סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (מחזמר)
מילות השירים | סטיבן סונדהיים |
---|---|
מבוסס על | "סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט" מאת כריסטופר בונד |
ליברטיסט | יו ווילר |
מוזיקה | סטיבן סונדהיים |
מקום ההתרחשות | לונדון |
תקופת ההתרחשות | 1846 |
מדינה | ארצות הברית |
סוגה | מחזמר |
הצגת בכורה | 1979 |
מספר מערכות | 2 |
שפה | אנגלית |
פרסים | פרס טוני, פרס אוליבייה |
סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (באנגלית: Sweeney Todd: The Demon Barber of Fleet Street, בהפקות בארץ נקרא: סוויני טוד: ספר המוות מפליט סטריט) הוא מחזמר - מתח מ-1979, עם מוזיקה ומילים של סטיבן סונדהיים. המחזמר מבוסס על מחזה באותו שם מ-1973 מאת כריסטופר בונד (שהסתמך בעצמו על דמות בדיונית של רוצח בשם סוויני טוד, שהופיעה לראשונה ב-1846 בסדרת סיפורים בשם "שרשרת הפנינים"). ב-2007 המחזמר זכה גם לגרסה קולנועית מצליחה.
עלילת המחזה מתרחשת באנגליה של המאה ה-19, ומספרת את סיפורו של בנג'מין בארקר, הידוע כסוויני טוד, שחוזר ללונדון אחרי 15 שנות גלות לאחר שהואשם באשמת שווא. כשהוא מגלה שאשתו הרעילה את עצמה לאחר שנאנסה על ידי השופט שהגלה אותו, הוא נשבע לנקום בשופט, ומאוחר יותר, גם באנשים אחרים. הוא מצרף אליו את אופת הפשטידות הגברת לאבט, ופותח מספרה שבה הוא משסף את גרונם של לקוחותיו ועושה מהם פשטידות בשר.
יוצר ההצגה סונדהיים טען, שסוויני טוד הוא סיפור על נקמה וכיצד היא מכלה את האדם הנקמן, והוסיף כי "..מה שההצגה באמת מתעסקת בו היא אובססיה"[1]. אחרים ראו את המחזה כביקורת חברתית על התנהלותה של החברה המערבית של אחרי המהפכה התעשייתית, הרודפת אחרי יצריה[2], וכאלגוריה על האנוכיות שבקפיטליזם[3].
"סוויני טוד" עלה בברודוויי בשנת 1979 ובווסט אנד ב-1980. הוא זכה מאז למספר חידושים, כולל בגרסת אופרה, וזכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר ובפרס אוליבייה למחזמר החדש הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שעה שהקהל נכנס, תופס את מקומו נגן אורגן ליד אורגן ענק ואקסצנטרי לצד הבמה, ומתחיל לנגן מוזיקת אשכבה. לפני מסך קדמי מופיעים שני קברנים הנושאים אתי חפירה, ומתחילים לחפור קבר בקדמת הבמה. עם כלות המסך, יש רעש מחריש אוזניים של צפירת בית חרושת, שלאחריו מגיעה המקהלה, כמו מקהלה יוונית ששרה את "הבלדה על סוויני טוד".
- "שמעו סיפור על סוויני טוד
- ספר מוזר, חיוור מאד.
- גילח פניהם של אדון וגביר
- אשר מאז לא נראו שוב בעיר
- לא קם עוד איש, וזה לא סוד
- כמו סוויני טוד,
- ספר המוות מפליט-סטריט."
- -השיר הפותח את המחזה, "הבלדה על סוויני טוד". נוסח עברי של אהוד מנור.
לצד שורות אלו נראים מספר גברים הסוחבים גופה בשק לתוך תנור, אליו הם זורקים אותה.
- "תער קום הנץ, סוויני!
- מתנוצץ וקר!
- חיש ניגר דמם
- של מטיפי מוסר!"
