בנדיקוט סראם
 בנדיקוט סראם | |
|---|---|
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | בנדיקוטאים |
| משפחה: | בנדיקוטיים |
| סוג: | בנדיקוט סראם |
| מין: | בנדיקוט סראם |
| שם מדעי | |
 Rhynchomeles prattorumתומאס, 1920 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
בנדיקוט סראם (שם מדעי: Rhynchomeles prattorum), הוא מין בנדיקוט נדיר שאנדמי לאי סראם במרכז אינדונזיה ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1920 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס מאוסף של 7 דגימות שנאספו על ידי האחים צ'ארלס, פליקס וג'וזף פראט באי סראם, והמין החדש נקרא על שמם כמחווה. מאז האיסוף המקורי, המין לא נלכד מעולם בטבע, וייתכן שהוא נכחד מן העולם.
מידע כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנדיקוט סראם בעל מבנה גוף גוץ וחרוטי, עם חוטם מוארך, אוזניים קטנות וגפיים דקיקות. יש לו טפרים גדולים וחזקים שמשמשים. אורך ראשו וגופו 25–33 סנטימטרים ואורך זנבו כ-8 סנטימטרים. בנדיקוט סראם הוא בין הקטנים שבסוגי הבנדיקוט במלנזיה, וגדול רק מן הסוג בנדיקוט ננסי. הפרווה של בנדיקוט סראם חלקה וזיפית. צבעה הכללי חום שוקולד כהה או מהגוני עם אוכף כהה באזור הכתף, והיא הופכת לחיוורת יותר באזור הבטן, הגפיים והראש. על החזה יש כתם לבן בוהק. הזנב אפרורי וכמעט חסר שיער. החוטם והכפות כתמתמים.
כאמור, בנדיקוט סראם אנדמי לאי סראם שנמצא בתוך ים סראם במרכז איי מאלוקו שבאינדונזיה. מכיוון שמאז האיסוף המקורי המין טרם נתפס שוב, טווח התפוצה שלו באי אינו ברור וייתכן שהוא מוגבל לאזור ההררי בפארק הלאומי מונוסלה במרכז האי. המין עשוי להיום קיים גם באי בורו הסמוך לסראם. הדגימות היחידות של הבנדיקוט נאספו כולם ביער גשם טרופי הררי עד רום 1,800 מטר מעל פני הים.
אין שום מידע על אורח החיים והביולוגיה של בנדיקוט סראם, וסביר להניח שהוא דומה בפרטים רבים לקרוביו האחרים: פעיל בשעות הלילה וניזון בעיקר מחרקים ורמשים.
מצב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז האיסוף המקורי של 7 הדגימות ב-1920 על ידי שלושת האחים פראט, בנדיקוט סראם מעולם לא נלכד או נצפה בטבע על ידי חוקרי טבע מערביים. בשל כך, מצבו אינו ברור. חוקרים מסוימים סבורים שהמין נכחד, שכן סקר בשנת 1991 באי לא הצליח למצוא אף בנדיקוט. מאידך, ייתכן שהסיבה לכך נובעת מכך שהוא נפוץ בעיקר ביערות ההרריים והבלתי נגישים שבהם לא נערכו סקרים, ותושבי האי סראם טוענים שהם לוכדים בנדיקוטים מדי פעם.
הרשימה האדומה של IUCN מסווגת את בנדיקוט סראם במצב השימור סכנת הכחדה, מאחר שהוא ידוע רק ממקום אחד באי סראם שגודלו המשוער 240 קילומטרים רבועים בסך הכול, ועקב ירידה מתמשכת בהיקף ובאיכות בית הגידול שלו באי סראם. בירוא יערות שמתרחש באזורים הנמוכים, משפיע לרעה על היערות באזורים הגבוהים בצורת התייבשות הצמחייה, ומגדיל את הסיכון של התפרצות שריפות בר. ייתכן שהבנדיקוט גם סובל ממינים פולשים שהובאו לאי על ידי האדם, ובראשם חזירים, חולדות, כלבים ואולי גם חתולים.
האזור היחיד שבו המין היה קיים בבירור נמצא בתוך הפארק הלאומי מונוסלה שמשתרע על 1,890 קמ"ר. עם זאת, בירוא יערות לא חוקי מתרחש גם בתחומי הפארק. נדרשים סקרים נוספים באי סראם על מנת לאמת האם הבנדיקוט קיים או נכחד, וכן לבדוק אם הוא קיים באי בורו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנדיקוט סראם, באתר ITIS (באנגלית)
- בנדיקוט סראם, באתר NCBI (באנגלית)
- בנדיקוט סראם, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- בנדיקוט סראם, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בנדיקוט סראם, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנדיקוט סראם באתר הרשימה האדומה של IUCN
