גאטנו דוניצטי

גאטנו דוניצטי
Gaetano Donizetti
לידה 29 בנובמבר 1797
ברגמו, הרפובליקה הצ'יסאלפינית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 1848 (בגיל 50)
ברגמו, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Domenico Gaetano Maria Donizetti עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Grave of Gaetano Donizetti עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פריז, וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קונסרבטוריון ג'ובאני באטיסטה מרטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, מיסה, קנטטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד
  • מסדר הדרבן המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גאטנו דוניצטי

גאטנו דוניצטיאיטלקית: Gaetano Donizetti;‏ 29 בנובמבר 17978 באפריל 1848) היה מלחין איטלקי בן התקופה הרומנטית במוזיקה.

גאטנו דוניצטי נולד בשנת 1797 בברגמו שבאיטליה למשפחה ענייה ולא מוזיקלית. בשנת 1806 גילה אותו מלחין האופרה יוהאן מאייר ולימד אותו את יסודות המוזיקה. מאוחר יותר נסע דוניצטי לבולוניה ללמוד קונטרפונקט אצל האב מטאי במשך שנתיים.

בגיל 20 חזר לעיר הולדתו, ברגמו, והלחין יצירות רבות בפרק זמן קצר מאוד. בשנת 1818 התחמק דוניצטי מגיוס לצבא בזכות פטור שקנה לו מעריץ עשיר. באותה שנה הועלתה האופרה הראשונה שלו בוונציה, שם מצא עבודה. בשנת 1822 הופקה האופרה "זוראידה" בגרנדה, בהזמנת יוהאן מאייר, מורו האהוב. אחרי הצלחת האופרה קיבל דוניצטי חוזה מבית האופרה של נאפולי להלחנת ארבע אופרות בשנה, אם כי בשלב זה עוד לא היו לו יצירות מופת. בשנת 1830 הלחין דוניצטי שתי אופרות חשובות: "אנה בולנה" (שהביאה לו את פרסומו הבינלאומי הראשון) ואת "שיקוי האהבה", אופרה קומית. הוא אף הלחין בשנת 1835 את יצירתו הגדולה ביותר: "לוצ'יה די למרמור", המבוססת על רומן מאת וולטר סקוט.

השנים הבאות היו שנים קשות לדוניצטי: עקב סכסוכו עם בית האופרה של נאפולי, ביטל דוניצטי את החוזה שלו עם בית האופרה בשנת 1832. בשנת 1834 רשויות העיר התנגדו לאופרה "מריה סטוארדה" (על פי המחזה "מרי סטיוארט" מאת שילר), אחרי שחוזהו חודש. אשתו וירג'יניה נפטרה ממחלת הכולרה, והאופרה שלו "פוליוטו" נאסרה לביצוע. בעקבות כל אלה עזב דוניצטי את נאפולי ועבר לפריז.

הפאריזאים, לעומת הנפוליטאנים, קיבלו את פניו בחמימות ואף העלו את האופרות שלו בארבעת התיאטראות בעיר. בשנים האלה חיבר דוניצטי כמה מהאופרות הטובות ביותר שלו, ובהן "דון פסקואלה", אופרה קומית.

בשנת 1843, אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה בעגבת. בסופה של שנה זו חדל להלחין, ובשנת 1844 איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל מערכת העצבים המרכזית שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה[1][2].

דוניצטי כתב מגוון של יצירות, אך הוא הלחין בעיקר אופרות, שמספרן הגיע בסך הכול לשבעים. הוא כתב אופרות בזמן שרוסיני ובליני שלטו בכיפה באופרה האיטלקית. דוניצטי ירש מרוסיני את סגנון ה"בל קנטו", שהתבסס בעיקר על קולורטורה - בניגוד לבליני, שהעדיף קווים קוליים פשוטים ונקיים. דוניצטי היה מסוג המלחינים שהספיק לעיתים להשלים יצירה תוך יום אחד, אך הזריזות שהוא השלים בה יצירות באה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.

בין האופרות הידועות שכתב:

ועוד יצירות רבות אחרות, כגון "קונצ'רטינו לקלרינט ולתזמורת מיתרים".

בחלק מיצירותיו (למשל ב"אנה בולנה" וב"לוצ'יה די למרמור") הגיבורות נמצאות במצב נפשי קשה מאוד. פרשנים מייחסים זאת למצבו הנפשי המעורער של דוניצטי, שהשליך ממצבו אל גיבורותיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גאטנו דוניצטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  2. ^ Peschel E, Peschel R. (1992). Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447