הראשונה. אז הכיר גם את המשוררת היהודייה ולימים קומוניסטית אנה לסנאי (שמה בלידתה היה עמליה מוסקוביץ), עמה הייתה לו ידידות לכל חייהם. באותה שנה סיים את בחינות הגמר לדוקטורט בפילוסופיה. קריירת השירה שלו החלה באותה תקופה, ושיריו פורסמו באנתולוגיה בשם "המחר". באפריל 1909 עלתה לבמה יצירתה התיאטרלית הראשונה, "דוקטור מרגיט סלפאל". באותה עת הכיר את המשורר אנדרה אדי. בשנים 12–1911 בילה תקופה ארוכה יותר בחו"ל (באיטליה, פריז, ברלין) ופרסם את כרך השירה הראשון שלו "הנווד שר" ואת אוסף הסיפורים הקצרים שלו "השקט". הוא שב לבודפשט שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כתב העת הספרותי החשוב ניוגט (מערב) פרסם באותה תקופה את ספרו "התעלומות". הוא שינה באופן רשמי את שמו מבאואר לבלאז' ב-1913[4] וב־29 במרץ אותה שנה התחתן כאמור עם אדית האיוש בבודפשט.[5] באותה שנה יצא גם ספרו "דיאלוג על הדיאלוג" והדרמה שלו "היום האחרון" שהוצגה ב־3 באוקטובר בתיאטרון הלאומי של בודפשט.

עד ההגירה (1918-1914)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן

בשנת 1914 הוא התנדב לצבא האוסטרו הונגרי, הגיע לחזית ונפצע. בשנת 1915 נשלח לסובוטיצה לשירות בעורף. דיווחיו מן החזית הופיעו בכתב העת ניוגאט (מערב) בשם "לך ותסבול גם אתה". בדצמבר 1915, התחילו בדירתו של באלאז' ישיבות חוג יום ראשון עם ג'רג' לוקאץ', ארנולד האוזר, קרל מאנהיים, אדית גימראי לודוביק, בלה פוגרשי, ארנה לורשי ואחרים, רובם ככולם יהודים. בשנת 1916 פרסם באלאז' את יומנו המלחמתי ואת ספר שיריו השני, "על ספינת טריסטן". בשנה שלאחר מכן העביר הרצאות בבית הספר החופשי למדעי הרוח, ובית האופרה של בודפשט הציג את הבלט של בארטוק הנסיך המגולף בעץ, שאת הליברית שלו כתב באלאז'. בשנת 1918 התגרש מאדית האיוש.[6] האופרה הציגה בהצגת בכורה את האופרה טירת הנסיך כחול הזקן שכתב באלאז' (ליברית) ואת המוזיקה בארטוק. בשנת 1919 נשא לאישה את אנה האמוואשי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה ב"דירקטורט של הסופרים המהפכניים", ואחר כך התגייס לצבא האדום ההונגרי והשתתף ב"מערכה הצפונית".

מחוץ להונגריה (1945-1919)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 הוא עזב את הונגריה עם ניירות מזויפים בנובמבר והתיישב עם אשתו ברייכנאו, ליד וינה. הוא הפך לכתב של כמה מגזינים בשפה הגרמנית וההונגרית ופרסם כמה כרכים של כתביו בגרמנית ובהונגרית. הוא פרסם ביקורות תיאטרון וקולנוע בעיתונים היומיים והבשבועונים. הוא כתב, ערך ופרסם את עבודתו העיקרית בתחום האסתטיקה הקולנועית "האיש הנראה" בשנת 1925.

בשנים 1926–1930 התגורר בברלין, שם עבד כמרצה בבית הספר "לעבודה המרקסיסטית" וכ"מנהל איגוד העובדים". הוא כתב תסריטים רבים ונפגש עם במאי קולנוע רבים כמו ארווין פיסקטור, גאורג וילהלם פבסט, ואלכסנדר קורדה. הוא פגש אתהשחקנית לני ריפנשטאהל, והפך לתסריטאי של מספר סרטיה של השחקנית. בשנת 1930 יצא לסיור של כמה חודשים באלג'יריה מטעם חברה צרפתית, שם עשה סרט עם קוהרסקי.

