ג'ו-און: הטינה
 | |
| Ju-On: The Grudge | |
| בימוי | טאקאשי שימיזו |
|---|---|
| הופק בידי | טאקה איצ'יסה |
| תסריט | טאקאשי שימיזו |
| עריכה | נובויוקי קיקומורה |
| שחקנים ראשיים | מגומי אוקינה מיסאקי איטו טאקאשי מאצויאמה יואי איצ'יקאווה |
| מוזיקה | שירו סאטו |
| מדינה | יפן |
| חברת הפקה | Pioneer LDC Nikkatsu Oz Co. Xanadeux |
| חברה מפיצה | Lions Gate Films |
| שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו  |
| הקרנת בכורה | 18 באוקטובר 2002 |
| משך הקרנה | 92 דקות |
| שפת הסרט | יפנית |
| סוגה | סרט אימה |
| הכנסות | ¥500,000,000 (יפן) $3,657,876 (רחבי העולם) |
| הכנסות באתר מוג'ו |  juonthegrudge |
| סרט קודם | ג'ו-און: הקללה 2 |
| סרט הבא | ג'ו-און: הטינה 2 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ג'ון-און: הטינה (ביפנית: 呪怨じゅおん ) הוא סרט אימה יפני שנכתב וביום על ידי טאקאשי שימיזו בשנת 2002. זהו הסרט השלישי בסדרת סרטי "ג'ו-און" והראשון שיצא לאולמות הקולנוע (השניים הראשונים יצאו בקלטות וידאו לצפייה ביתית). בסרט מככבים מגומי אוקינה, מיסאקי איטו, טאקאשי מאצויאמה ויואי איצ'יקאווה.
הסרט הוצג לראשונה ברחבי ארצות הברית בפסטיבל הסרטים "Screamfest Horror Film Festival" שבלוס אנג'לס ב-18 באוקטובר 2002 בהפצת אולפני Lions Gate Films. הסרט קיבל ביקורות אוהדות מהמבקרים, אבל הושווה לרעה לסרט "רינגו".
הצלחת הסרט גרמה להפקת סרטי המשך, עיבודים אמריקאים, משחק וידאו וסדרת טלוויזיה בשם "הטינה: בראשית" שמשודרת ברשת הזרמת המדיה Netflix.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה המוצגת בסרט אינה ליניארית, אך פה היא תוצג לפי הסדר.
לפי כתוביות הפתיחה, נאמר שכאשר אדם מת בעיצומו של זעם רב, קללה נולדת. הקללה רובצת במקום המוות וכל מי שנכנס אליו מקולל גם הוא וסופו למות מוות אכזרי.
בשנת 1994, אדם בשם טאקאו סא'אקי רצח את אשתו קיאקו לאחר שהוא מגלה שהיא מאוהבת בגבר אחר וכן רצח את חתול המשפחה מר בכליאתו בתוך מיקרוגל דולק. הרצח מוליד קללה בתוך הבית, הגורמת לקיאקו להופיע כאונריו (רוח נקמנית בפולקלור היפני) ההורגת את כל מי שנכנס אל הבית. לאחר הרצח, קיאקו הורגת את טאקאו ואת בנם הצעיר טושיו, מה שהופך את כל בני המשפחה לרוחות נקמניות.
בשנת 1999, 5 שנים לאחר הרצח, משפחת טוקונאגה עוברת להתגורר בבית משפחת סא'אקי. המשפחה כוללת את איש העסקים קאטסויה, אשתו קאזומי ואמו החולה סאצ'י. קאזומי נהרגת על ידי הקללה במהירות בעוד רוחו של טאקאו משתלטת על גופו של קאטסויה והורגת אותו לאחר מכן. אחותו של קאטסויה, היטומי (שלא גרה בבית משפחת סא'אקי, אלא בדירה אחרת בטוקיו) גם נהרגת לאחר שרוחה של קיאקו עוקבת אחריה ממקום עבודתה והורגת אותה בביתה.
עובדת סוציאלית בשם ריקה נישינה נשלחת על ידי הבוס שלה הירוהאשי לבית משפחת סא'אקי כדי לטפל בסאצ'י החולה. היא פוגשת בטושיו (המופיע בפניה כילד חי ולא כרוח), חוזה בקיאקו הורגת את סאצ'י ולאחר מכן מתעלפת. הירוהאשי מגיע לבית, מוצא את סאצ'י המתה ואת ריקה המעולפת ומזעיק את המשטרה. שני בלשים, נקאגאווה ואיגראשי מגלים את גופותיהם של קאצויה וקאזומי בעליית הגג וכן לומדים על היעלמותה של היטומי ועל מותו של מאבטח במקום עבודתה. גופתו של הירואשי מתגלה גם היא וריקה מתחילה להירדף על ידי רוחות משפחת סא'אקי.
