בנימין אליאב

בנימין אליאב

לידה	26 באפריל 1909 ריגה
פטירה	26 ביולי 1974 (בגיל 65) ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל ישראל
צאצאים	יעל לוטן, מירי אליאב-פלדון

בנימין (ביינוש) אליאב (לובוצקי) (26 באפריל 1909, ריגה – 1974, ירושלים) היה עיתונאי, איש רוח, חוקר, עורך ודיפלומט, יזם תרבותי.

בנימין לובוצקי היה בנם של אליהו בן משה הכהן לובוצקי, ופייגה (פאני) בת משה אהרן לוונברג. הוא למד בחדר מתוקן בריגה (1915-19), את לימודי ההמשך שלו עשה בגימנסיות בבאד הומבורג ובברלין (1919-20), ובבתי-ספר גרמניים בריגה (1926-25). עלה לארץ ישראל כנער, כ"עולה זמני לעת-עתה", 1925, כדי לגמור את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה.

אליאב שב לריגה ועלה שוב ב-1927, כדי לעבוד כמה חודשים בקבוצת "מנורה", של תנועת בית"ר לטביה, ששהתה במחנה הכשרה בפתח-תקוה. בסוף שנת 1927 יצא לגרמניה ולמד באוניברסיטת ברלין. מברלין המשיך לווינה ולמד באוניברסיטת וינה עד שנת 1932. בעת לימודיו שם עשה את צעדיו הראשונים בעיתונאות, ב"נויה ולט", בעריכת רוברט שטריקר. בווינה הוסמך לד"ר לפילוסופיה, ובשנים 1935-1932 היה פעיל בתנועת הצה"ר ובית"ר באירופה, כמזכיר כללי של שלטון בית"ר בפריז.

בשנת 1934 נשא לאישה את ברטה בת זלמן-אליהו פינקלמן. וב-1935 עלה עם רעייתו לארץ ישראל על מנת להשתקע. בין השאר עסק בעבודה עיתונאית וספרותית, לרבות עריכת כתבי זאב ז'בוטינסקי בעברית. הוא היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, במוסדותיה המרכזיים, בעריכת בטאוניה וכו'. שנים אחדות היה חבר בתנועת האצ"ל ונעצר ונכלא על ידי הבריטים שלוש פעמים – בכלא עכו ובמחנה המעצר בלטרון – בגלל נאומיו ומאמריו, שקראו לבריטים לצאת מארץ ישראל.

אחרי מותו של זאב ז'בוטינסקי החל בנימין אליאב לפעול להתקרבות בין התנועה הרוויזיוניסטית לתנועת העבודה. לקראת הבחירות לאספת הנבחרים בשנת 1944 הקים את תנועת העם למדינה עברית^[1] והוא נבחר כנציגה באספת הנבחרים. בכינוס הארצי הראשון של התנועה הוא אמר^[2]:

"בקרב כל הדור, גם אלו, המשתייכים למפלגות הישנות, נשמעות בעיקר שתי תביעות יסודיות: אקטיביזם מלוכד ־של המוני היישוב נגד המשטר הקולוניאלי, והקמת מרות ממלכתית אחת ביישוב העברי, שתחולל בו שינויים סוציאליים ניכרים ותערוך את כוחות המשק וכוחות האדם למאבק על העצמאות העברית."

לאחר קום המדינה המשיך בעבודתו העיתונאית, בין היתר כעורך "הדור" ובכתיבה ב"דבר" וב"ידיעות אחרונות". כן נדפסו מאמריו בהרחבה בעיתונות היהודית בחו"ל, באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה. שנים אחדות שימש כפרשן המדיני ב"קול ישראל".

בשנות החמישים הצטרף לשירות הדיפלומטי של משרד החוץ וכיהן כקונסול ונספח תרבות בשגרירות ישראל בבואנוס איירס וכקונסול כללי בניו יורק. החל מתקופה זו התמסר לניהול המערכה הציבורית במערב למען יהודי ברית המועצות וגייס למטרה זו אנשי רוח ידועי-שם וראשי מפלגות קומוניסטיות באירופה ובאמריקה הלטינית. לאחר פרישתו משירות המדינה היה אחד מעורכיה של "אנציקלופדיה יודאיקה" ושל "ספריית כתר – עם ישראל ותרבותו".

לאליאב ולרעייתו, ברטה, נולדו שתי בנות: יעל לוטן, סופרת ועורכת ופרופ' מירי אליאב-פלדון, היסטוריונית.

רחוב קטן בדרום-מזרח תל אביב, ביד אליהו, קרוי על שמו של בנימין אליאב.

• הדרך לשלטון עברי, 1945.
• זכרונות מן הימין, 1990.
• מצבם של יהודי ברית המועצות, 1969.
• לח"י 1948, 1949.
• היישוב בימי הבית הלאומי, 1976.
• ספר הרצל ברגר: נחלתו, ממאמריו, מתולדותיו, 1966.
• בחזית הקנטונים, 1937.

• המילטון פיש-ארמסטרונג, טיטו מטיל צילו, מאנגלית, 1952.
• ארתור קסטלר, היוגי והקומיסאר, מגרמנית, 1946.
• יצחק דויטשר, סטלין ביוגרפיה פוליטית, 1953.
• רפאל רין אברמוביץ', המהפכה הסובייטית 1917 - 1939, 1966.

• התסיסה היהודית-הלאומית בברית המועצות, כתב העת בחינות, 1970.
• הבעיה היהודית בברית המועצות, כתב העת בחינות, 1973.
• המדינות הבלטיות, במאסף התפוצה, מזרח-אירופה, 1976.
• פגישות עם אב"א אחימאיר, כתב העת האומה, 1975.
• תולדות השואה תרומתו של אליאב ל"אנציקלופדיה יודאיקה", יד ושם, 1973.

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר בנימין (ביינוש) אליאב (לובוצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4209
• על ספרו של אליאב זכרונות מהימין מאת דניאל בלוך כאן [1]
• שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, תל אביב, משרד הביטחון, 1988, עמ' 276-279.
• יעקב שביט, בספרו הבלגה או תגובה, מביא את סיפורו של בנימין לובוצקי בתנועה הרוויזיוניסטית. הוצ' אונ' בר-אילן, תשמ"ג 1983. כאן [2]
• בנימין אליאב (1909-1974), דף שער בספרייה הלאומית
• בנימין אליאב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה