ברוך מאירי

ברוך מאירי
לידה 25 בדצמבר 1940 (בן 83)
בגדאד, ממלכת עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוך מאירי (נולד ב-25 בדצמבר 1940 בבגדאד שבעיראק) הוא סופר ועיתונאי ישראלי שעבד כארבעים שנים במערכת העיתון "מעריב".

ב-1950 עלה לישראל. הוא החל לעבוד בעיתון "מעריב", וביצע בו שורת תפקידים, החל מכתב לענייני משפט ופלילים, דרך כתב לענייני קליטה ועלייה וכן בריאות ופנים וכלה בניהול סניף ירושלים של העיתון.

בליל יום העצמאות 1990, הוצתה דלת דירתו של מאירי. ארגון הימין הרדיקלי "הסיקריקים" לקח אחריות על המעשה[1].

עוד ערך מאירי במשך מספר שנים את "נהרדע", ביטאונו של מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, ובהמשך ערך עיתון אינטרנטי מטעם נ.צ. חינוך לדמוקרטיה וכן את הביטאון "קריה נאמנה", ביטאון ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים.

מאירי כתב מספר ספרים עבור מוסדות ואנשים פרטיים (ביניהם - צבי גבאי). הוא זכה במספר פרסים ובכללם: אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל ב-1985, ופרס תנועת אח"י, התנועה לקידום התרבות וההשכלה של עולי עיראק. בוגר קורס מדריכי ספורט, לגיל הזהב, במכון וינגייט.

בשנים 2014-2015 זכה בארבע מדליות באליפות ישראל (מאסטרס) בשחייה: שתי מדליות כסף ושתי מדליות ארד (משחים חזה וגב למרחק של 50 מטרים). באולימפיאדת גיל הזה, השנה (2015) זכה במדליית כסף בסגנון שחייה חופשית למרחק 50 מטרים. באליפות המאסטרס בשחייה הקיץ 2017 זכה במקום הראשון, במשחה 100 גב; במכביה ה-20 הקיץ זכה בשתי מדליות: כסף (100 גב) וארד (50 חזה). השתתף באליפות העולם בשחייה, מאסטראס, שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט השנה בהונגריה.

ברוך מאירי נשוי, אב לארבעה ילדים.

  • אילת-שורשים על חוף ים סוף.
  • חיוך באוהל, על החיים במעברה מנקודת מבטו של ילד; הספר נלמד בחטיבת הביניים.
  • חלום בין סורגים, על אסירי ציון מאתיופיה.
  • מנהרות בבל לירושלים, על יוצאי עיראק בעיראק הקודש.
  • מאספי לצפת, העלייה ממרוקו סביב קורות חייו של אהרן-רפאל נחמיאס, לשעבר סגן יו"ר הכנסת וראש עיריית צפת.
  • קל לגדל סבא, מחוויותיו של סבא, נכתב יחד עם מוטי רוזנבלום.
  • גרעיני אבטיח, סיפורים ביוגרפים משמעותיים בחיי ברוך מאירי.
  • משפחת סיטון, היסטוריה של משפחת סיטון בירושלים.
  • החיים באוהל, סיפורים אותנטיים מהחיים במעברות בתחילת שנות ה–50, הוצאת אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוך מאירי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המסיתים והמציתים, מעריב, 1 במאי 1990
  2. ^ רן שפירא, ספרים החדשים, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2018