במהלך חקירתם אודות המיתות בבית משפחת סא'אקי, נקאגאווה ואיגראשי יוצרים קשר עם בלש לשעבר בשם טויאמה, שחקר את הרציחות שהתרחשו בבית בעבר, אך זנח את התיק בגלל הפחד מהקללה. טויאמה, המאמין בקללה נכנס אל הבית במטרה לשרוף אותו, במחשבה שכך הקללה תיפסק, אך שומע קבוצת בנות מתבגרות שנמצאות בקומה העליונה. אחת מהבנות, ששמה מתברר להיות איזומי, מצליחה לברוח מהבית ונתקלת בטויאמה המבוהל בדרכה החוצה. בזמן הזה, שאר הבנות נהרגות על ידי הקללה. קיאקו מופיעה למולו, אך טויאמה מצליח לברוח ממנה והיא הורגת את נאקאגאווה ואיגראשי.
זמן מה לאחר שביקרה בבית, ריקה המשיכה הלאה עם חייה. חברתה מאריקו, מורה בבית ספר יסודי הולכת לבקר תלמיד שלה שנעדר מבית הספר, שלפי הרישומים מתגורר בבית משפחת סא'אקי. ריקה מבינה שמאריקו הולכת לבית המקולל ומנסה להגיע לשם בזמן כדי להציל אותה, אך ללא הצלחה ומאריקו נהרגת על ידי הקללה. ריקה, בהיותה בבית מבחינה בקיאקו שכעת נראית כמותה ומבינה שהרוח הנקמנית שבה היא נתקלה בתחילה הייתה היא בעצמה ושהיא אחת הרוחות שרודפות את הבית. עם הגילוי, רוחו של טאקאו הורגת את ריקה ומניחה את גופתה באריזת פלסטיק בעליית הגג.
ריקה, כעת מתה ובעלת עור חיוור ושיער שחור וארוך, פוקחת את עינייה ומפיה בוקעים חרחורי גסיסה. לאחר שהפכה בעצמה לרוח נקמנית, נידונה לנצח לרדוף את מקבילתה החיה ולמות שוב ושוב במעין לולאת זמן אינסופית.
בשנת 2006, טויאמה בסופו של דבר נהרג על ידי הקללה ומשאיר אחריו בת בשם איזומי (שבשנת 1999 הייתה ילדה בגיל היסודי). איזומי, שהגיעה לגיל ההתבגרות מבקרת בבית משפחת סא'אקי ביחד עם חברות מהתיכון, אך הן נהרגות על ידי הקללה והיא מצליחה לברוח. בדרכה החוצה, היא נתקלת בטויאמה, אביה שבא לשרוף את הבית. זהו אותו האירוע שטויאמה היה עד לו שנים קודם לכן.
איזומי מפתחת רגשות אשם לאחר שהצליחה לברוח מהבית בעוד חברותיה נהרגו בגלל הקללה והופכת לפרנואידית ולא יציבה. איזומי, הרדופה על ידי הרוחות של חברותיה שצופות בה, רואה בחיזיון את אביה בפעם האחרונה ונלקחת לעולם הרוחות על ידי קיאקו.
בסצנה האחרונה, ברחובות טוקיו הריקים מוצגים פוסטרים של אנשים נעדרים, דבר המרמז שהקללה התפשטה והרגה אנשים נוספים.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקנ.ית | דמות |
|---|---|
| מגומי אוקינה | ריקה נישינה |
| מיסה אואהארה | איזומי טויאמה |
| מיסאקי איטו | היטומי טוקונאגה |
| יואי איצ'יקאווה | צ'יהרו |
| טאקאקו פוג'י | קיאקו סא'אקי |
| יויה אוזקי | טושיו סא'אקי |
| טאקאשי מאצויאמה | טאקאו סא'אקי |
| יוג'י טאנאקה | יוג'י טויאמה |
| קאנג'י צודה | קאטסויה טוגונאגה |
| שורי מאצודה | קאזומי טוקונאגה |
| קאיוקו שיבטה | מאריקו אוקי |
| הירוקאזו אינואה | הבלש נאקאגאווה |
| דאיסוקה הונדה | הבלש איגראשי |
| ריסה אודגירי | סאורי טאקמיה |
| נאורי נאקאג'ו | צ'יאקי נאקנו |
| קאנה קובאיאשי | אייאנו מוטו |
| יוקאקו קוקורי | מיוקי |
| הידאו סאקאקי | פקיד במשרד הרווחה |
| צ'יקאקו איסומורה | סאצ'י טוקונאגה |
| יושיוקי מורישיטה | מאבטח |
| מיהו פוג'ימה | ג'ושי אנה |
| איסאו יאצו | סאיטו |
טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקטע שבו איזומי וחברותיה נמצאות בבית משפחת סא'אקי ושותות סאקה הופיע גם בסרט "ג'ו-און: הקללה 2", אך צולם מחוץ לבית ולא מתוכו.
