בן-ציון אייזנשטט

בן-ציון אייזנשטט

לידה	13 במרץ 1873 קלצק, בלארוס
פטירה	31 באוגוסט 1951 (בגיל 78) ברוקלין, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	? – 31 באוגוסט 1951
חיבוריו	דור רבניו וסופריו

בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון. נודע בעיקר בשל סדרות הלקסיקונים לתולדות סופרים ורבנים שכתב: דור רבניו וסופריו ודורות האחרונים.

נולד בשטעטל קלֶצק שבאימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) לרב משה אייזנשטט, מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט. למד בצעירותו בישיבת נעשוויז אצל ראש הישיבה המקומי ר' יוסף ואצל רב העיר רבי יהושע רבינוביץ, ומאוחר יותר אצל רבי יעקב נתן נטע הנדלסמן (מחבר "נתיבות אור") ובישיבות ליטא. כתב מאמרים בעיתוני התקופה כ"המליץ" ו"הצפירה". ב-1903 היגר לארצות הברית, שם התחתן עם מרת שרה טיובא בת אברהם ישראל זלדין שגם היגר לארצות הברית מקייב. במשך תקופה כיהן כרב בשכונת בראונזוויל שבברוקלין, ניו יורק. נפטר בברוקלין בכ"ט באב ה'תשי"ג, 31 באוגוסט 1951.

גינה בתוקף את ההתקפות על הציונות, וכך כתב לרב מסלובקיה שהתבטא נגד התנועה הציונית:

”נזדעזעתי ונרעשתי למראה קולותיו האיומים שנשא בהקדמתו על מחנה הציונים הכוללים והמזרחים ואומר שכל מנהיגיהם הם פושעי ישראל, ומרעיד ומשתומם שאלתי לנפשי, איך פה גדול ורב היושב על מדין יאמר כזה... ולכנות פושטים לקוראים לציון ונושאי דגלה, והרי זו פרצה גדולה וקרחה נוראה בגוי שומר אמוני נביאי האמת והצדק, שעתידים לתן עליהם כל חומר הדין ותקפו, ואשרי האיש המפחד תמיד ומגלה פשעו ומודה ועוזב ושב וירוחם” (בני ציון סי' ג)

מלבד ספריו הרבים, פרסם הערות קצרות בכתבי עת תורניים בני תקופתו, כמו "אוצר החיים" שראה אור בדווה (אנ') שברומניה בעריכת חיים יהודה ארנרייך, "הבאר" בעריכת הרב צבי הירש פרידלינג, "כנסת הגדולה" של סובלסקי, ו"אפריון" של שמואל מילר. לפי יהודה דוד אייזנשטיין, הפריז אייזנשטט בספריו בשבחים ותארים גדולים לכל אחד עד שהתואר "גאון" היה לאחד התארים הקטנים, בכך אבדו הספרים את ערכם הספרותי לדעת אייזנשטיין^[1].

ארכיונו נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

• ציוני - קובץ שירים ומכתמים, ורשה: דפוס האלטר ואייזנשטט, תרנ"ד
• רבני מינסק וחכמיה, וילנה: דפוס ראם, תרנ"ט
• נאה דורש, דרושים, ניו יורק, תרס"ו
• אוצר התמונות, ניו יורק: דפוס רביץ וסוקולוב, תרס"ט (מהדורה שנייה תרע"ה)
• דורש לשבח, דרושים, ניו יורק: מ. ראטווין, תר"ע
• אור לפני הדורשין, דרושים, ניו יורק: א. ח. רוזנברג, תרע"ו
• לתולדות ישראל באמריקה - א, ניו יורק: א. ח. רוזנברג, תרע"ז
• אור חדש למטיפים, דרושים, ניו יורק: מ. פיליפ, תרע"ח
• צדיק לברכה, הספדים, בעיקר על רבי חיים סולובייצ'יק, ניו יורק: אמנות, תרע"ט
• דורש טוב, דרושים, סט. לואיס: דפוס מוינשטר, תרפ"א
• לימין אביון, דרושים בענייני צדקה, ניו יורק: טומשוב, תרפ"ב
• אמרי יאי, דרושים, ניו יורק, תרפ"ג
• נאומים לבר מצווה ולאביו, ניו יורק, תרפ"ד
• דברו על לב, דרושים, ניו יורק, תרפ"ז
• אנשי השם בארצות הברית, סט. לואיס: דפוס מוינשטר, תרצ"ג
• בלשוני מלה, דרושים, ניו יורק, תרצ"ד
• קול בכיי, הספדים, בעיקר על רבי משה חיים רבינוביץ, ניו יורק, תרצ"ה
• בני ציון - א, שו"ת וחידושים, ניו יורק, תשי"ב (הספר הוכן לדפוס בידי המחבר בשנת תש"ח)

סדרת הלקסיקונים 'דור רבניו וסופריו'

• חלק א, ורשה: דפוס האלטר ואייזנשטט, תרנ"ה
• חלק ב, וילנה: דפוס אברהם צבי קצנלנבוגן, תר"ס
• חלק ג, וילנה: דפוס אברהם צבי קצנלנבוגן, תרס"א
• חלק ד, וילנה: דפוס גארבר, תרס"ב
• חלק ה (חכמי ישראל באמריקא), ניו יורק: דפוס א. ח. רוזנברג, תרס"ג
• חלק ו, ניו יורק: דפטס ס. פיינברג, תרס"ה

סדרת הלקסיקונים 'דורות האחרונים'

• חלק א (א-ו), ניו יורק, תרע"ג
• חלק א (ז-מ), ניו יורק, תרע"ד
• חלק א (נ-ת), ניו יורק, תרע"ה
• חלק ב (א-ל), ברוקלין: מוינשטר, תרצ"ז
• חלק ב (מ-פ), ברוקלין: פסטור, ת"ש
• חלק ג (צ-ת), ברוקלין: מודרן, תש"א

• ש. ארנסט, "ר' בן ציון אייזנשטאדט", בתוך: פנקס קלצק, תל אביב תש"ך, עמ' 67–68 (ספר יזכור לקהילת קלצק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 77 ואילך)
• ערכו באנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, עמ' 85–87
• ערכו בלקסיקון של הספרות העברית בדורות האחרונים, גצל קרסל, חלק א, תל אביב תשכ"ה, עמ' 82–83

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:בן־ציון אייזענשטאדט

• שמואל נח גוטליב, ערכו בלקסיקון הרבני אהלי שם, פינסק, תרע"ב. עמ' 298, באתר היברובוקס
• בנציון בן משה איזנשטט (1873-1951), דף שער בספרייה הלאומית

• כתבי בן-ציון אייזנשטט בפרויקט בן-יהודה