ברונדבי (כדורגל)

ברונדבי IF
Brøndby IF
מידע כללי
שם מלא	ברונדביארנס אידראטספוינין
כינוי	Drengene fra Vestegnen ; (הנערים מן הפרברים המערביים)
תאריך ייסוד	3 בדצמבר 1964
אצטדיון	אצטדיון ברונדבי, ברונדבי ; (תכולה: 29,000)
נשיא	אלדו פטרסן
מאמן	נילס פרדריקסן
ליגה	ליגת העל הדנית
	brondby.com
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

ברונדבי אידראטספוינין (בדנית:Brøndbyernes Idrætsforening או בקיצור Brøndby IF), נקרא גם ברונדבי וב.י.פ בקיצור, הוא מועדון כדורגל דני מברונדבי (ברונדביבסטר), עיר מפרברי קופנהגן. המועדון משחק בליגת העל הדנית.

ברונדבי היא אחת הקבוצות הבולטות בדנמרק עם 11 אליפויות ו-7 גביעי מדינה דניים, כאשר תור הזהב של המועדון היה בין השנים 1985 ועד ל-2005. המועדון נחשב למועדון הכדורגל הדני המצליח ביותר בזירה האירופית, וההישג הגדול ביותר שקבוצה דנית אי פעם הגיעה אליו השיגה ברונדבי כשהגיעה לחצי גמר גביע אופ"א ב-1991. המועדון היה גם המועדון הדני השני שהעפיל לליגת האלופות, בטורניר בעונת 1998/1999.

למועדון יריבות גדולה ומרה עם מועדון הכדורגל קופנהגן (פ.צ. קופנהגן) מאז הקמתו ב-1992, והמשחקים ביניהם מכונים הדרבי של קופנהגן, והם המשחקים החמים ביותר בדנמרק.

היסטוריה

השנים הראשונות ( 1964 - 1977)

המועדון נוסד בשנת 1964 כתוצאה מאיחוד של שני מועדוני כדורגל מברונדבי: "Brøndbyøster IF" ו-"Brøndbyvester IF". המיזוג החל מדרישה של עיריית ברונדבי למיזוג שני הקבוצות ויצירת קבוצה עיקרית אחת, כתנאי מוקדם לבניית אצטדיון חדש. הקבוצה המאוחדת בילתה את עונת הפתיחה שלה כמועדון חובבים בדרג השישי של הליגות הדניות, הסרייה 1, שם היא סיימה את שתי העונות הראשונות שלה במקום הרביעי.

בין שחקני השנים הראשונות היה קפטן הקבוצה פר בירגארד, רופא במקצועו שעבר לקופנהגן מרנדרס שביוטלנד, והנס גרגרסן, שהיה הקמע של הקבוצה עד מותו מעגבת בשנת 1967. בשנת 1967 נכנס לתפקיד המאמן ליף אנדרסן שהבטיח את העלייה מיידית ל-Sjællandsserien (הליגה האזורית בזילנד). לאחר כמה שנים בינוניות, הובא מאמן חדש, ג'ון סינדינג, והמועדון זכה לעליה לדנמרקסרן הליגה הרביעית.

ב-1973 תלה פר בירגארד, אחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה, את הנעליים, וסיים את קריירת הכדורגלן שלו בגיל 27 והפך ליו"ר ברונדבי; הפעולה הראשונה שלו הייתה לפטר את המאמן הראשי סינדינג. במקומו החליט בירגארד להביא את השחקן לשעבר ונבחרת דנמרק, פין לאודרופ, שנכנס לתפקיד המאמן הראשי בזמן שעדיין לקח חלק פעיל במשחקים כשחקן. לאודרופ הצטרף לגיסו אב סקוודאל בקבוצת ברונדבי, והוא הביא איתו למועדון את שני בניו הצעירים בריאן ומיכאל לאודרופ. בהשפעתו של פין לאודרופ, סגנון המשחק של המועדון שונה לאסטרטגיה התקפית יותר, למרות שלאודרופ החליט לרכז את מאמציו כשחקן לאחר שנה בלבד. לאחר שזכה בעלייה ב-1974, לאודרופ עזב את ברונדבי כשהיא בליגה השלישית ב-1976 כדי לשחק עבור KB בליגה הדנית הבכירה ושנה לאחר מכן הגיע אחריו מיכאל לאודרופ, שנחשב לכישרון המבריק ביותר בכדורגל הדני.

