ברגהוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כפר  |
| מיקום | ברכטסגאדן |
| מדינה | גרמניה |
| בעלים | אדולף היטלר |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1916 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1916 |
| תאריך פירוק | 30 באפריל 1952 |
| אדריכל | אלואיס דגאנו ורודריך פיק |
| סגנון אדריכלי | Swiss chalet style |
| קואורדינטות | 47°38′01″N 13°02′31″E / 47.633611111111°N 13.041944444444°E |
  | |
ברגהוף (מגרמנית: Berghof) היה הכינוי לביתו הפרטי של היטלר במתחם הנופש, האירוח והשליטה הנאצי באוברזלצברג שבקרבת העיירה ברכטסגאדן שבבוואריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית הוקם על בסיסה של בקתת הרים בסגנון אלפיני שנבנתה בשנת 1916 כבית נופש עבור איש עסקים מצפון גרמניה, וכונתה "בית וכנפלד". בשנת 1928 הושכר הבית להיטלר ולאחותו-למחצה, אנגלה, אשר שימשה בו כסוכנת הבית. אנגלה עזבה את הבית בשנת 1931 לאחר מות בתה גלי ראובל בדירתו של היטלר במינכן. בשנת 1933 רכש היטלר את "בית וכנפלד" מכספים שקיבל ממכירת ספרו "מיין קאמפף". בין השנים 1935–1936 בוצעו שיפוצים מאסיביים והרחבה משמעותית של בקתת ההרים המקורית. השינויים נעשו בתכנונם של האדריכל אלואיס דגאנו והיטלר עצמו, והמבנה המחודש קיבל את השם ברגהוף. למבנה נוספו מרפסת שמש גדולה, חדרי אירוח ועבודה, אולם קולנוע ומרתף. העיצוב הפנימי התאפיין בצבעוניות וקישוטיות מופרזת ובריהוט כבד, ובאופן כללי בראוותנות חסרת טעם. בקיר המרכזי של חדר האירוח הותקן חלון גדול אשר השקיף לכיוון אוסטריה, מולדתו של היטלר. תחזוקת הבית הייתה נתונה בידי צוות גדול של עובדים, גננים וטבחים.
היטלר התגאה בברגהוף ובכל הזדמנות הזכיר כי רכש אותו בכספו הפרטי. הוא נהג לשהות בו מספר חודשים בכל שנה, גם בזמן המלחמה. בתקופת שהותו שם נהג לקיים בברגהוף פגישות ודיונים מדיניים וצבאיים, לצד אירועי תרבות מוזיקליים ואחרים.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 ביולי 1944 עזב היטלר את הברגהוף בפעם האחרונה, ועבר להתגורר באופן קבוע במפקדת החזית של מזרח פרוסיה – "מאורת הזאב".
אזור אוברזלצברג הופצץ קשות מן האוויר בתקופת המלחמה, וחלק מן ההפצצות גרמו נזקים קשים גם לברגהוף. ב-4 במאי 1945, לאחר התאבדותו של היטלר, הציתו חיילי האס אס הנסוגים את הריסות המבנה, וחיילי בעלות הברית שכבשו את המתחם בזזו את שנותר ממנו. בית התה המעוגל לא נפגע, אך נהרס בשנת 1951 בידי ממשלת בוואריה, על מנת למנוע ממנו מלהפוך למקום כינוס ועלייה לרגל לניאו נאצים. הריסות המבנים נותרו פזורים באזור עד שנת 2006, אז פונו ההריסות והשטח נוקה משרידי המבנים.
ממשלת בוואריה, אשר חששה מהפיכת המקום לאתר תיירות, נטעה עצים בשיפולי הגבעה על מנת לטשטש את המיקום המדויק, ולא סימנה אותו עד לשנת 2008, אז נקבע באתר שלט ציון. כיום (2009) ניתן להבחין באתר הברגהוף בשרידי החומות ובסיסי הבטון של המבנה, אשר כוסו בצמחייה ובעצים.
הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקמת הברגהוף "נרכשו" שטחים נוספים בסביבה על ידי מקורביו של היטלר מידי התושבים המקומיים, אשר בעצם אולצו לוותר על נחלות שבהן החזיקו במשך דורות, וכל אחד מהם הקים לעצמו בית נופש ראוותני משלו. כך נבנו באזור אוברזלצברג שבקרבת הברגהוף מספר נוסף של מבני אירוח ונופש בבעלות הצמרת הנאצית. נוסף להם הוקמו מבני שירות לצוותי התחזוקה והשומרים, ומחסנים.
המפורסם שבמבנים אלה היה "בית התה" – היה בית תה במבנה מעוגל שנבנה במעבה החורש הטבעי במרחק של כקילומטר מהברגהוף. בשביל המוליך שביניהם נהג היטלר לטייל מדי יום כאשר שהה במקום, ובדרך כלל בחברת אחד מאורחיו, תוך כדי דיונים פוליטיים ופילוסופים.
כתוצאה מתהליך זה הפך האזור כולו בשנות ה-30 לאתר תיירות עממי, אשר חייב הגבלות תנועה וגישה אליו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף תמונות חוץ ופנים (באנגלית)