בן-ציון ציטרין

בן-ציון ציטרין

בן-ציון ציטרין
לידה	6 במרץ 1956 (בן 68) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	תיכון עירוני ה' (תל אביב)
עיסוק	עורך דין, עיתונאי
מעסיק	העולם הזה מוניטין הארץ TheMarker

בן-ציון ציטרין (נולד ב-6 במרץ 1956) הוא עורך דין, בעליו של משרד עצמאי ציטרין ושות' - משרד עורכי דין, בעברו יועץ תקשורת ומוציא לאור ישראלי, ולשעבר עיתונאי.

בן-ציון ציטרין נולד וגדל בתל אביב. למד בתיכון עירוני ה' בתל אביב ושרת בצה"ל בבסיס קליטה ומיון. למד לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ואחר כך השלים תואר במשפטים בקריה האקדמית אונו, התמחה בבוררות וגישור.

בשנים 1981–1986 שימש כעיתונאי בשבועון "העולם הזה".

בשנים 1986–1990 כתב בירחון מוניטין, בשבועון "כספים" ובעיתון "גלובס".

בשנים 1991–1994 שימש כעיתונאי עצמאי בעיתונים "טלגרף" ו"העולם הזה".

בשנים 1994–2004 שימש ככתב בעיתון "הארץ", במדור כלכלה בתחומי כיסוי שונים וכתב טור משפטי בשם "מאחורי הגלימה". עם הקמת העיתון הכלכלי של קבוצת הארץ בשנת 2000, "TheMarker", החל לשמש ככתב גם בעיתון זה.

בתחילת 2004 מונה ציטרין כעורך מהדורת מבט בערוץ הראשון של רשות השידור. כעורך המהדורה קיבל לידיו הקלטה ששודרה במהדורת מבט, ובה נראה השר יוסף פריצקי בשיחה עם חוקר פרטי מספר על כוונתו לתפור תיק לעמיתו לסיעה השר אברהם פורז, על רקע מאבק שניהל פורז בעובדי חברת החשמל^[1]. בהמשך השנה סיים את תפקידו כעורך מבט, לאחר פנייה של אגודת העיתונאים בירושלים לפרקליטות המדינה, בטענה כי מונה לתפקידו ללא מכרז^[2]. לאחר הפיטורים פנה לבית הדין לעבודה בתביעה לבטל אותם^[3], ותבע את היועצת המשפטית של רשות השידור בגין הוצאת לשון הרע^[4]. התביעה הסתיימה בפשרה^[5].

ב-1987 החל לשמש כמוציא לאור עצמאי של ספרות מקצועית בתחומי הכלכלה, השקעות וצרכנות פיננסית, כמחבר מדריכים בתחום ייעץ לקהילה העסקית וכמו"ל עצמאי ועורך של מגזין "משקיהון", העוסק במתן מידע למשקיעים בתחום הפיננסי. הספר הראשון שהוציא לאור נקרא "כל הדרכים לרכישת דרכון נוסף"^[6], אחר כך כתב וערך כ-12 ספרים ומדריכים.

בשנים 2003–2008 הוציא את המדריך "אנשי מפתח - רשימת החברים שיפתחו לך כל הדלת"^[7].

בשנים 2005 - 2019 ציטרין משמש כמנכ"ל חברת "ב.צ. ציטרין גרופ בע"מ" אותה הקים, העוסקת בתחום יחסי ציבור, ייעוץ תקשורת אסטרטגי, לובינג, מדיה דיגיטלית והוצאה לאור^[8].

ציטרין משמש גם כיו"ר הוועד המנהל של עמותת הצלחה^[9].

בספטמבר 2019 פתח ציטרין משרד עצמאי - "ציטרין ושות'", המתמחה, בין היתר, בתביעות המונים (תביעות ייצוגיות ונגזרות), דיני תקשורת, ניו מדיה ולשון הרע, עבירות כלכליות - פלילי, מיסוי - אזרחי, ניהול ההון המשפחתי, חדלות פירעון ואכיפת חיובים, ליטיגציה אזרחית.