עלייה והתבססות בליגה הבכירה (1977 - 1987)

ב-1977, ברונדבי עלתה לליגה השנייה, והיו אחד המועדונים שהסתגלו במהירות לזמנים החדשים של כדורגל המקצועני ב-1978. פר בירגארד שכנע את פין לאודרופ לחזור לברונדבי ב-1981 ולחתום על חוזה מקצועני, ובעקבות עונה של 85 שערים ב-30 משחקים, ברונדבי זכתה לעליה לליגה הבכירה תחת המאמן טום קולרט. פין לאודרופ סיים לאחר מכן את הקריירה שלו בגיל 36, אבל במקומו חזר מיכאל לאודרופ לעונת 1982, כשהיה אחד מעשרה שחקנים שעזבו את KB באותה שנה.

ברונדבי ניצחה את משחק הבכורה שלה בליגה הראשונה בתוצאה 7–1 על קבוצת B 1909 במשחק שבו הבקיע מיכאל לאודרופ שני שערםי. לאחר מכן זומן לאודרופ לנבחרת דנמרק, וב-15 ביוני 1982 הפך לשחקן ברונדבי הראשון שזוכה בכיפת הנבחרת הלאומית. ברונדבי סיימה את העונה הראשונה שלה בליגה הבכירה במקום הרביעי, כאשר לאודרופ מלך השערים השלישי של הליגה עם 15 שערים, מה שזיכה אותו בתואר שחקן השנה בדנמרק. ב-1983, נמכר לאודרופ ליובנטוס בעסקת ההעברה הגדולה ביותר דאז בדנמרק, מה שנתן לברונדבי את הבסיס הכלכלי להתרחב עוד יותר.

לאחר ארבע שנים בליגה הבכירה, ברונדבי זכתה באליפות דנמרק לראשונה בשנת 1985 ושיחקה את משחקה האירופי הראשון כאשר המועדון גבר על אלופת הונגריה בודפשט הונבד 4–1 בגביע אירופה לעונת 1986. בהמשך באותה העונה, ברונדבי הפכה לקבוצה הדנית הראשונה שעברה לעידן המקצועני המלא כאשר עשרה שחקנים הוחתמו במשרה מלאה, והמועדון הוצג בבורסה של קופנהגן ב-1987.

הצלחה באירופה וקריסה כלכלית (1987 - 1992)

לאורך המחצית השנייה של שנות ה-80, הקבוצה שלטה בליגה ולא סיימה פחות מהמקום השני עד 1992. הקבוצה נבנתה סביב שחקנים דנים צעירים מוכשרים, ומ-1987 עד 1991 זכו מספר שחקנים מברונדבי בפרס שחקן השנה הדני בכל עונה. שחקנים אלו היוו את עמוד השדרה של נבחרת דנמרק שזכתה מאוחר יותר ביורו 1992, ושחקנה הבקיע את השער הראשון בניצחון 2–0 בגמר היורו של 1992 - ג'ון "פקס" ג'נסן (1987), כאשר קפטן הנבחרת היה לארס אולסן (1988), זוכה פרס השוער הטוב בעולם לשנת 1992 ו-1993 פיטר שמייכל (1989), זוכה ארבע פעמים בפרס שחקן השנה הדני בריאן לאודרופ (1990) ומלך השערים השני בגמר יורו 1992 קים וילפורט (1991). המועדון, שכבר החל להתרגל לזכייה בתואר הלאומי המקומי, הפנה את שאיפותיו להצלחה אירופאית. בשנת 1989 זכה המועדון בגביע הדני בפעם הראשונה בהיסטוריה.