בשנת 1931 הצטרף באלאז' למפלגה הקומוניסטית של גרמניה. בסתיו אותה שנה נסע למוסקבה כדי להרצות במכללה לקולנוע ולעשות סרט על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בהזמנת יוצרי קולנוע סובייטים. לדברי אשתו, מנהיג הרפובליקה הסובייטית של הונגריה בלה קון בעצמו ביקש ממנו לעשות סרט על הרפובליקה אך באלאז' התחמק. בשנה שלאחר מכן התיישבו הוא ואשתו במוסקבה. בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, כן נעשה על ידו סרט על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשם "הטיסה בוער" (הטיסה הוא נהר גדול שחוצה את הונגריה), אך הסרט לא יצא להקרנה. בשנת 1937 קנה בית נופש באיסטרה ליד מוסקבה ועבר לשם עם אשתו. משנת 1938 היה עמית בכיר במגזין ההונגרי במוסקבה "קול חדש" (הטור הקבוע שלו היה:מכתבים מרחוק).

בשנת 1941 יצאו לאור ספר השירה שלו "מדורה" וגם כרך של שתי דרמות (מוצרט והשיבה הביתה). בסוף השנה, עקב התקדמות החזית, הוא פונה לאלמה-אטה (קזחסטן).

תבליט בעיר סגד

שוב בהונגריה (1949-1945)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 חזר לבודפשט, המשיך בעשיית הקולנוע, בהוראה ובעריכה והיה מרצה אורח בפראג וברומא. הרומן האוטוביוגרפי שלו, "נוער חולמני", ראה אור. הצלחתו הגדולה הייתה בסרט "אי שם באירופה", על בסיס התסריט שלו, בבימויו של גזה ראדוואני.

על אף שקיבל את פרס קושוט, גם הוא הועמד בצד ובצל בשנת 1948 במקביל לג'רג' לוקאץ', האידאולוג המוביל אז של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, וספג ביקורת על יחסו האוונגרדי לכאורה. הוא איבד את מקום עבודתו, לא יכול היה ללמד במכללה לאמנויות הבמה בבודפשט ויצירותיו לא פורסמו. רק עשרות שנים לאחר מותו הושבה יצירתו ובמיוחד עבודת הקולנוע שלו, למקומם הראוי. יומנו שניהל בשנים 1903 עד 1922 לא פורסם עד 1982, וגם אז רק עם דילוגי תוכן ומחיקות רבות. יצירתו השלמה בעלת הערך התרבותי וההיסטורי נמצאת עדיין בכתב יד. בבוקר ה-17 במאי 1949 נפטר משבץ מוחי.[7]

חשיבותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתבסס על יצירתו של באלאז', הליבריות שכתב לאופרה "מבצר הנסיך כחול הזקן" והבלט "הנסיך המגולף בעץ" (של בלה בארטוק), "צינקה פנה" (של זולטאן קודאי) והליברית לסרט "אי שם באירופה" (Somewhere in Europe של הבמאי גזה ראדוואני) הטביע באלאז' חותם על התרבות הספרותית ההונגרית. הוא תרם גם תרומה מתמשכת לאסתטיקה של הקולנוע. בנוסף להונגרית, הוא מוכר כדמות משמעותית בתרבות הגרמנית והרוסית (הסובייטית). "הוא כתב כמה מיצירותיו התאורטיות בגרמנית; כיום מוכר ברחבי העולם, כי בלה באלאז' הוא אחת הדמויות הגדולות ביותר בתולדות האסתטיקה הקולנועית ובספרות האסתטית ההונגרית, לא פחות מאשר ג'רג' לוקאץ' בתחום יצירתו." - כתב עליו המשורר ההונגרי-יהודי גזה הגדוש.

