בניין המטה הארצי של משטרת ישראל (תל אביב)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תחנת משטרה  |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1937 |
| סגנון אדריכלי | באוהאוס |
| קואורדינטות | 32°03′48″N 34°46′38″E / 32.06328056°N 34.77730833°E |
| (למפת תל אביב רגילה)   בניין המטה הארצי של משטרת ישראל  | |
  | |
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בתל אביב הוא מבנה לשימור בסגנון באוהאוס השוכן ברחוב הרכבת 14 פינת רחוב לבונטין, שבו שכן המטה הארצי של משטרת ישראל בסמוך אל בית המכס ההיסטורי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין הוקם בשנת 1937 על ידי שותפות של סוחרים בסגנון באוהאוס ברחוב הרכבת 12 ו-14 פינת רחוב לבונטין בתל אביב ונודע כ"בית הסוכנים". הבניין שימש עסקים שונים[1] ודירות מגורים[2] וכלל גם אולם אסיפות[3]. בין השאר שכנו בו משרדי התאחדות יוצאי רומניה[4] ודפוס עיתון הצופה[5]. בשנת 1946 עבר אליו מחלקת דואר החבילות[6]. בעת הקמת בווינגרד בירושלים, בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד הוקם מתחם ביטחון דומה בתל אביב, שכלל את הבניין[7]. לצורך כך נדרשו דיירי הבניין לעוזבו ומשטרת המנדט והצבא הבריטי השתמשו בבניין[8]. ב-2 בינואר הותקף המתחם על ידי המחתרות והשלטונות בקשו מעיריית תל אביב להזהיר על הסכנה שבירי באזור הנמצא בלב אזור מגורים[9]. בהצופה קראו לפינוי הצבא מהבניין הנמצא בתוך אזור מגורים[10]. בדצמבר 1947 פינו הבריטים את המתחם ומשפחות רבות פלשו לבניין[11]. הבריטים השיבו את הבניין לבעליו, אולם במהרה הוחרם הבניין שוב על ידי ממשלת ישראל כדי שישמש את המשטרה[2].
המטה הארצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 1948[12] הועברו כל יחידות המטה הארצי של משטרת ישראל מהקרייה אל הבניין. הבניין המשיך לשמש גם עסקים אזרחיים[13]. אחד מהם, בית מלאכה של "אביב יהלומה", נאלץ לפנות לבג"ץ כדי לכפות על המשטרה לאפשר לעובדים להיכנס למקום עבודתם[14].
בשנת 1951 נפתחה שלוחה של המטה הארצי ביפו, אך הפיקוד העליון של המטה הארצי המשיך לשבת בבניין ברחוב הרכבת[15]. בשנת 1958 אירע בבניין מקרה חמור בו שוטר לשעבר תקף את המפכ"ל[16]. בבניין בתל אביב פעלו בין השאר מחלקת ההדרכה[17], קצין הגיוס הראשי[18], המדור לבעלי חיים[19], המדור לחקירות פשעי הנאצים[20] והמעבדה לזיהוי פלילי[21].
בעקבות מספר מקרים של התאבדות נחקרים בבניין[22], נתנה הוראה בשנת 1957 לנהל חקירות בקומת הקרקע של הבניין ולא בקומות העליונות[23].
לאחר מעבר המטה הארצי לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על העברת המטה הארצי לירושלים. בבניין ברחוב הרכבת המשיכו לפעול מחלקות שונות של המטה הארצי עד המעבר הסופי שלהם לירושלים בשנת 1973. יחידות המטה הארצי שלא עברו לירושלים, כמו המדור לחקירות פשעי הנאצים, הועברו לבניין המטה הארצי ביפו[24].
בנובמבר 1971 החלו לפעול בבניין משרדי הנוטריון הציבורי ורשם המשכונות בתל אביב[25].
לאחר העברתו של המטה הארצי שוכן בבניין מטה מרחב ירקון[26]. בשנת 1976 עבר לבניין מדור חקירת רמאויות של מחוז תל אביב[27]. במרץ 1977 פרץ אלמוני לבניין והצית ערימה של תיקים פליליים[28].
כן שוכנו בבניין לשכת גיוס מחוזית עבור שוטרים[29], מרכז לקליטת כח אדם למשטרה[30], משרדי איגוד הגמלאים של המשטרה[31] ושקמית לשוטרים.
בשנת 2005 החלו לעבור משרדי תחנת המשטרה מן הבניין אל בניין חדש שהוקם על השטח שבו שכן בניין המטה הארצי של משטרת ישראל ביפו, שנהרס בשנת 2000. בשנת 2007 עברה תחנת ירקון לאזור תעשייה עבר הירקון והבניין שימש עוד כשנה את תחנת לב תל אביב[32][33].
