גבול ישראל–קפריסין
 | |||
| הגבולות הימיים והיבשתיים של ישראל ושכנותיה | |||
| |||
| אורך כולל | 120 ק"מ | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | 17 בדצמבר 2010[1][2] | ||
גבול ישראל–קפריסין הוא חלק מגבולות מדינת ישראל. גבול זה מהווה קו הגבול הימי (אנ') היחיד של ישראל עם מדינה שאיננה גובלת בה יבשתית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 פעלו חברות גז רבות בישראל לעיכוב חקיקה בכנסת, שהייתה אמורה לעגן בחוק את הגבולות הימיים של ישראל בים התיכון. גורם נוסף, שעיכב את קביעת הגבולות בין ישראל לקפריסין, היה סכסוך גבולות ימי ביחסי ישראל–לבנון, סכסוך שנמשך עד 2022, והסתיים לאחר חתימת הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון.
ב-17 בדצמבר 2010, לאחר שנים של משא ומתן בנושא, חתמו שר התשתיות עוזי לנדאו ושר החוץ הקפריסאי מרקוס קיפרנאו על הסכם, בו נקבע באופן רשמי קו הגבול הימי בין המדינות[1]. במסגרת ההסכם התחייבו המדינות לעבוד בשיתוף פעולה זו עם זו לפיתוח מאגרי גז טבעי חוצי גבולות, אם יתגלו כאלו[2]. לבנון ראתה בהסכם זה הפרה של זכויותיה הריבוניות והכלכליות, ופנתה בעקבות כך במכתב למזכיר הכללי של האו"ם.
עד לחתימת ההסכם, לא הוגדר גבול מים כלכליים רשמי בין ישראל לקפריסין, וקפריסין החליטה לקבוע גבול באופן חד-צדדי, כ-210 קילומטרים מהחופים הדרום מזרחיים של קפריסין (בערך באמצע המרחק שבין ישראל לקפריסין), ואף החלה לשווק את השטחים באזור ליזמי נפט וגז[7].
עם זאת, החל מ-2011 הייתה מחלוקת קטנה בין ישראל לקפריסין לגבי החלוקה במאגר הגז אפרודיטה-ישי, שרובו במים הכלכליים של קפריסין ומיעוטו, כ-2%-10%, במים הכלכליים של ישראל. בשנים הראשונות לאחר מציאת המאגר לא הייתה כדאות כלכלית בפיתוחו בשל הצריכה הנמוכה של גז כמקור אנרגיה בקפריסין, אך בעקבות העלייה הגדולה בצריכת גז בקפריסין לאורך השנים גדלה הכדאיות הכלכלית. ב-2019 העניקה ממשלת קפריסין זיכיונות לתפעול המאגר, אך ישראל הודיעה כי היא לא מתכוונת לוותר על חלקה במאגר.
ב־2021 הסכימו המדינות לאפשר לחברות המחזיקות בזיכיון הישראלי ובזיכיון הקפריסאי להגיע להסכמות ביניהן. כיוון שהחברות לא הגיעו להסכמות בנושא, החליטה שרת האנרגיה, קארין אלהרר על החזרת המשא ומתן לדרג המדינות עצמן.
בספטמבר 2022, במהלך המשא ומתן על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון נפגשו אלהרר ומנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת עם שרת האנרגיה הקפריסאית נטשה פילידס, שם דנו השלושה לגבי מאגר הגז והזכויות בו[8].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אבי בר-אלי, ישראל וקפריסין הסכימו על גבול המים הכלכליים, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2010
- ^ 1 2 אבי בר אלי, בגלל הגז: הוסכם על גבול מים כלכלי עם קפריסין, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2010
- ^ נקודות גבול ימי ישראל - קפריסין, המרכז למיפוי ישראל
- ^ ישראל - נקודות גבול ימי צפוני, המרכז למיפוי ישראל
- ^ הגבול הימי הצפוני של ישראל 2011, באתר האו"ם
- ^ הסכם הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון
- ^ אבי בר-אלי, חלוקת שלל: ישראל וקפריסין דנות בגבולות מאגרי הגז, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2011
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, לא רק לבנון: התקדמות במו"מ עם קפריסין על גבולות מאגר אפרודיטה, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2022