בולטימור
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של בולטימור | |||
| מדינה |  ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |  מרילנד | ||
| מחוז | מחוז עצמאי | ||
| ראש העיר | ברנדון סקוט (אנ') | ||
| רשות מחוקקת | מועצת עיריית בולטימור  | ||
| תאריך ייסוד | 1729 | ||
| על שם | Cecil Calvert, 2nd Baron Baltimore | ||
| שטח | 238.50 קמ"ר | ||
| גובה | 10 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 585,708 (2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,668,056 (2007) | ||
| ‑ צפיפות | 3,045 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 39°17′11″N 76°36′54″W / 39.286388888889°N 76.615°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.baltimorecity.gov | |||
  | |||
בולטימור (באנגלית: Baltimore) היא העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה. לעיר מטרופולין משותפת עם וושינגטון הבירה, השוכנת כ-60 קילומטר דרומית-מערבית לה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולטימור נוסדה ב-30 ביולי 1729, ונקראת על שם מייסד מרילנד ומושלה הראשון, ססיל קלברט, הברון השני של בולטימור. העיר גדלה במהירות רבה במאה ה־18. בזכות נמלה הטבעי, נהפכה בולטימור למרכז מסחר בסוכר עם האיים האנטילים. במלחמת 1812, כשפלשה בריטניה לארצות הברית הצעירה, הותקפה בולטימור, לאחר שהבריטים שרפו את הבירה וושינגטון. באותו זמן, עורך דין צעיר, פרנסיס סקוט-קי, כתב שיר על הקרב, שנהפך להמנון הלאומי של ארצות הברית, "הדגל זרוע הכוכבים".
ב־1851, הוקמה רשמית עיריית בולטימור, כשהעיר התנתקה ממחוז בולטימור. במשך מלחמת האזרחים האמריקנית, מרילנד לא פרשה מהאיחוד, אבל היה בה מתח ניכר סביב העבדות, ובבולטימור שם פרצו מהומות אלימות ב־1861. ב־14 בפברואר 1904, נהרסו חלקים רבים בבולטימור בשל שרפה גדולה, כאשר 1,500 מבנים עלו באש בתוך שלושים שעות בלבד. בשנים שלאחר מכן נאלצה העירייה לשקם ולבנות את כולם מחדש. למרות זאת, ב־1906 דיווח עיתון מקומי ש"אחד האסונות הגדולים של העידן המודרני נהפך לברכה."
אחרי מלחמת העולם השנייה, גדלה אוכלוסיית בולטימור והגיעה לשיא של כ-940 אלף נפש ב-1960. אך בשנים שלאחר מכן הצטמצמה האוכלוסייה באופן ניכר בשל סגירת מפעלים ופיתוח הפרברים. שיעור הפשע בעיר עלה, וכיום הוא אחד הגבוהים בארצות הברית. מאז 1979, פותח מרכז העיר דאונטאון בולטימור בהצלחה עקב יוזמתו של ראש העיר וו.ד. שייפר, כאשר נבנו בו מרכז קנייה ההארבורפלייס, בנייני רווחה, מלונות, ושני אצטדיונים.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נמצאת במרכז מרילנד, כ-60 ק"מ מהעיר וושינגטון, בירת ארצות הברית. מרכז בולטימור גובל במפרץ צ'ספיק, המשמש כנמל לעיר. קו הנפילה האמריקאי (fall line) הוא הקו שבו נפגשים השטח הגבוה (שנקרא הפידמונט) ומישור החוף. קו זה חוצה את העיר מצפון-מזרח לדרום-מערב. לפיכך, דרום העיר נמצא בגובה פני הים, ואילו גבולה הצפוני גבוה משמעותית, ונמצא בגבהים שבין 75 מטר ל-150 מטר. שטחה של העיר הוא 92.1 קמ"ר, מהם 12.2% הוא מים.
בעיר יש אקלים ממוזג-לח. השטח מחומם על ידי המפרץ והאוקיינוס האטלנטי הקרובים, ומוגן מטמפרטורות נמוכות מאוד על ידי ההרים ממערב למרילנד. בולטימור עוברת קיצים חמים ולחים עם טמפרטורות בין 25–35 מעלות בערך. החורפים הם קרירים למדי עם טמפרטורות של 5 מעלות בערך, שלג יורד לפחות פעם אחת מידי חורף. כמות הגשם השנתית היא 111 סנטימטרים.
ממשל ופשע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בולטימור היא עיר עצמאית, כלומר, אינה שייכת למחוז והיא כפופה ישירות למדינה. ראש העיר החל מ-2020 הוא ברנדון סקוט (אנ'), חבר המפלגה הדמוקרטית. לעיר מועצה בת 14 חברים.
הפשע מהווה בעיה עצומה בבולטימור. מספר מקרי הרצח הגבוה ביותר בתולדות העיר נרשם ב־1993 (353). על אף ירידה בשנים לאחר מכן (בשנת 2009 נרצחו 238 בני-אדם בעיר), בשנים 2015 (344) ו-2016 (318) שוב הגיע מספר מקרי הרצח לשיא. הרוב המוחלט של הנרצחים הם אפרו אמריקאים. בעיה חברתית חמורה נוספת בבולטימור היא שימוש בסמים; בולטימור נחשבת כמרכז מסחר ההרואין והאקסטזי בארצות הברית. העירייה הקימה קמפיין שנקרא "האמן" (BELIEVE) במטרה לעודד ולהחיות את תושבי העיר.