- הסרט מתרחש כמה שנים לאחר אירועי הסרט הקודם, אך משקה הסאקה שקיוקו וטאטסויה השאירו בבית עדיין שם וחברותיה של איזומי שותות ממנו.
- הרגע שחברותיה של איזומי שותות מהסאקה ומקיאות אותו מחזק את התיאוריה של קיוקו לפיה בני אדם שלא חזקים מספיק להתמודד עם הקללה יקיאו את הסאקה. לאחר שהן שותות ממנו, הן נהרגות על ידי קיאקו.
- עלילת הסרט היא לא ליניארית ובסרט נרמז לצופים על גורלה של ריקה עוד לפני סוף הסרט: כאשר איזומי חוזרת לביתה מבית הספר, נשמע ברקע דיווח חדשותי לפיו גופתה של ריקה נמצאה בעליית גג כשהיא ארוזה באריזת פלסטיק.
- הקללה מסוגלת להשפיע על מרחב הזמן: ריקה נידונה למות שוב ושוב בידי טאקאו ולרדוף את עצמה החיה בלולאת זמן שלא נגמרת (בדומה לדמויותיהן של נל ו-"הגברת עקומת הצוואר" מהסדרה "מי מתגורר בבית היל") וכן טויאמה ואיזומי נפגשים בבית, אף על פי ששניהם היו שם בהפרש של כמה שנים אחד מהשני.
- לקראת סוף הסרט, ריקה מטפלת באדם מבוגר בשם מר סאיטו, המשחק "קו-קו" עם רוחו של טושיו. בסרט "הטינה 2", השחקן איסאו יאטסו, שגילם את מר סאיטו משחזר את אותה הסצנה למול אוברי[1].
הבדלים בין הגרסה היפנית לאמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגרסה היפנית, טאקאו רוצח רק את קיאקו ומר החתול (וקיאקו בתורה רוצחת את טאקאו וטושיו) ואילו בגרסה האמריקאית הוא רוצח גם את טושיו ואת מר החתול בעזרת הטבעתם באמבטיה.
- סיפורה של איזומי לא עובד לסרט האמריקאי הראשון, אך לסרט השני כן (המקבילה לה היא אליסון).
- ריקה מתה כאשר טקאו משחזר את הרצח של קיאקו על גופה של ריקה, בעוד קרן (המקבילה האמריקאית לריקה) מצליחה לשרוף את הבית וניצלת.
- בסרט האמריקאי "הטינה 2", דמותה של אוברי (אחותה הצעירה של קרן) חולקת גורל דומה לריקה: שתיהן נרצחות על ידי טאקאו (שמשחזר על גופן את הרצח של קיאקו) והופכות לרוחות נקמניות בעצמן. אבל בניגוד לסרט היפני, רוחה של אוברי רודפת את אליסון (בניגוד לאיזומי שנרדפת על ידי קיאקו) בעוד ריקה רודפת רק את עצמה החיה.
- טויאמה הוא בלש לשעבר שחקר בעבר את הרציחות בבית משפחת סא'אקי, אך הפסיק לחקור את המקרה בגלל הפחד מהקללה. לבסוף, טויאמה החליט לשרוף את הבית. המקביל אליו הוא הבלש נאקאגאווה בגרסה האמריקאית, שהוא החוקר הראשי בתיק בניגוד לטויאמה.
- מאריקו היא חברתה של ריקה ומורה בבית ספר יסודי שבאה לבקר בבית משפחת סא'אקי לאחר שתלמיד שלה המתגורר בבית מעולם לא הגיע ללימודים. בעוד היא בדרכה לבית, ריקה ממהרת לעצור אותה ולהצילה. בגרסה האמריקאית, בן זוגה של קרן, דאג הולך לבית משפחת סא'אקי לחפש אחרי קרן.
- הפגישה של טויאמה ואיזומי בבית משפחת סא'אקי לא קיבלה עיבוד אמריקאי מחשש שזה יבלבל את הצופים. לעומת זאת, בסרט השני היה ניסיון ליצור סצנה דומה (לפיה איסון, שנכח בבית בשנת 2004, פוגש את אליסון שנכחה בבית בשנת 2006), אך היא הוסרה בעריכה.