ב-1990 מינתה ברונדבי את קפטן הנבחרת לשעבר מורטן אולסן כמאמן, ותחת הדרכתו, ברונדבי הגיעה לעונת שיא בגביע אופ"א לעונת 1990/1991, במה שהפך לנקודת השיא בהיסטוריה הקצרה של המועדון באירופה. במיוחד זכורים הניצחונות על הקבוצות הגרמניות איינטרכט פרנקפורט ובאייר לברקוזן, והמועדון הרוסי טורפדו מוסקבה שם השחקנים הדנים כיכבו, והמועדון היה במרחק דקות מההעפלה למשחק הגמר של הטורניר. בדקה ה-88 של חצי הגמר, לעומת זאת, שער של רודי וולר מנע את העפלתה של ברונדבי לגמר גביע אופ"א לטובת רומא שהעפילה על חשבונה לגמר בו הפסידה לאינטר מילאנו 1-2. בעקבות התצוגה האירופית המרשימה של המועדון הקטן יחסית, עזבו את המועדון שחקנים חשובים בקבוצה, ביניהם לארס אולסן, החלוץ המצטיין בנט "טורבו" כריסטנסן ושוערה הכוכב פיטר שמייכל.

השנה שלאחר מכן, 1992, הייתה השנה הגרועה ביותר בתולדות המועדון, כאשר ההשתלטות המיועדת של המועדון על הבנק הדני אינטרבנק השתבשה. הציפייה הייתה שהצלחתה של הקבוצה בזירה האירופית תגביר את שווי מניית ברונדבי על מנת לממן את הרכישה, אך מכיוון שהמועדון הובס על ידי דינמו קייב בהעפלה לגביע אירופה של 1991/1992, המניות מעולם לא הגיעו לערך הדרוש להשלמת העסקה. התומכים הפיננסיים, Hafnia Insurance Company, הבטיחו להתערב ולהשתלט על הקנייה למקרה שברונדבי לא תוכל לממן אותה, אבל כשהתומכים הפיננסים בעצמם קבוצת Hafnia - פשטו את הרגל, ברונדבי נאלצה לקנות את האינטרבנק בעצמה והקריסה הפיננסית הייתה קרובה, כאשר חובות המועדון הצטברו ל-400 מיליון כתר דני. החלה תוכנית חילוץ ארוכת טווח להצלת המועדון, אך אירועים אלו השפיעו על תפקוד הקבוצה במסגרת הליגה, שנקראת כיום הסופרליגה הדנית, בו היא לא זכתה שוב עד 1996.

בנייה מחדש (1992 - 2006)

את הבנייה מחדש של הקבוצה הוביל המאמן הראשי אב סקוודאל, שהחליט של הקבוצה לשחק במערך 4-4-2. החזרה למועדון של ותיקי יורו 1992, ג'ון ג'נסן והקפטן לארס אולסן, בשילוב עם הופעתו של השוער מוגנס קרוג והחלוץ אב סאנד, שיקמו את המועדון על רגליו. הבנייה מחדש הגיעה לשיא כאשר הקבוצה הדנית הדיחה את ליברפול בגביע אופ"א 1995/1996, למרות שלאחר מכן רומא שוב הדיחה את ברונדבי. כולל אותה שנה, ברונדבי זכתה בשלוש אליפויות דנמרק ברציפות, ובגביע אופ"א בשנה שלאחר מכן נרשמה אחת התהפוכות הגדולות בתולדות ברונדבי, שכן תבוסה ביתית 3–1 לקרלסרוהה הפכה לניצחון בסיכום שני המפגשים, כאשר ברונדבי יצאה עם ידה על העליונה. כאשר ברונדבי הביסה את הקבוצה שהרכיבה את הנבחרת הגרמנית של יורו 1996 בה שיחק תומאס הסלר, בתוצאה 5–0 בחוץ בגרמניה. מה שהיה הכי משמעותי עבור ברונדבי הייתה העפלה לפורמט החדש של גביע אירופה, שמותג מחדש כליגת האלופות של אופ"א.