המקהלה מספרת בקצרה על אופיו של סוויני ועל חייו, בעוד כל קולות המקהלה עולים בקרשנדו הדרגתי, שלאחריו מתברר כי סוויני נמצא בין המקהלה, בעוד הוא צועד לקדמת הבמה ושר
- "שמעו סיפור על סוויני טוד,
- לאל נקם הוא ידע לסגוד,
- וכאן המחזה עולה,
- אבל את סופו לא ירצה שנגלה
- לא סוויני,
- לא סוויני טוד,
- ספר המוות מפליט-סטריט!"[4]
- -השורות האחרונות בבלדה, המבשרות על תחילת המחזה.
מערכה I
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה היא 1846. מלח צעיר בשם אנטוני הופ שט על ספינה ללונדון, מלא שמחה על חזרתו הביתה. לעומתו, סוויני טוד, שאנתוני הציל לאחרונה במהלך סערה בים, עגום ומנוכר. כשהם מגיעים ללונדון, מצב רוחו של טוד מחמיר בעקבות קבצנית מטורפת שמשדלת אותו ואת אנטוני. טוד מוכיח את אנטוני על השקפת העולם התמימה והמאושרת שלו ומספר את סיפורו הטרגי של ספר צעיר ונאיבי, אשתו היפה והשופט התאוותן שהגלה את הספר במרדף אחר אשתו. טוד נכנס לחנות פשטידות ברחוב פליט, שם הוא נתקל בבעלת החנות, הגב' נלי לאבט, שמקוננת על הזמנים הכלכליים הקשים. כאשר טוד שואל על הדירה הפנויה בקומה השנייה, היא מגוללת את הסיפור העצוב של הדייר הקודם, ספר בשם בנג'מין ברקר. ברקר נשפט באשמת שווא על ידי השופט המושחת טרפין בגלל תאוותו של השופט לאשתו של ברקר, לוסי. הגברת לאבט מגלה איך ברקר הוגלה לאוסטרליה, ולאחר מכן השופט והשמש שלו במפורד, פיתו את לוסי להגיע לביתו של השופט ואנסו אותה. תגובתו המיואשת והנסערת של טוד לאחר ששמע את הסיפור מאמתת את החשדות של גב' לאבט, שהוא עצמו בנג'מין ברקר, שחזר מאוסטרליה. היא מספרת לטוד שאשתו הרעילה את עצמה ושבתו התינוקת, ג'ואנה, נמסרה לחסות השופט. טוד נשבע לנקום בשופט ובעוזרו, וגב' לאבט חושפת בפניו את אוסף תערי הכסף הישנים שלו שהסתירה במשך השנים, ואומרת לו שעכשיו הוא יוכל לחיות מעל החנות שלה ולהפוך שוב לספר.
בינתיים, אנטוני, מטייל ברחובות לונדון ומבחין בנערה ענוגה שרה מבעד לחלון. האישה הקבצנית עוברת לידו שוב ומספרת לו שהילדה היא ג'ואנה, שנמצאת תחת חסותו של השופט טרפין. אנטוני שאינו יודע שג'ואנה היא בתו של חברו טוד, מתאהב בג'ואנה ומעוניין לחזר אחריה, אך השופט ועוזרו במפורד מאיימים עליו באלימות לא לעשות זאת. אנטוני נשבע להציל אותה מחוטפים נתעבים כאלה. בינתיים, בשוק הומה אדם, ספר איטלקי נודע בשם אדולפו פירלי ועוזרו הצעיר, טובי ראג, מציעים תרופת קסם לנשירת שיער, "שיקוי הפלאים של פירלי". לאחר שטוד חושף את השיקוי כתרמית, הוא מאתגר את פירלי לקיים תחרות גילוח. השמש במפורד שנמצא אף הוא בשוק ממונה לשופט בתחרות. פירלי עושה הצגה גרנדיוזית לפני תושבי העיר, אך טוד מנצח אותו בקלות. במפורד מתרשם מיכולותיו של טוד, וטוד מזמין אותו לבקר במספרה שלו.