עבודותיו העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת יצירות
  • Bauer Herbert: Az öntudatról; Deutsch Zs., Bp., 1908
  • A Holnap. Ady Endre, Babits Mihály, Balázs Béla, Dutka Ákos, Emőd Tamás, Juhász Gyula, Miklós Jutka versei; sajtó alá rend. Antal Sándor; A Holnap Irodalmi Társaság, Nagyvárad, 1908
  • A Holnap új versei. Második könyv; összeáll., bev. Kollányi Boldizsár; Deutsch, Bp., 1909
  • Bauer Herbert: Hebbel Frigyes pantragizmusa, mint a romantikus világnézet eredménye; Franklin Ny., Bp., 1909
  • Doktor Szélpál Margit. Tragoedia; Nyugat, Bp., 1909
  • Halálesztétika; Deutsch, Bp., 1908
  • A vándor énekel. Op. 2; Nyugat, Bp., 1911
  • A csend (Nyugat, 1911)
  • Misztériumok. Három egyfelvonásos; Nyugat, Bp., 1912
  • Történet a Lógody-utcáról, a tavaszról, a halálról és a messzeségről; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
  • Dialógus a dialógusról; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
  • Az utolsó nap. Dráma; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
  • Lélek a háborúban. Napló; ill. Divéky József; Kner, Gyoma, 1916
  • Tristan hajóján (Kner, 1916)
  • Éjfél. Magyar írók misztikus novellái; gyűjt. Bálint Aladár, előszó Kosztolányi Dezső, ford. Balázs Béla; Kner, Gyoma, 1917
  • A fából faragott királyfi. Bartók Béla táncjátékának szövege; ill. Bánffy Miklós; Operaház, Bp., 1917
  • Játékok; rajz Bánffy Miklós, Berény Róbert; Kner, Gyoma, 1917
  • Halálos fiatalság. Dráma; Kner, Gyoma, 1917
  • Kísértethistóriák. Idegen írók novellái; ford. Balázs Béla, ill. Divéky József; Kner, Gyoma, 1917
  • Dramaturgia; Benkő, Bp., 1918 (Előadások a szellemi tudományok köréből)
  • A kékszakállú herceg vára. Opera; szöveg Balázs Béla, zene Bartók Béla; Globus Ny., Bp., 1918
  • Hét mese; ill. Kozma Lajos; Kner, Gyoma, 1918
  • Testvérország. A jó gyermekeknek mesélte Balázs Béla; ill. Kozma Lajos; Kner, Gyoma, 1918
  • Kalandok és figurák. Vázlatok; Kner, Gyoma, 1918
  • Doktor Szélpál Margit. Tragédia; átdolg. új kiad.; Kner, Gyoma, 1918
  • A fekete korsó. Új játékok; Kner, Gyoma, 1919
  • Karin Michaelis–Balázs Béla: Túl a testen. Egy férfi és egy nő naplója; Bécsi Magyar Kiadó, Wien, 1920
  • Sieben Märchen (Hét mese); németre ford. Elsa Stephani, ill. Kozma Lajos; Rikola, Wien–Berlin, 1921
  • Isten tenyerén. Regény; Lapkiadó, Cluj-Kolozsvár, 1921
  • Der Mantel der Träume. Chinesische Novellen; ill. Mariette Lydis; Bischoff, München, 1922
  • Herzog Blaubarts Burg. Oper (A kékszakállú herceg vára. Opera); németre ford. Wilhelm Ziegler; Universal. Wien, 1922
  • Der holzgeschnitze Prinz. Tanzspiel (A fából faragott királyfi); Maass, Wien, 1922 (Universal Edition)
  • A színjáték elmélete; Elbemühl, Wien, 1922 (Európa ismeretterjesztő könyvtár)
  • Férfiének. Új versek; Europa, Wien, 1923 (Európa ismeretterjesztő könyvtár)
  • Der sichtbare Mensch, oder Die Kultur des Films; Deutsch-Österreichischer, Wien–Leipzig, 1924
  • Das richtigte Himmelblau Märchen (Az igazi égszínkék); Drei Masken, München, 1925