באפריל 2022 הגיש, בשם קבוצה של חברי וגמלאי קואופרטיב אגד, כתב תביעה הצהרתי נגד עסקת מכירת חברת נצבא (חברת נדל"ן שהייתה שייכת לחברי אגד) לחברת איירפורט סיטי של איש העסקים קובי מימון בשנת 2006. בתביעה כי שווי העסקה האמיתי היה 692 מיליון שקל, אך שווי העסקה שהוצג לחברים עמד על 626 מיליון שקל. לטענתם ההפרש, בסך 66 מיליון שקל, שולם כשוחד לחברי מזכירות אגד, מאחר שחברה שהוערכה לפני העסקה בשווי של יותר ממיליארד שקל, נמכרה בסכום נמוך יותר. התביעה הוגשה לאחר שנחשפו מסמכים חדשים בנוגע לעסקה^[10].

לקראת הבחירות לכנסת ה-11 (1984) והבחירות לכנסת ה-12 (1988) שובץ כמועמד ברשימה המתקדמת לשלום^{[דרוש מקור]}.

בשנת 2003 עתר לבג"ץ לבטל חובת הסודיות על זהות מועמדים לשפיטה, בעקבותיה נקבע כי שמות המועמדים יפורסמו ברשומות 21 יום לפני ישיבת הוועדה שבה תידון מועמדותם^[11].

בשנת 2007, בעקבות עתירתו לבג"ץ החליטה שרת המשפטים ציפי לבני למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון, לאחר שלוש שנים בהן לא מונו שופטים חדשים לבית המשפט, ומצבת השופטים הייתה לא מלאה^[12].

בשנת 2017 הגיש תביעה ייצגית נגד רכבת ישראל בשל המחיר המופרז של חטיפים ומשקאות במכונות ברציפי תחנות הרכבת^[13].

בשנת 1986 פרסמו יפעת נבו ובן-ציון ציטרין שתי כתבות בהן הוזכרו עורכי דין ותמונתם של עורכי הדין פורסמה בכתבה. לשכת עורכי הדין זימנה למשפט בבית הדין המשמעתי שלה את שני עורכי הדין ששמם פורסם בכתבות, בטענה כי אלו עברו על כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין האוסרים על פרסומת אישית. נבו וציטרין הוזמנו להעיד בפני בית הדין המשמעתי, ונדרשו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים. על פי חוק לשכת עורכי הדין, בית הדין המשמעתי של הלשכה רשאי לדרוש מכל אדם בישראל להתייצב בפניו ולהעיד ולהציג מסמכים שידרוש בית הדין. ציטרין ונבו סירבו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים, ובשל סירובם הם נקנסו בקנס כספי על ידי הלשכה. נבו וציטרין עתרו לבג"ץ כנגד ההחלטה, בטענה כי כעיתונאים שמורה להם הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם. השופט מאיר שמגר פסק בהחלטה תקדימית כי לעיתונאים שמורה הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם וכי ללשכת עורכי הדין לא הייתה סמכות לקנוס את העיתונאים. פסיקה זו מכונה בעולם המשפטי "הלכת ציטרין". בפסיקתו קבע השופט את הכללים על פיהם ניתן לבטל את החיסיון העיתונאי: כאשר המידע המבוקש רלוונטי לחקירה; כשהעבירות הנטענות הן עבירות חמורות, וכשלרשויות אין כל אפשרות אחרת להגיע לחקר האירועים^[14].

• כל הדרכים לרכישת דרכון נוסף, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1987
• כל הדרכים למציאת עבודה בחו"ל, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1988
• כל הדרכים לפתיחת חשבון בנק בשווייץ ובמדינות אחרות, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1989
• כל סודות הביטוח, יחד עם נעם ילין, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1990
• רייטינג - דירוג החברות הבורסאיות, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1991
• סקסי וורלד : המדריך העולמי לחרמן הישראלי, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1991
• זיכיון להצלחה: הזדמנויות עסקיות לקבלת זיכיונות מארצות הברית, עורך ראשי - בן ציון ציטרין, הוצאת לימון - תחקירים כלכליים, תל אביב 1991
• אנשי מפתח, רשימת החברים שיפתחו לך כל דלת, תל אביב 2004

• מאמרי בן-ציון ציטרין, באתר "TheMarker"
• חיסיון עיתונאי, ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, באתר העין השביעית
• הדס מגן, ‏עורך "מבט" למשטרה: לפתוח בחקירה פלילית, אולמרט איים עליי, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2004
• יצחק דנון, ‏בן-ציון ציטרין למ"מ שרת המשפטים ציפי לבני: למנות בדחיפות שופטים לעליון, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2006
• בנציון ציטרין, דף שער בספרייה הלאומית