מספר ימים לאחר מכן, טוד מחכה קצר רוח להגעתו של במפורד בעוד לאבט מפצירה בו להתאזר בסבלנות. אנטוני נכנס למספרה, מספר לטוד על אהבתו לג'ואנה ומבקש מטוד להשתמש במספרה כבית בטוח לנערה. ברגע שאנתוני עוזב, פירלי וטובי נכנסים לחנות. כשטוד נשאר לבד עם פירלי, פירלי חושף את זהותו האמיתית: שמו דני או'היגינס והוא שימש כעוזרו של טוד לפני חמש עשר שנים. או'היגינס מנסה לסחוט את מעסיקו לשעבר, אך טוד חונק אותו וזורק את הגופה לתיבה ריקה. טובי מחפש את אדונו וכשהוא עוזב, טוד פותח את התיבה ומשלים את חיסולו של או'היגינס על ידי שיסוף גרונו.
בצד השני של העיר, השופט טרפין מתייסר בתאוותו לג'ואנה ולבסוף מודיע על כוונתו להינשא לה. מזועזעים מאפשרות זו, ג'ואנה ואנתוני מתכננים לברוח. במקביל, במפורד ממליץ לשופט על ביקור במספרה של טוד, על מנת לשפר את מראהו עבור ג'ואנה. טרפין מקבל את העצה ומגיע למספרה של טוד. למרות שנתפס לא מוכן, טוד צמא הדם מתכנן את נקמתו בסבלנות, אולם לפני שהוא מספיק להוציא אותה לפועל, אנטוני מתפרץ למספרה ומספר לטוד על תוכניותיו עם ג'ואנה. השופט, ששומע את דבריו של אנטוני, יוצא זועם מהחנות כשהוא נשבע לא לחזור לעולם. טוד, שאיבד את ההזדמנות שלו לנקמה, מסלק את אנטוני משם. בהתקף של טירוף וזעם הוא מחליט להרחיב את נקמתו לאנושות כולה: את העשירים והמושחתים הוא ירצח על מנת להענישם, ואת העניים הוא יהרוג כדי להקל על סבלם. בינתיים, לגברת לאבט יש רעיון כיצד להיפטר מהגופה של או'היגינס: להשתמש בבשר הקורבן בפשטידות הבשר שלה. מה שמעניק לטוד השראה מה לעשות עם קורבנותיו. בסוף המערכה הם מגיעים להחלטה של ״שילוב העסקים״ שלהם בעוד טוד ״יתאמן״ על האוכלוסייה שבאה לתגלחת, וישסף את גרונם, בעוד גברת לאבט תשתמש בבשרם לצורך היפטרות מהגופות בפשטידות. כל הפעולה הזו תהיה, להגדרתם, לא מפלה, ותהיה עבור כל הבא ליד:
- טוד גלי קצת חסד ואהבה
- גברת לאבט כן כן, אתה צודק -
- טוד ונסתפק רק במי שבא.
- גברת לאבט כולם ללא הבדל.
- טוד ולא נפלה סתם ללא סיבה.
- גילוח לכולם,
- שנינו את כולם -
- שניהם שנינו את כל מי
- שבא![5]
בסוף השורות הללו טוד מחזיק בידיו תער (או סכין קצבים בחלק מהגרסאות), בעוד גברת לאבט מחזיקה בידה מערוך. בעוד המסך מחשיך.[6]
מערכה II
[עריכת קוד מקור | עריכה]החנות של הגברת לאבט הפכה לעסק משגשג כשטובי, עוזרו לשעבר של פירלי, עוזר לשרת את לקוחותיה הרבים. רק האשה הקבצנית נתקעת ללא הרף בחנות ומשמיצה את הגברת לאבט. לטוד ולגברת לאבט יש עכשיו כיסא ספר מכני, שתוכנן במיוחד על מנת לאפשר לטוד לרצוח את לקוחותיו ולאחר מכן לשלוח את גופותיהם באמצעות דלת סתרים ישירות לתוך המרתף שבו לאבט מכינה את הפשטידות. טוד מתרגל לרעיון שהוא לא יוכל לראות את ג'ואנה שוב ומבלה את זמנו באופן שיטתי בשיסוף גרונות, בעוד אנטוני משתוקק לקיים עם ג'ואנה קשר רומנטי. אחרי יום עבודה קשה, הגברת לאבט מפנטזת על חיים עתידיים עם טוד לאחר הפרישה, למרות שהוא נראה חסר כל עניין.