המשמעות של ההעפלה בליגת האלופות הייתה שישה משחקים מובטחים בשלב הבתים עם שלוש מהקבוצות הגדולות באירופה, וכשהם צמדו לברצלונה ואחר כך לפיינליסטיות מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן, ברונדבי התמודדה עם משחקים אטרקטיביים מאוד מבחינה כלכלית. למרות הניצחון 2–1 על באיירן במשחק הראשון בשלב הבתים, ברונדבי ספגה 18 שערים ב-6 משחקים והודחה עם ניצחון בודד על שמם.

סקובדאל החליט לקחת את הצוות אימון להשתלמות במועדון הסקוטי אברדין וברונדבי החליטה לנקוט בגישה סקנדינבית יותר, בחיפוש אחר הצלחה יציבה בתחרויות האירופיות כאשר המועדון הנורווגי רוזנבורג, היווה את המודל לחיקוי. המועדון מינה את המנג'ר הנורווגי אוגה הארייד בשנת 2000, שהכריז על שינוי בהרכב לשיטת 4–3–3 התקפית יותר. עם הארייד הגיעו קומץ שחקנים סקנדינביים שבעיקר שחקן נבחרת שוודיה מתיאס ג'ונסון שהפך לחביב האוהדים.

שנת 2000 הייתה גם השנה בה המועדון סיכם את ההרחבה המתוכננת של אצטדיון ברונדבי מקיבולת של 20,000 ל-29,000, מה שהפך אותו לאצטדיון השני בגודלו בדנמרק, רק אחרי אצטדיון פארקן של פ.צ. קופנהגן, בעלות של 250 מיליון כתר דני. ההוצאה העצומה נתפסה כסימן לכך שהמועדון יצא מהמשבר הפיננסי הקודם שלו. פרויקט הבנייה הסתיים בסתיו 2000, וב-22 באוקטובר, 28,416 צופים צפו בברונדבי מנצחת את אקדמיסק בולקלוב 4–2 במשחק הפתיחה של האצטדיון המשופץ.

החזון של הארייד של מערך 4–3–3 מעולם לא התממשו, והצוות חזר במהרה למערך ה-4–4–2 הידוע. כשהוא איבד אט אט יתרון של עשר נקודות ליריבתה לתואר פ.צ. קופנהגן, שזכתה במחצית הראשונה של עונת הסופרליגה 2001/2002, הארייד התפטר באביב 2002 לפני המשחקים האחרונים של העונה. הוא הוחלף על ידי מאמן קבוצת הנוער טום קולרט, שלמרות שלא רצה לקחת את התפקיד, נתן בכורה בקבוצה הראשונה לשחקני קבוצת הנוער הבכירים, בעיקר תומאס קאלנברג, שעזר למועדון להשיג את הזכייה באליפות ברגע האחרון בזכות הפרש שערים עודף על קופנהגן.

לקראת עונת 2002/2003 ברונדבי הודיע שאחד השחקנים הבולטים בתולדות המועדון ומי שנחשב לסמל הקבוצה מייקל לאודרופ מונה למאמן הקבוצה, ביחד עם ג'ון ג'נסן, גם הוא אגדת מועדון, שמונה לעוזרו. בעונתם הראשונה, היו קיצוצים מסיביים מהסגל שהיה גדול מאוד; עשרה שחקנים הוכנסו לסגל המילואים או נמכרו ובמקומה הוקמה קבוצה של כישרונות צעירים. המועדון היה אמור לסמוך על עוד יותר שחקני בית, שכן ברונדבי כבר הייתה מפורסמת בפיתוח שחקנים מוכשרים מאוד באקדמיית הנוער שלה. תוך כדי כך, לאודרופ אמר לכמה שחקנים למצוא מועדונים חדשים מכיוון שהוא חשב שהם לא יתאימו לסגנון המשחק שהוא רצה ליישם.