הבניין עצמו היה שייך לגורמים פרטיים ונשכר על ידי המשטרה בעלות של 2.5 מיליון שקל לשנה (בערך של שנת 2004)[34]. מצב הבניין הידרדר והכוונה של בעלי הבניין הייתה להורסו[33]. אולם אז הוחלט שהבניין ייועד לשימור. בשנת 2009 נמכר הבניין לצורך שיפוץ ושימור והכשרתו לצורך מגורים. בשנת 2010 מכרה חברת באוהוס את הבניין לחברת פאנגאיה[35]. ביוני של שנת 2011 נפתח בבניין מועדון לילה[36], שהיה פעיל עד נובמבר של אותה שנה. בימים אלה (אמצע 2015) הבניין מוסב לבית דירות[37], תחת שם הפרויקט Live TLV.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המעבר ממשטרת המנדט למשטרת ישראל באתר עמלנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל: חברת האחריות פרודינשל, דבר, 5 בספטמבר 1937
יעקב א. לוינסון, שנה טובה, דבר, 5 בספטמבר 1937
ד"ר נפתלי מנצח, זה לעומת זה, דבר, 2 באוגוסט 1939 - ^ 1 2 ג. הל, עני בפתח ביתו הוא, חרות, 23 במאי 1949
- ^ כינוס ארצי של עולי רומניה, דבר, 24 באפריל 1938
- ^ לקראת כינוס עולי רומניה, הצופה, 28 בפברואר 1938
- ^ דפוס הצופה, הצופה, 4 במרץ 1938
- ^ מוחרם בדואר, הצופה, 10 ביוני 1946
- ^ ההחרמות בתל אביב, הצופה, 8 באוגוסט 1946
- ^ יוסף ימבור, רחוב הרכבת מיספר 20, משמר, 12 באוגוסט 1946
- ^ הודעה בעריית תל אביב על היריות ב-2 בינואר, משמר, 20 בינואר 1947
- ^ דרישה להוצאת הצבא מתל אביב, הצופה, 20 בינואר 1947
- ^ פליטים פלשו למצודה, הצופה, 23 בדצמבר 1947
- ^ מתבקשים, הצופה, 7 בדצמבר 1948
- ^ ראו למשל: מדינת ישראל, משרדי המינהל המחוזי תל אביב, דבר, 25 במאי 1954
- ^ יהלומנים זכו במשפט עם המשטרה, דבר, 19 ביולי 1949
- ^ א. סידון, הכל מוכן למבצע שלום, חרות, 2 בינואר 1964
- ^ סוכל נסיון התנקשות במפקח המשטרה, דבר, 24 בפברואר 1958
- ^ רבעון משטרת ישראל, הצופה, 5 בינואר 1956
- ^ כקצינות משטרה, מעריב, 16 בינואר 1961
- ^ דרושים כלבים לחיזוק השמירה בישובי הספר, חרות, 31 ביולי 1955
- ^ עדות נגד פושע מלחמה, על המשמר, 25 ביולי 1951
הגב' לרנר לוטה, מעריב, 6 בדצמבר 1973 - ^ דרוש ראש מעבדת צילום, מעריב, 1 באוגוסט 1969
- ^ ראו למשל: סוחר שנאשם בהברחת מטבעות התאבד, חרות, 5 באוגוסט 1951
- ^ שיחות, חקירה - בקומת קרקע, מעריב, 21 במרץ 1957
- ^ בוגדנוס קוזי, מעריב, 10 בדצמבר 1978
- ^ הנהלת בתי המשפט, דבר, 25 בנובמבר 1971
- ^ תערוכה של שטיחים וכלי כסף, מעריב, 13 בדצמבר 1978
- ^ מדור חקירת, דבר, 11 ביולי 1976
- ^ אלמוני פרץ למשטרה והצית תיקים פליליים, דבר, 23 במרץ 1977
- ^ למשטרת ישראל דרושים, דבר, 2 ביולי 1974
- ^ נפתח מרכז לקליטת כח אדם במשטרה, דבר, 24 במאי 1976
- ^ גלוי דעת, מעריב, 26 באוקטובר 1982
- ^ אבי אשכנזי, יובל גורן, המשטרה חוזרת לדיזנגוף 221, באתר nrg, 29 ביוני 2008
- ^ 1 2 ארצי חלפון, מרחב ירקון: כרוניקה של פרידה ידועה מראש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 באוגוסט 2008
- ^ אלעזר לוין ודליה טל, משטרת מרחב הירקון תעבור לרמת החייל, באתר גלובס, 30 ביוני 2004
- ^ דותן לוי, פאנגאיה רכשה את בניין המשטרה ברחוב הרכבת בת"א, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2010
- ^ לא גומרת את הלילה: מרחב ירקון, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011
- ^ [1]