בינתיים, אנטוני מגלה כי השופט שלח את ג'ואנה לבית המשוגעים של פוג, ובעזרתו של טוד הוא מתכנן להציל אותה על ידי התחזות ליצרן פאות המעוניין לרכוש את שיערם של החוסים במוסד. כשטוד מבין שישנה אפשרות שהנקמה שלו בשופט תתממש אחרי הכל, הוא שולח מכתב סודי בו הוא מודיע לשופט על המבצע של אנטוני, בתקווה לפתות אותו להיכנס למספרה שלו, ומציין כי אנטוני מתכנן לחזור עם ג'ואנה.
בחנות הפשטידות, טובי מספר ללאבט, שאותה הוא רואה כדמות אימהית, שהוא חושד בטוד ושהוא מעוניין להגן עליה מפניו. כשטובי מזהה את ארנק המטבעות של פירלי ברשותה של לאבט חשדותיו מתגברים. לאט מסיחה את דעתו ומציעה ללמד אותו איך להפעיל את מטחנת הבשר שבמרתף. כשהם מגיעים לשם לאבט נועלת את טובי לבד במרתף. כשהיא עולה למעלה, היא נתקלת בשמש במפורד, שהוזמן על ידי השכנים לחקור את העשן והריחות המוזרים שיוצאים מהארובה של החנות. הגברת לאבט מתחמקת מתשובות, עד שטוד מגיע ומציע לבמפורד "גילוח חינם" אצלו. הגברת לאבט מנגנת בכוונה בעוצמה על ההרמוניום כדי לכסות את הצרחות של במפורד בזמן שטוד רוצח אותו. מייד לאחר מכן, טובי מגלה שאריות של שיער וציפורניים בתוך פשטידה, כשלפתע גופתו הטריה של במפורד מתגלגלת למרתף. הגברת לאבט מודיעה לטוד כי טובי גילה את מעשיהם והם יורדים למטה על מנת להיפטר ממנו.
אנטוני מגיע לבית המשוגעים כדי להציל את ג'ואנה, אבל פוג, מנהל המוסד, מנסה לעצור בעדם. אנטוני מנופף באקדח, אך כאשר הוא לא מצליח להרוג את פוג, ג'ואנה אינסטינקטיבית תופסת את הנשק, יורה בו ובורחת עם אנטוני למספרה של טוד כשהיא מחופשת בבגדי מלח, בעוד דיירי המוסד בורחים החוצה אל הרחוב. ג'ואנה נכנסת למספרה ומסתתרת במהירות בתוכה, בעוד אנטוני יוצא לחפש כרכרה. באותו הזמן, טוד וגברת לאבט מנסים למצוא את טובי במרתף החשוך, אך נוטשים את חיפושם כאשר השופט מתקרב למספרה. טוד, שנתקל באשה הקבצנית שנכנסה למספרה בעודו מצפה לבואו של השופט, משסף את גרונה ושולח את גופתה למרתף, רגע לפני שהשופט נכנס. טוד מבטיח לשופט שג'ואנה "חזרה למוטב" והשופט מבקש ממנו טיפול פנים זריז לפני שיפגוש אותה. השופט מתיישב בכיסאו וטוד מרגיע אותו, אך לאחר מכן מתחיל ללעוג לו תוך שהוא חושף את זהותו האמיתית. השופט וטוד צועקים יחד "בנג'מין בארקר!" וטוד, סוף סוף, משסף את גרונו של אויבו ושולח אותו במורד התעלה אל המרתף. ג'ואנה, ששמעה את כל הרעש, יוצאת ממקום מחבואה וכמעט שנרצחת על ידי טוד, אך באותו זמן הגברת לאבט צורחת מהמרתף, מה שמאפשר לג'ואנה לברוח.