בתקופת לאודרופ, בשנת 2005 זכה המועדון באליפות העשירית. המועדון הצליח יחסית בתחרויות האירופיות כאשר היא ניצחה את שאלקה 04 2–1 בגביע אופ"א לעונת 2003/2004, אך הפסידה מאוחר יותר לקבוצתו לשעבר של לאודרופ ברצלונה בתוצאה 0-1. במאי 2006, פורסם כי לאודרופ וג'נסן לא יכלו להסכים עם מועצת המנהלים של ברונדבי לגבי הארכת החוזים שלהם, והצמד עזב את המועדון.

שנות דעיכה (2006 - 2013)

לאודרופ וג'נסן הוחלפו על ידי המאמן ההולנדי רנה מלנסטיין, שהיה לו התחלה קשה כמאמן הקבוצה. יחד עם המינוי הטרי אנדרס בירגארד - בנו של הבמאי פר בירגארד - מלנסטיין קנה מספר שחקנים שאיכותם הייתה בספק בימים האחרונים של חלון ההעברות של הקיץ. במשחקים הראשונים המאמן החדש נאבק בפציעות רבות בקרב שחקני המפתח, והקבוצה התקשתה לעמוד בציפיות. מלנסטיין התפטר לאחר שישה חודשים, כאשר הקבוצה במקום השביעי בליגה בעונת 2006/2007.

ההסבר הרשמי לעזיבתו היה שמשפחתו לא יכלה להשתקע בדנמרק, אך זמן קצר לאחר מכן חשף המאמן לשעבר בעיות תשתיות גדולות בארגון המועדון, וכינה את המועדון "חולה מאוד שדורש טיפול מיידי", כמו גם בעיית מחנאות בתוך הקבוצה הראשונה. על מנת לפתור את בעיות המחנאות, הוא דרש מהמנהל המקצועי פר בירגארד לשחרר שלושה שחקני מפתח - מרקוס לאנץ, תומאס רייטר ואיש מועדון אחד פר נילסן - על מנת לשקם את האיזון בסגל הקבוצה הראשונה, דרך שנראתה מפוקפקת בעיני העיתונות, כאשר חלק מהעיתונאים חשדו שהיה מדובר בדרכו של מלנסטיין להתפטר מהקבוצה.

טום קולרט לקח את תפקיד המאמן פעם נוספת, הפעם כפתרון קבע כאשר חתם על חוזה לשנתיים וחצי.

ב-31 באוגוסט 2007, פר בירגארד הודיע כי הוא התפטר מתפקיד מנהלה המקצועי של ברונדבי, ובמקום זאת נכנס לתפקיד יו"ר הדירקטוריון במועדון. זמן קצר לאחר התפטרותו, הודיע פיטר שמייכל כי הוא מוכן לרכוש את ברונדבי ולהיות דירקטור. ההודעה השאירה דעות חלוקות בקרב אוהדי הקבוצה. חלקם שיבחו את שחקן העבר על כך שניסה להציל את המועדון, בעוד אחרים מתחו עליו ביקורת על כך שהביא את המשקיע אלדו פטרסן, תומך נלהב ובעל מניות לשעבר של היריבה המרה פ.צ. קופנהגן. אולם הצעתו של שמייכל נדחתה. ב-1 באפריל 2008 מונה הרמן האראלדסון לתפקיד המנהל המקצועי.