- בגרסה האמריקאית, קרן לא סובלת מאותן הרדיפות שמהן ריקה סובלת (סצנת החתולים והסצנה שבה קיאקו וטושיו עם ריקה במיטה לא מופיעות בגרסה האמריקאית).
- המוות של היטומי (אחותו של קאטסויה) יותר ארוך מאשר המוות של סוזן, המקבילה האמריקאית שלה.
- בסרט "הטינה 2" דמותה של אליסון מבוססת על דמותה של איזומי, אך בניגוד לאיזומי, שנכנסה לבית ביחד עם חברותיה, היא לא חברה של ונסה ומיוקי, אלא הן הבנות המקובלות בבית הספר שמתעללות בה.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם כולו בטוקיו[2]. חלק מהמבקרים השוו אותו לסיפור העם אודות יוטסיוה קאידן, אודות בחורה שנרצחה בגלל אהבתה לגבר אחר והפכה לרוח נקמנית עם מותה.
עיבוד אמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הצלחת הסרט, נעשה לו עיבוד אמריקאי שגם הוא מתרחש כולו ביפן ובוים גם הוא על ידי טאקאשי שימיזו. בסרט מככבים שרה מישל גלר וג'ייסון בהר. הסרט מספר אודות עובדת סוציאלית שנקלעת לבית משפחת סא'אקי ולקללה ששוררת בו. בניגוד לסוף שהוצג בגרסה היפנית, בגרסה האמריקאית הסוף שונה. לעומת זאת, סרט ההמשך "הטינה 2" כן מציג סוף הדומה לסופה של ריקה עם אודרי, אחותה של קרן שנרצחת באותה הדרך שבה ריקה נרצחה.
סרט אמריקאי נוסף שעלילתו מתרחשת במקביל לאירועי הסרט הראשון והשני יצא לאקרנים בשנת 2020.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר Metacritic העניק לסרט ציון 48 בהסתמך על 22 ביקורות[3].
העיתון The Washington Post העניק לסרט ביקורת מעורבת וקבע "הסרט לא כזה מפחיד, זה יותר מסובך מזה. הוא דיי קריפי. בלי קשר לזה, הסיפור בסרט מבולגן ואין התעסקות בגיבור או התעסקות בפתרון התעלומה"[4].
העיתונאי דייוויד קהר מהעיתון "New York Times" השווה את "הטינה" לסרט "רינגו" וכתב "הסרט עצמו מציג רציחות של קורבנות זה אחר זה. ברמה שבכל קטע חדש נפתח עם כתובית שמציגה את הקורבן הבא. ככה לצופים יש בערך 10 דקות להזדהות עם הדמות שתיהרג תכף. הצופה לא ממש נמצא במתח ואולי קצת נבהל מהמיתות עצמן"[5].
הכותב קים ניומן מהמגזין "Empire" העניק לסרט 3 מתוך 5 כוכבים וציין "העלילה שלא מסודרת ליניארית מקשה מאוד על הצופה כשכל הפרקים הם חלק מסרט אחד. אבל כפרקים בפניי עצמם, הם נהדרים!".
הכותב דרק אליי השווה את הסרט לסרטים "מים אפלים" ו-"הצלצול" וכתב "בסוף, הטינה מסתכם בקצת יותר מהשאלה "מאין הילד המפחיד יצוץ פתאום", וההסבר שמוענק לצופים בסוף הוא לא כזה טוב".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ג'ו-און: הטינה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ג'ו-און: הטינה", באתר נטפליקס
"ג'ו-און: הטינה", באתר AllMovie (באנגלית)
"ג'ו-און: הטינה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ג'ו-און: הטינה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ג'ו-און: הטינה", באתר Metacritic (באנגלית)- "ג'ו-און: הטינה", באתר אידיבי
"ג'ו-און: הטינה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית) "ג'ו-און: הטינה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Saitô, Ju-On Wiki (באנגלית)
- ^ pasta, 15 Famous Movies Filmed in Tokyo (Japan), The Irishman, 2018-02-18 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ju-on: The Grudge, נבדק ב-2021-10-06
- ^ Stephen Hunter, 'Ju-On': It's Sure To Give You The Creeps, www.washingtonpost.com, 15 לאוקטובר 2004
- ^ Kehr, Dave (2004-07-23). "FILM REVIEW; Beware the Ghosts in the Closet (And Virtually Everywhere Else)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-06.