  • Der Phantasie-Reiseführer das ist Ein Baedeker der Seele für Sommerfrischler; Zsolnay, Berlin–Wien–Leipzig, 1925
  • 1871. Die Mauer von Pére-la-Chaise; Internationaler Arbeiter, Berlin, 1928
  • Unmögliche Menschen. Roman; Rütten-Loening, Frankfurt, 1930
  • Der Geist des Films (Halle, 1930)
  • Das richtige Himmelblau. Der Maschinenknabe und andere Geschichten (Az igazi égszínkék); ill. Mely Hoffer; Williams, Berlin-Grunewald, 1931
  • Intellektuelle Bedenken (Intellektüell aggályoskodás); Linksfront, Prag, 1932
  • Testvérország. Gyermekmese; Kner Ny., Gyoma, 1934
  • Karlchen, durchhalten! Roman für Kinder; Ausländischer Arbeiter, Moszkva, 1936
  • Heinrich beginnt den Kampf. Eine Erzählung für Kinder (Henrik elkezdi a harcot); Mezsdunarodnaja Knyiga, Moszkva, 1938
  • Mocart. Pjesza (Mozart); oroszra ford. A. Olenyin, D. Umanszkij; Iszkussztvo, Moszkva, 1938
  • Internationalisten. Eine Filmballade; Iszkra Revoljucii, Moszkva, 1939 (Kleine Volksbibliothek)
  • Tábortűz mellett. Versek; Mezsdunarodnaja Knyiga, Moszkva, 1940
  • Két dráma / Mozart / Hazatérés; Mezsdunarodnaja Knyiga, Moszkva, 1941
  • Druzsba. Rasszkazi iz zsiznyi Karla Brunnera (Karcsi kalandjai); Kazogiz, Alma-Ata, 1942
  • Balázs Béla–Gábor Andor: Nyissátok ki a jövő kapuját! Versek; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944
  • Repűlj szavam! Versek; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944
  • Az én utam. Összegyűjtött versek; Athenaeum, Bp., 1945
  • Történet a Lógody-utcáról, a tavaszról, a halálról és a messzeségről; ill. Csillag Vera, Herman Lipót; Irodalmi Intézet, Bp., 1946 (Pesti könyvtár)
  • Álmodó ifjúság. Regény; Athenaeum, Bp., 1946
  • Az igazi égszínkék. Mesék; Singer-Wolfner, Bp., 1946
  • Mikor Karcsiból Károly lett. Egy német ifjú kalandjai; Athenaeum, Bp., 1946
  • Karcsi kalandjai. Egy német gyerek története; Athenaeum, Bp., 1946
  • Filmkultúra. A film művészetfilozófiája; Szikra, Bp., 1947
  • O hodném panáckovi, staré zábe, a velké násobilce (Az igazi égszínkék); csehre ford. Arno Kraus; Svoboda, Praha, 1947 (Knih pro mládez)
  • Die Jugend eines Träumers (Álmodó ifjúság); Buchgemeinde, Wien, 1947
  • Modré s neba (Az igazi égszínkék); szlovákra ford. Pavlisová Zlata; Pravda, Bratislava, 1948
  • Filmska kultura (Filmkultúra); szerbre ford. Sonja Perovic; Filmska biblioteka, Beograd, 1948
  • Csodálatosságok könyve; Révai, Bp., 1948 (Révai könyvtár)
  • Cinka Panna balladája; Dolgozók Kulturszövetsége–Corvina, Bp., 1948
  • Filmesztétikai gondolatok; Radics Ny., Bp., 1948 (Az Országos Magyar Színművészeti Főiskola könyvtára)
  • Der Film. Werden und Wesen einer neuen Kunst (Filmkultúra. A film művészetfilozófiája); németre ford. Alexander Sacher-Masoch; Globus, Wien, 1949
  • Emberek a határon; Szikra, Bp., 1949
  • 30 év vörös őrségen. Válogatott versek; Athenaeum Ny., Bp., 1949
  • Theory of the film. Character and growth of a new art; angolra ford. Edith Bone; Dobson, London, 1952 (International theatre and cinema)