לאחר התחלה מאכזבת של עונת הסופרליגה בעונת 2007/2008, עם חמש נקודות בלבד משבעה משחקים, המנג'ר טום קולרט הבהיר באוגוסט 2007 שלגביע הדני יש כעת עדיפות גבוהה יותר עבור המועדון. השינוי בסדר העדיפויות היה מוצלח, וברונדבי זכתה בתואר המקומי הראשון שלה מזה כמעט שלוש שנים ב-1 במאי 2008, כאשר ניצחה את אסביירג 3–2 בגמר הגביע הדני לעונת 2007/2008 וזכתה בו. זמן קצר לאחר מכן, המנג'ר קולרט הכריז שעבודתו הושלמה, מה שגרם ליו"ר המועדון בירגארד לחפש את מחליפו. ב-16 ביוני 2008, המועדון הודיע על מינויו של שחקן העבר והמאמן של הורנס, קנט נילסן למאמן ברונדבי. נילסן לקח את הקבוצה ב-1 בינואר 2009. המאמן לשעבר קולרט הוביל בינתיים את ברונדבי למקום הראשון, שם נשארו עד שהגיע נילסן.

ב-1 ביולי 2008, KasiGroup החליפה את קודן כנותנת החסות הראשית של המועדון. השותפות כללה שיתוף פעולה עם יוניסף, מה שהפך את ברונדבי למועדון השלישי באירופה לצד ברצלונה והמארבי השוודית לענוד את הלוגו של יוניסף על חולצותיהם. יתר על כן, KasiGroup נכנסה לחסות לאצטדיון והבטיחה כספים ניכרים לחיזוק הסגל הראשון. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2008, זה תרם לכך שברונדבי החתימה חמישה שחקנים חדשים עם ניסיון בנבחרת על מנת לחזק את הקבוצה.

ב-30 בדצמבר 2009, הבעלים של KasiGroup, ג'ספר נילסן, הסתבך עם ברונדבי וסירב לשלם את יתרת הכסף המשועבד. ב-31 באוגוסט 2012, הודיעה ברונדבי לתקשורת הדנית ש-KasiGroup חייבת למועדון יותר מ-45 מיליון כתר דני (6 מ' יורו / 5 מ' ליש"ט). נילסן אמר שעורך דינו חשב שהם יכולים לעשות פשרה בסכום נמוך בהרבה מ-45 מיליון. נילסן היה הבעלים של א.ג. קופנהגן אשר פשטה את הרגל ב-31 ביולי 2012. לפיכך הוא נרדף הן על ידי ברונדבי והן על ידי רשויות המס הדניות, ובעקבות זאת תביעה משפטית. התיק הגיע לסיומו שנים מאוחר יותר, ב-2018, כאשר ברונדבי ונילסן הגיעו להסדר של כמה מיליוני קרונות דניות בהתאם לתיק הבוררות הפעילה של נילסן נגד יצרנית התכשיטים פנדורה.

עידן יאן בק (2013 ואילך)

במאי 2013, המועדון שוב היה קרוב לפשיטת רגל, אך נלקח לידיו והצילה אות קבוצה קטנה של משקיעים בראשות אולה אבילדגורד ואלדו פדרסן. ב-10 באפריל 2014, המשקיע הראשי החדש, יאן בק אנדרסן, נכנס לתפקיד היו"ר והחליף את הדירקטוריון בצוות משלו. ב-14 ביולי 2014, המועדון הודיע שהם חתמו על חוזה לשנה עם חברת ההימורים הדנית Bet25 כספונסר הראשי שלהם.

בשנת 2016, תומאס פרנק הודיע על התפטרותו כמנהל המקצועי של ברונדבי לאחר שהיו"ר יאן בק אנדרסן הכפיש אותו בפורום צ'אט מקוון תחת השם "אוסקר", התיק מכונה "אוסקר-גייט" בתקשורת. בק אנדרסן התפטר מתפקיד היו"ר לאחר התקרית אך המשיך כחבר מועצת המנהלים.

