בן ציון רפאל פריצי
![דיוקן עצמי[דרושה הבהרה]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%99.png) | |
| דיוקן עצמי[דרושה הבהרה] | |
| לידה | 1756 ה'תקט"ז מנטובה, איטליה |
|---|---|
| פטירה | 30 במאי 1844 (בגיל 88 בערך) י"ב בסיוון ה'תר"ד אוסטיאנו, איטליה  |
| מדינה | מנטובה, טריאסטה, פדובה |
| השכלה | אוניברסיטת פאביה |
| מקום פעילות | אוסיטאנו, מנטובה, פדובה, טריאסטה |
| תקופת הפעילות | 1814 – 30 במאי 1844 (כ־30 שנה) |
| השתייכות | יהודים איטלקים |
| רבותיו |
|
| בני דורו | שמואל דוד לוצאטו |
| חיבוריו | פתח עיניים |
  | |
הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי (אוסטיאנו, מנטובה 1756 - 30 במאי 1844) היה פילוסוף, רופא, רב, ומחבר ספרים. חי באיטליה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריצי נולד בשנת התקט"ז במנטובה. בתקופה הזאת השלטון בעיר עבר לידי האוסטרים, אשר העניקו מתן זכויות ליהודים. כחלק מהזכויות הייתה זכות לימוד בבית ספר ובאוניברסיטה. פריצי מימש זכות זו, ולמד מתמטיקה ורפואה בהתחלה בקולג' הישועי במנטובה ולאחר מכן באוניברסיטת מנטובה שם למד בעיקר אצל יוהאן פטר פרנק, בד בבד עם לימודי קודש אצל רבו רבי יעקב רפאל סאראוואל.[1]
בהמשך חייו למד בעיר פדובה. הקיסר האוסטרי יוסף השני פגשו שם והזמינו לאוניברסיטת טריאסטה (שם פגש את שד"ל). בשנת 1814 חזר לעירו, שם שימש כחכם ורופא.
בד' באייר ה'תקל"ז נפגש עם החיד"א בעיר מנטובה למשך כשלוש שעות שם התווכחו על מציאות שדים ומזיקים. פריצי סיפר שמאז ויכוח זה החל להאמין במציאותם.[2] החיד"א ציין את ביקורו זה בספרו מעגל טוב.[3]
הרב דוד זכות יצא נגדו בחריפות, כך הוא כותב: ”רבי בן ציון רפאל פריצי, שעשה עצמו בן חורין לכתוב בהרבה חיבורים סברות המנוגדות לקבלת חז"ל, ובנה אצלו דרכים שונים, אשר לא דרכיהם דרכיו, כי סידר על קדמות פילוסופיה, ולא על אדני האמונה הוטבעו”[4]
במות בתו היחידה הקדיש לו ידידו שד"ל[5] שיר תנחומים, אשר נדפס בספרו "כינור נעים".[6]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי בן ציון רפאל חיבר ספרים במגוון נושאים, הספדים,[7] מנהגי בית כנסת, רפואה תורנית, מקום ההנדסה והפילוסופיה בתנ"ך, על צרעת לפי הרמב"ם, "נימוסי המלכות" על הלכות עבדים, רטוריקה בתנ"ך, מוזיקה[8] בספר תהילים, ועל ניסי התורה תחת השם אקדמיה.
חיבורו המפורסם הוא פתח עיניים פירוש על אגדות הש"ס בדרך פילוסופית-שכלית,[9] החיבור נדפס בשבעה חלקים, שלושה חלקים ראשונים בשנת התקע"ה והשאר בשנת התרל"ח, מטרת החיבור היא להראות שהתלמוד מסתדר עם המדע העדכני, פריצי כותב שמשכילי דורו לא קבלו את הספר, מפני שסברו שחכמי התלמוד כלל לא היו בקיאים במדע.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובי אוז, הרב בן ציון רפאל פריצי בתוכנית עיר של חכמים, בכאן 11
- בן-ציון דינור, בן-ציון רפאל הכהן פריצי וספרו "פתח עיניים": לדמות של ההשכלה באיטליה, תרביץ, כ (תש"י) 241-264, באתר JSTOR
- מידע על בן ציון רפאל פריצי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב בן ציון רפאל פריצי, פתח עיניים, ליוורנו תקע"ה-תרל"ט, באתר היברובוקס
- שמעון ואנונו, הרב בן ציון רפאל פריצי אנציקלופדיה לחכמי איטליה עמ' 139.
- בן ציון רפאל פריצי, באתר "החכם היומי"
בנציון רפאל פריצי הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פתח עיניים, חלק ה כט.
- ^ פתח עיניים, חלק א, ב ע"א
- ^ עמוד 94
- ^ רבי דוד זכות, ממודינא, ספר זכר דוד, דף קכד:
- ^ פריצי היה מבוגר ממנו בשנים רבות. שד"ל מספר שבצעירותו חלה, וד"ר פריצי אמר שזה מריבוי הלימוד, ראה פרקי חיים בקובץ תלפיות ה [א-ב] עמ' 20
- ^ 480-481, שד"ל כתב בכתב העת המגיד תרכ"ה, גיליון א עמ' 5 שהשיר נדפס בספר פתח עיניים חלק ג
- ^ על האבן עזרא, רבי שמחה קאלימאני, רבי יעקב סארוואל, ורבי ישראל בנימין בסאן.
- ^ John A Rice, Benedetto Frizzi on Singers, Composers, and Opera in Late Eighteenth-Century Italy, באתר Academia.edu
- ^ למשל מבאר את הדברים הגורמים לשכחה כדברים הגורמים לתחושות פחד וגועל אשר גורמים לשכחה, לכל אורך ספרו מאריך לשבח את הגויים ואף אפיקורסים, וכו'.
- ^ פתח עיניים, חלק שני הקדמה ב ע"א וע"ב