למטה במרתף, הגברת לאבט נאבקת עם השופט הפצוע, עד שלבסוף הוא מת. טוד פורץ למרתף ולאור התנור הבוער הוא רואה את פניה של הקבצנית בבירור. לאימתו, הוא מגלה שהקבצנית היא אשתו לוסי, שטוד חשב שמתה לאחר שנטלה רעל. טוד זועם ומאשים את הגברת לאבט על כך שרימתה אותו, אך היא מיתממת ומשיבה לו כי לוסי אכן בלעה את הרעל, כפי שסיפרה לו, אך היא לא מתה אלא רק איבדה את שפיות דעתה. לאבט מוסיפה ומסירה לטוד שהיא הסתירה את האמת המלאה ממנו כי היא אוהבת אותו ורצתה לחסוך ממנו סבל. טוד מעמיד פנים שהוא סולח לה, רוקד איתה ואלס בסמוך לתנור הענק.
- "טוד תולדות ימי העולם הם חוק -
- גברת לאבט או, מיסטר טוד,
- או, מיסטר טוד,
- אל נא תדאג...
- טוד צריך לשכוח, צריך, כן, למחוק.
- גברת לאבט מול הים, מיסטר טוד,
- איזה יופי, יופי,
- מול הים, מיסטר טוד,
- יש חיים בלי דופי...
- טוד והחיים לחיים נוצרו,
- נמשיך לחיות אותם!
- שניהם כן, לחיות אותם
- ולחיות אותם -!"[7]
לפתע טוד הודף אותה אל תוך האש וסוגר את דלת התנור. הוא גוחן לרצפה ולוקח את אשתו המנוחה בזרועותיו. לפתע טובי חוזר ומופיע מתוך הצללים, מונע מטירוף מוחלט, מרים את התער ומשסף את גרונו של טוד, שנופל ומת. באותו זמן אנטוני, ג'ואנה ומספר שוטרים פורצים למאפייה.
אפילוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה מבצעת בפעם האחרונה את השיר "הבלדה על סוויני טוד". כשרוחות הרפאים של טוד והגברת לאבט קמות לתחייה ועולות מקבריהן, הן מגיעות למסקנה כי היכולת לנקום טבועה בתוך כל אחד מאיתנו:
- "שמעו סיפור על סוויני טוד!
- לאל נקם הוא ידע לסגוד!
- הנקמה תוביל לשאול,
- כולנו נוקמים אך אין עוד גדול,
- מסוויני,
- מסוויני טוד,
- ספר המוות מפליט-סטריט!"
- -השורות האחרונות בבלדה, המבשרות על סוף המחזה.[8]
כשמוציאים החוצה את טוד והגברת לאבט, טוד עוצר בדלת הברזל הגדולה על מנת להביט על גברת לאבט בפעם האחרונה, ולאחר מכן הוא טורק את הדלת בפני הקהל.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוויני טוד / בנג'מין בארקר - אדם קודר ומהורהר, ספר במקצועו, שחזר ללונדון אחרי 15 שנים של כליאה שלא כדין במושבת עונשין באוסטרליה. הוא מחפש נקמה בשופט המושחת ששלח אותו לשם, ולאחר מכן נוקם בכל מי שאתרה מזלו להסתפר אצלו. מעוניין בעיקר להעניש את העשירים והמושחתים וכל מי שמפריע לו במשימתו.
- גברת נלי לאבט - מסעדנית עליזה ופטפטנית, שעסקיה דוחפים אותה לרוץ למטה עקב מחסור בבשר. חושקת בטוד ורוצה להיות לו יותר מבעלת בית. מסייעת לו ברציחותיו ובהסתרת הקרבנות.
- אנטוני - מלח צעיר ונאיבי, חבר של טוד שהציל אותו מסערה בים ומתאהב בג'ואנה בארקר.
- ג'ואנה בארקר - בתו של טוד, צעירה יפה, המוצגת על ידי השופט טרפין כבת חסותו.
- השופט טרפין - שופט מושחת המסובב את המערכת לשרת את מטרותיו שלו. אונס את לוסי, אשתו של טד, לוקח את בתו ג'ואנה וחושק בה עם התבגרותה.
