בן ציון רפאל פריצי

רפאל בן ציון הכהן פריצי
Benedetto Frizzi
דיוקן עצמי[דרושה הבהרה]
דיוקן עצמי[דרושה הבהרה]
לידה 1756
ה'תקט"ז
מנטובה, איטליה
פטירה 30 במאי 1844 (בגיל 88 בערך)
י"ב בסיוון ה'תר"ד
אוסטיאנו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מנטובה, טריאסטה, פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פאביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אוסיטאנו, מנטובה, פדובה, טריאסטה
תקופת הפעילות 1814 – 30 במאי 1844 (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהודים איטלקים
רבותיו
בני דורו שמואל דוד לוצאטו
חיבוריו פתח עיניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי (אוסטיאנו, מנטובה 1756 - 30 במאי 1844) היה פילוסוף, רופא, רב, ומחבר ספרים. חי באיטליה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה.

פריצי נולד בשנת התקט"ז במנטובה. בתקופה הזאת השלטון בעיר עבר לידי האוסטרים, אשר העניקו מתן זכויות ליהודים. כחלק מהזכויות הייתה זכות לימוד בבית ספר ובאוניברסיטה. פריצי מימש זכות זו, ולמד מתמטיקה ורפואה בהתחלה בקולג' הישועי במנטובה ולאחר מכן באוניברסיטת מנטובה שם למד בעיקר אצל יוהאן פטר פרנק, בד בבד עם לימודי קודש אצל רבו רבי יעקב רפאל סאראוואל.[1]

בהמשך חייו למד בעיר פדובה. הקיסר האוסטרי יוסף השני פגשו שם והזמינו לאוניברסיטת טריאסטה (שם פגש את שד"ל). בשנת 1814 חזר לעירו, שם שימש כחכם ורופא.

בד' באייר ה'תקל"ז נפגש עם החיד"א בעיר מנטובה למשך כשלוש שעות שם התווכחו על מציאות שדים ומזיקים. פריצי סיפר שמאז ויכוח זה החל להאמין במציאותם.[2] החיד"א ציין את ביקורו זה בספרו מעגל טוב.[3]

הרב דוד זכות יצא נגדו בחריפות, כך הוא כותב: ”רבי בן ציון רפאל פריצי, שעשה עצמו בן חורין לכתוב בהרבה חיבורים סברות המנוגדות לקבלת חז"ל, ובנה אצלו דרכים שונים, אשר לא דרכיהם דרכיו, כי סידר על קדמות פילוסופיה, ולא על אדני האמונה הוטבעו”[4]

במות בתו היחידה הקדיש לו ידידו שד"ל[5] שיר תנחומים, אשר נדפס בספרו "כינור נעים".[6]

רבי בן ציון רפאל חיבר ספרים במגוון נושאים, הספדים,[7] מנהגי בית כנסת, רפואה תורנית, מקום ההנדסה והפילוסופיה בתנ"ך, על צרעת לפי הרמב"ם, "נימוסי המלכות" על הלכות עבדים, רטוריקה בתנ"ך, מוזיקה[8] בספר תהילים, ועל ניסי התורה תחת השם אקדמיה.

חיבורו המפורסם הוא פתח עיניים פירוש על אגדות הש"ס בדרך פילוסופית-שכלית,[9] החיבור נדפס בשבעה חלקים, שלושה חלקים ראשונים בשנת התקע"ה והשאר בשנת התרל"ח, מטרת החיבור היא להראות שהתלמוד מסתדר עם המדע העדכני, פריצי כותב שמשכילי דורו לא קבלו את הספר, מפני שסברו שחכמי התלמוד כלל לא היו בקיאים במדע.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן ציון רפאל פריצי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פתח עיניים, חלק ה כט.
  2. ^ פתח עיניים, חלק א, ב ע"א
  3. ^ עמוד 94
  4. ^ רבי דוד זכות, ממודינא, ספר זכר דוד, דף קכד:
  5. ^ פריצי היה מבוגר ממנו בשנים רבות. שד"ל מספר שבצעירותו חלה, וד"ר פריצי אמר שזה מריבוי הלימוד, ראה פרקי חיים בקובץ תלפיות ה [א-ב] עמ' 20
  6. ^ 480-481, שד"ל כתב בכתב העת המגיד תרכ"ה, גיליון א עמ' 5 שהשיר נדפס בספר פתח עיניים חלק ג
  7. ^ על האבן עזרא, רבי שמחה קאלימאני, רבי יעקב סארוואל, ורבי ישראל בנימין בסאן.
  8. ^ John A Rice, ‏Benedetto Frizzi on Singers, Composers, and Opera in Late Eighteenth-Century Italy, באתר Academia.edu
  9. ^ למשל מבאר את הדברים הגורמים לשכחה כדברים הגורמים לתחושות פחד וגועל אשר גורמים לשכחה, לכל אורך ספרו מאריך לשבח את הגויים ואף אפיקורסים, וכו'.
  10. ^ פתח עיניים, חלק שני הקדמה ב ע"א וע"ב