סדרת הטלוויזיה הסמויה מתרחשת כולה בבולטימור על רקע מקרי הפשע והרצח הרבים שבה, כך גם הסדרה רצח מאדום לשחור, שגוללה את סיפורו של מחלק רצח במשטרת בולטימור.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 1980, נחשבה בולטימור כאחת מעשר הערים הגדולות בארצות הברית. נכון ל־2013, גרו בעיר 622,104 איש אך במטרופולין של בולטימור גרים יותר מ-2.8 מיליון נפש. במטרופולין המשותפת בין בולטימור לוושינגטון, גרים נכון ל-2016 יותר מ־9,600,000 איש.
צפיפות האוכלוסייה עומדת על כ־3,111.5 לק"מ מרובע. 64.34% מתושבי העיר הם אפרו-אמריקאים; 31.63% לבנים; 1.7% היספנים; 1.53% אינדיאנים; 1.47% משני גזעים או יותר; 7% מגזע יחיד אחר. ההכנסה המשפחתית הממוצעת היא $35,438, וסך ההכנסה האישית הוא $16,978. 22.9% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המאה ה-19 היו בעיר רק קומץ יהודים. אוכלוסיית היהודים גדלה מאמצע המאה ה-19, עם הגירת יהודים יוצאי גרמניה לעיר. בית הכנסת "לויד סטריט" הוקם בשנת 1845 והוא אחד משלושת בתי הכנסת העתיקים ביותר הפועלים כיום בארצות הברית. בסוף המאה ה-19, החלו היהודים יוצאי גרמניה להתעשר ועברו צפונה לשכונות חדשות; במקביל החל גל ההגירה הגדול של יהודי מזרח אירופה, בעיקר מרוסיה עקב הפרעות והפוגרומים ביהודים.
ב־1907 מנתה הקהילה היהודית 40,000 לערך. הנרייטה סאלד, יהודייה ילידת בולטימור, יסדה את הארגון הציוני לנשים, הדסה, ב־1912, בעקבות ביקור בארץ ישראל. לאחר מלחמות העולם, עזבו רבים מבני הקהילה היהודית את לב העיר והתיישבו בפרברים כגון פייקסוויל ואווינגז מילז. נכון לשנת 1999, התגוררו 91,400 יהודים במטרופולין בולטימור במספר קהילות מגובשות ביותר. נכון ל-2013, הגדירו את עצמם 4.3% מתושבי העיר כיהודים – כ-27,000 מתושבי העיר עצמה. אחוז היהודים האורתודוקסיים בקרב יהודי בולטימור גדול יחסית למקומות אחרים.
כיום יש בבולטימור בתי כנסת רבים (אגודת ישראל, אוהל יעקוב), בתי ספר דתיים (ישיבת רמב"ם, חפץ חיים), ישיבת נר ישראל הנודעת וקהילתה הגדולה, ואף נעשה עירוב בחלק מתחום העיר.
בולטימור היא עיר תאומה של אשקלון ושתי הערים עורכות פגישות לפרקים. הקהילה היהודית בבולטימור פעילה מאוד כדי לחזק את הקשר בין הערים. לפי אתר האינטרנט של עיריית אשקלון, "נרקמו קשרי ידידות ושיתוף פעולה הדוקים, נערכים ביניהן ביקורי גומלין וחילופי משלחות נוער, סטודנטים ואומנים, משלחות תרבות ועוד."
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבולטימור מספר רב של מוזיאונים בעלי אוספים גדולים ונרחבים של אמנות מרחבי העולם. המפורסמים מביניהם הם מוזיאון וולטרס[1], מוזיאון האמנות של בולטימור[2], המוזיאון לאומנות חזותית[3], תזמורת בולטימור ועוד. בעיר יש גם מוזיאונים לקהילות השחורות והיהודיות, אקווריום מפואר, מוזיאון למדע, וכנסיות רבות.
בעיר מתפרסמים מספר עיתונים וכן קיימים שבעה ערוצי טלוויזיה וערוצי רדיו רבים.
הספורט פופולרי מאוד בעיר בזכות נבחרות כדור הבסיס (הבולטימור אוריולס) והפוטבול (הבולטימור רייבנס).
חינוך והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיימים שלושה עשר מוסדות להשכלה גבוהה. בבולטימור שוכנת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אחת מהאוניברסיטאות הטובות והמובילות בעולם.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה הבינלאומי בולטימור-וושינגטון ת'ורגוד מרשל ממוקם מדרום לעיר ומשרת אותה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבולטימור 9 ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בולטימור (באנגלית)- אתר העיר בולטימור
- מדריך לתיירים בבולטימור בויקימסע האנגלי (באנגלית)
- גיא חג'ג', המוזיקה של בולטימור: מזאפה, ועד הקולקטיב, באתר ynet, 5 באוקטובר 2012
- בולטימור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בולטימור (מרילנד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוזיאון וולטרס בוויקיפדיה האנגלית
- ^ מוזיאון האמנות של בולטימור בוויקיפדיה האנגלית
- ^ המוזיאון לאמנות חזותית בוויקיפדיה האנגלית
 | ||
|---|---|---|
| בירת המדינה | אנאפוליס | .svg) |
| אזורים גאוגרפיים | הרי אלגייני • הרי הבלו רידג' • המטרופולין של וושינגטון ובולטימור • מפרץ צ'ספיק • עמק קמברלנד • עמק דלאוור | |
| היישובים הגדולים ביותר | בולטימור • פרדריק • רוקוויל • גיית'רסבורג • בואי • הייגרסטאון • אנאפוליס • קולג' פארק • סולסברי • לורל • גרינבלט • קמברלנד • וסטמינסטר • היאטסוויל • טקומה פארק • אברדין • האבר דה גרייס • קיימברידג' • ניו קרולטון • פרוסטבורג | |
| נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות מרילנד • ספורט | |