באפריל 2016 הציג הדירקטוריון את "אסטרטגיה 6.4" תוכנית למהלך העתידי של המועדון. הערך העיקרי שהוצג היה "קהילה" (בדנית: "fællesskab"), וכן הוצג חזון עבור ברונדבי. ע"פ התוכנית בין 2016 ל-2019, המועדון היה אמור להגיע לפלייאוף אליפות הסופרליגה מדי שנה, להפוך לשקוף יותר ולהגיע לכדאיות כלכלית עד סוף התקופה. ולבסוף, בין 2020 ל-2023, ברונדבי הייתה אמורה להגיע לכדורגל האירופי בכל עונה ולהמשיך להשתפר בתחומים של קהילה, שקיפות וכלכלה. בנוסף, על הקבוצה לשאוף לטקטיקה עם לחץ גבוהה ולהחזיר את עצמה להיות אחת האקדמיות הטובות ביותר לנוער בדנמרק.

ב-17 במאי 2016, ברונדבי מינתה את המאמן הגרמני אלכסנדר זורניגר כמאמן הראשי החדש שלהם. שתי העונות הראשונות שלו כמאמן ראשי הביאו לשני סגנויות בליגה הבכירה, וזכייה בגביע הדני. הדבר העיקרי של ברונדבי תחת המאמן זורניגר היה יישום קיצוני של טקטיקת הגגנפרסינג הגרמנית, שתורגמה באופן פופולרי ל-overfaldsfodbold (כדורגל התקפה) בדנמרק; סגנון שהוכיח את עצמו כהצלחה יחסית. במהלך עונת 2017/2018, ברונדבי הייתה מעורבת בעונת מלאת אירועים שבסופה סיימה במקום השני אחרי מיטיולן לאחר שכבר הייתה בראש הטבלה בסיבוב הלפני אחרון. זורניגר פוטר בפברואר 2019, בעקבות התחלה גרועה של העונה החדשה. מרטין רטוב ומתיאס יאייסלה, עוזרים לשעבר בהדרכת זורניגר, מונו כמאמנים זמניים ביום למחרת.

ביוני 2019, מאמן לשעבר של נבחרת דנמרק בכדורגל עד גיל 21, ניילס פרדריקסן, הוצג כמאמן הראשי החדש של ברונדבי. חודש לאחר מכן, קרסטן יאנסן מונה למנהל המקצועי של המועדון, והפך לאדם האחראי לעמידה בדרישות של יישום "אסטרטגיה 6.4", שהפכה למדיניות המועדון. בעונתו הראשונה של פרדריקסן, ברונדבי סיימה במקום הרביעי בטבלת הליגה, והקבוצה לא הצליחה להגיע להעפלה לליגה האירופית. עם זאת, הקבוצה נראתה במידה רבה בשלב בנייה מחדש, עם עזיבתם של שחקני קבוצה ראשונה חשובים כמו קאמיל וילצ'ק, דומיניק קייזר והאני מוכתאר בחלון ההעברות של ינואר, והגחתם של שחקנים צעירים יותר כמו מורטן פרנדרופ, ג'ספר לינדסטרום ואניס בן סלימאן בהרכב הפותח.

ב-24 במאי 2021, ברונדבי זכתה באליפות הליגה הדנית הראשונה שלה מזה 16 שנים, וה-11 שלה בהיסטוריה, לאחר ניצחון 2–0 על נורשלן.

תארים והישגים

תארים מקומיים

ליגת העל הדנית (11 זכיות): 1985, 1987, 1988, 1990, 1991, 1995/1996, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2004/2005, 2020/2021
- סגנית האלופה (11 פעמים): 1986, 1989, 1994/1995, 1998/1999, 1999/2000, 2000/2001, 2002/2003, 2003/2004, 2005/2006, 2016/2017, 2017/2018
הגביע הדני (7 זכיות): 1988/1989, 1993/1994, 1997/1998, 2002/2003, 2004/2005, 2007/2008, 2017/2018
- סגנית מחזיקת הגביע (4 פעמים): 1987/1988, 1995/1996, 2016/2017, 2018/2019
גביע הליגה (2 זכיות):