  • Mesék a szerelemről; sajtó alá rend. Erdős Magda, ill. Kass János; Magyar Helikon, Bp., 1958
  • A látható ember / A film szelleme (Der sichtbare Mensch, oder die Kultur des Films); bev., életrajz Kertész Pál, Péreli Gabriella; Bibliotheca, Bp., 1958
  • A film [Filmkultúra]; bev., jegyz. Nemeskürty István; Gondolat, Bp., 1961
  • A hét királyfi; Móra, Bp., 1963
  • Lehetetlen emberek. Regény (Unmögliche Menschen); ford. Geréb László, Nyilas Vera, bev. Szabolcsi Miklós; Szépirodalmi, Bp., 1965
  • Hazatérés. Dráma; rend. utószó Keleti István; Népművelési Propaganda Iroda, Bp., 1967 (Színjátszók kiskönyvtára)
  • Válogatott cikkek és tanulmányok; vál., bev. K. Nagy Magda, jegyz., ford. Szabó István; Kossuth, Bp., 1968 (Esztétikai kiskönyvtár)
  • Essay, Kritik. 1922-1932; összeáll., szerk., Gertraude Kühn, Manfred Lichtenstein, Eckart Jahnke; Staatliches Filmarchiv der DDR, Berlin, 1973
  • Az álmok köntöse. Mesék és játékok; vál., szerk. Fehér Ferenc, Radnóti Sándor, bev. Fehér Ferenc; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Bp., 1973
  • Halálos fiatalság. Drámák, tanulmányok; vál., szerk. Fehér Ferenc és Radnóti Sándor, bev. Fehér Ferenc; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Bp., 1974
  • A vándor énekel. Versek és novellák; vál., szerk., bev. Radnóti Sándor; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Bp., 1975
  • Halálugrás a szakadékon át; ill. Kondor Lajos; Móra, Bp., 1978
  • Balázs Béla. 1884-1949. Születésének kilencvenötödik, halálának harmincadik évfordulójára tanulmányok, cikkek, kiadatlan írásai; szerk. Barláné K. Nagy Magda et al.; Magyar Filmtudományi Intézet és Filmarchívum, Bp., 1979
  • Balázs Béla levelei Lukács Györgyhöz. Egy szövetség dokumentumai; szerk., bev., jegyz. Lenkei Júlia; MTA Filozófiai Intézet, Bp., 1982
  • Napló, 1-2.; vál., szerk., szöveggond., jegyz. Fábri Anna; Magvető, Bp., 1982 (Tények és tanúk)
  • Lehetetlen emberek. Regény; előszó Szabolcsi Miklós, németből ford. Geréb László, Nyilas Vera; Szépirodalmi, Bp., 1984
  • A csend. Novellák, úti levelek; vál., előszó Lenkei Júlia; Magvető, Bp., 1985
  • Babits és Balázs Béla. Levelek, cikkek, tanulmányok; szerk., jegyz. Téglás János; Ságvári Nyomdaipari Szakközépiskola és Szakmunkásképző Intézet–Athenaeum, Bp., 1988 (A nyomdaipari szakközépiskola kiadványai)
  • Halálesztétika. Halandók halála élete a halhatatlanoknak, halandók élete halála a halhatatlanoknak; Papirusz Book, Bp., 1998 (Kuriózum könyvek)
  • Táncjátékok; összeáll. Lenkei Júlia, német szövegford. Mesterházi Miklós; Criticai Lapok Alapítvány, Bp., 2004 (Criticai lapok könyvek)
  • A látható ember / A film szelleme (Der sichtbare Mensch, oder die Kultur des Films); Palatinus, Bp., 2005 (Palatinus filmkönyvek)
  • Hét + 1 mese; szöveggond., utószó Fenyő Ervin; ill. Faltisz Alexandra; Holnap, Bp., 2006 (Varázslatos mesék)
  • E-könyv: Történet a Lógody-utcáról, a tavaszról, a halálról és a messzeségről