- השמש במפורד - יד ימינו של השופט טרפין ושותף למעשים המלוכלכים שלו.
- אישה קבצנית / לוסי בארקר - זקנה מטורפת עם לשון מטונפת שקריאות הביניים שלה זוכים לתשומת לב, אבל בסופו של דבר מתגלה כלוסי בארקר, אשתו של טוד שהשתגעה.
- אדולפו פירלי / דני או'היגינס - שרלטן אירי ועובד לשעבר של טוד, שפיתח מאז פרסונה ציבורית כספר איטלקי נוצץ בעל שיקוי למניעת נשירת שיער. מנסה לסחוט את טוד.
- טובי ראג - בחור צעיר ופשוט שעובד קודם אצל פירלי ולאחר מכן אצל גברת לאבט, אבל לא סומך על טוד.
המחזמר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזמר עלה בישראל בתיאטרון הקאמרי בשנת 1982 בתרגומו של אהוד מנור בבימויו של פיטר ג'יימס. בתפקיד סוויני טוד שיחק אלברט כהן, את גברת לאבט שיחקה תיקי דיין, את אנטוני גילם גבי שדה, את ג'ואנה גילמה חני נחמיאס (באחד מתפקידיה הראשונים בתיאטרון), את השופט טרפין גילם קרול מרקוביץ', את הקבצנית גילמה סנדרה שדה, את פירלי גילם ראובן שפר, את השליח במבפורד גילם מיכאל כהנא ואת טוביאס גילמה תמי כספי-אשל (אז תמי אשל) לסירוגין עם ירון חדד שהחליף אותה כשיצאה לחופשת לידה[9]. המחזמר נחל כישלון רב וירד אחרי 60 הצגות, והשאיר מאחוריו חובות של מיליונים[10]
בשנת 1993 עלה המחזמר בהפקת האופרה הישראלית החדשה בניצוחו של סטנלי ספרבר ובבימויו של דייוויד אולדן כאשר בתפקיד סוויני טוד הובא טימותי נולאן שכיכב בתפקיד זה בברודוויי. בתפקיד פירלי שיחק ששי קשת, בתפקיד טוביאס שיחק רוג'ר בארט, בתפקיד במבפורג שיחק יובל זמיר ואת השופט טרפין גילם אלי גורנשטיין.
שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה] מערכה I[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מערכה II[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sondheim & Co., Second Edition, 1986, Zadan, Craig, p. 245, Harper & Row
- ^ רז קולר, סוויני טוד – הספר השד מרחוב פליט במגזין אימגו, 10 בנובמבר 2008
- ^ Brown, Larry. "Sweeney Todd, the Demon Barber of Fleet Street". Sondheim Notes. Retrieved on January 18, 2008
- ^ תבנית:סוויני טוד, ספר המוות מפליט סטריט, דרמה מוזיקלית, אהוד מנור, מערכה א׳, עמוד 2
- ^ תבנית:סוויני טוד, ספר המוות מפליט סטריט, דרמה מוזיקלית, אהוד מנור, מערכה א׳, עמוד 71
- ^ סצנה זו היא גם זו שנתנה את ההשראה לפוסטר המקורי של המחזמר, בו נעשה שימוש בהפקה המקורית ובהפקה הישראלית
- ^ תבנית:סוויני טוד, ספר המוות מפליט סטריט, דרמה מוזיקלית, אהוד מנור, מערכה ב׳, עמוד 120
- ^ תבנית:סוויני טוד, ספר המוות מפליט סטריט, דרמה מוזיקלית, אהוד מנור, מערכה ב׳, עמוד 124
- ^ מדור אנשים, באתר העולם הזה, 3 בנובמבר 1983
- ^ https://olam.eu-central-1.linodeobjects.com/pages/2411/f-53.png
הקודם: 1979: תומאס זי שפרד - Ain't Misbehavin | פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר 1980: סטיבן סונדהיים - סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט | הבא: 1981: אנדרו לויד ובר וטים רייס - אוויטה |
פרס לורנס אוליבייה להפקה מחודשת של מחזמר | |
---|---|
|