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 79. o. Online elérés
  • לקסיקון הונגרי לאומנות הבמה Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
  • בלה באלאז' Balázs Béla. In: Hegedüs Géza: A magyar irodalom arcképcsarnoka. Interpopulart Könyvkiadó, Szentendre
  • Walter Riml: 1931 „the blue light“ (באנגלית), 2014. [2014. február 22-i dátummal az eredetiből archiválva]. „The screenplay was written by Béla Balázs and Leni Riefenstahl.” – Riefenstahl "Das blaue Licht" c. filmjének rendezéséről
  • Balázs Béla: Napló (1903–1922). 2 kötet. Tények és tanúk sorozat. Budapest, 1982, Magvető Könyvkiadó

כתבו עליו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lukács György: Balázs Béla és akiknek nem kell. Összegyűjtött tanulmányok; Kner, Gyoma, 1918
  • Elfer Imre: Két író. Leszámolás Balázs Bélával és Hatvany Lajossal; szerzői, Aflenz, 1924
  • F. Csanak Dóra: Balázs Béla hagyatéka az Akadémiai Könyvtár kézirattárában. Ms5009–Ms 5024; MTA KESZ, Bp., 1966 (A Magyar Tudományos Akadémia Könyvtára Kézirattárának katalógusai)
  • K. Nagy Magda: Balázs Béla világa; Kossuth, Bp., 1973
  • Dankó Ilona: Balázs Béla. 1884-1949. Ajánló bibliográfia; Városi Könyvtár, Debrecen, 1979
  • A film költészete. Az útkereső Balázs Béla. Tanulmányok, dokumentumok, kritikák; szerk., összeáll. Karcsai Kulcsár István; Múzsák, Bp., 1984
  • Gyuris György: Balázs Béla. Bibliográfia; Somogyi-könyvtár, Szeged, 1984 (A Somogyi-könyvtár kiadványai)
  • Joseph Zsuffa: Béla Balázs, the man and the artist; University of California Press, Berkeley–Los Angeles–London, 1987
  • Matti Lukkarila: Sininen valo. Béla Balázs ja hänen elokuvateoriansa; Pohjoinen, Oulu, 1991 (Prometheus)
  • Fénykép a tanítványoknak Balázs Béláról. Jegyzetek Tényi István dokumentumfilmjéhez; szerk. Tényi István; összeáll. Karcsai Kulcsár István, forrásanyag gyűjt. Kis Erika; Magyar Filmintézet, Bp., 1991
  • Mihály Emőke: "Mint nyugtalanító, titkos gondolatok élnek...". Balázs Béla elméleti írásainak egy mai megszólítása; Koinónia, Kolozsvár, 2008
  • Kozák Péter: Doktor Szélpál Margit. Az első tudósnő magyar színpadon; Gabbiano Print, Bp., 2011 (Miniatűrök sorozat)
  • Hamar Péter: Karöltve a kísértettel. Balázs Béla utolsó évei; Írott Szó Alapítvány, Bp., 2017

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Balázs Béla
  • תערוכת הזיכרון של בלה באלאז' - ספריית שומודי
  • יוצרי קולנוע הונגרים בעולם - הונגרים בקולנוע. אד. גאבור גלנקסר. Bp., Filmunió ההונגרית, 1996.
  • פאל גוליאס: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. Bp., אגודת הספרנים והארכיונים ההונגריים, 1939-2002. עיתון כרך 7 להזמין. יאנוס ויסציאן.
  • הלקסיקון הגדול של גוטנברג. מאגר של כל הידע. Bp., משרד הפרסומים הגדול של לקסיקון, 1931-1932.
  • לקסיקון ספרותי. אד. בנדק מרסל. Bp., Győző A., 1927.
  • אנדראז לנגייל: "חיילי עט נפוצים. . . " רישומי תולדות העיתונות של סגד. סגד, באבה ושותפים בע"מ, 1999. 494 עמ '.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. Főszerk. אגנש קניירש. Bp., מו"ל אקדמי, 1967-1969.
  • אייקון קולנוע הונגרי. אד. יוזף ורס. Bp., Filmarchivum הלאומית ההונגרית, 2005.
  • הלקסיקון הביוגרפי של לוחמי מחוז צ'ונגונגראד של תנועת העבודה. Főszerk. גיורגי אנטלפי. סגד, ועדת מחוז צנגרד, MSZMP, 1987.
  • קסבה נגי: לקסיקון מספרות המהגרים ההונגרית. Bp., הוצאת ארגומנטום-המוזיאון הספרותי פטופי והמרכז לספרות עכשווית, 2000.
  • האייקון הגדול ההונגרי. Főszerk. László Ériesős (המאות 1–5) ), Gábor Berényi (מהדורה 6) ), Lászlóné Lány (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • לקסיקון תיאטרון הונגרי. אד. שימוש בחומר שנאסף של ג'ני ארדי ואמיל קורתי. . . אלאד שופפלין. [Bp.], האיגוד הלאומי של שחקנים ופנסיות, [1929].
  • פטר לאסלו: התיכון סגד, קודמיו וממשיכיו. סגד, מוזיאון פרנץ מורא, 1989. (היסטוריה תרבותית סגד 7.)
  • אוסף ביוגרפי של הלוחמים המהפכניים במחוז צ'ונגראד. אד. יאנוס ראץ '. סגד, ועדת מחוז צ'נגראד, MSZMP, 1973.
  • ז'אנו סנדור: תיאטרון כרוניקה של המאה. תיאטרון סגד ומרשם המשחק. Szeged, Ariadne Press Bt., 1998.
  • שוויקרט, ורנר: Bibliographie der ungarischen Literatur des 20. Jahrhunderts ב-Deutscher Sprache. פליין bei Heilbronn, Verlag Werner Schweikert, 2000.
  • הלקסיקון החדש של Révai. Főszerk. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
  • ניו טיימס לקסיקון. Bp., זינגר וולפנר, 1942-1942.
  • לקסיקון חדש. אנציקלופדיה אוניברסלית של ידע וחיים מעשיים. אד. László Dormándi, Vilmos Juhász. [עמ '], דנטה-פנתאון, 1936.
  • אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.
  • לקסיקון ספרותי הונגרי חדש. Főszerk. פטר לאסלו. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה באלאז' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. II. ker. állami házassági akv. 162/1913. folyószáma alatt.
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VIII. ker. polgári halotti akv. 1144/1949. folyószáma alatt.
  3. ^ Balázs Béla. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum. Hozzáférés ideje: 2016. január 23.
  4. ^ A Belügyminisztérium 1913. évi 109051. sz. rendelete. MNL-OL 30789. mikrofilm 1270. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1913. év 7. oldal 7. sor.
  5. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. II. ker. állami házassági akv. 162/1913. folyószáma alatt.
  6. ^ A budapesti kir. törvényszék 1.P.41127/1918. sz. ítélete.
  7. ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VIII. ker. polgári halotti akv. 1144/1949. folyószáma alatt.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בלה_באלאז%27&oldid=38740894"