גדר חיה (ספר)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דורית רביניאן |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | איטלקית, אנגלית, גרמנית, הולנדית, פולנית, צרפתית, יוונית[1] |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך הוצאה | תשע"ד / מאי 2014 |
| מספר עמודים | 344 |
| פרסים | |
פרס ברנשטיין (2015)  | |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ספרייה לעם |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003705203 |
  | |
גדר חיה הוא רומן מאת הסופרת הישראלית דורית רביניאן, שיצא לאור בשנת 2014 בסדרת "ספריה לעם". הספר זיכה את המחברת בפרס ברנשטיין לספרות בשנת 2015.[2]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית העלילה מתרחשת בחורף של 2002–2003 בעיר ניו יורק, שבה נפגשים במקרה שני צעירים: ליאת בנימיני, ישראלית בת 29, בת להורים שעלו מאיראן באמצע שנות ה-60, שהיא מתרגמת השוהה בדירת ידידים במנהטן במלגת פולברייט, וחילמי נאסר, צייר פלסטיני בן 27, יליד חברון, בן להורים שהם מפליטי 1948, המתגורר בברוקלין.
בין השניים מתפתח במהירות קשר אינטימי שבו מתמזגים מחד, קשרים גופניים ונפשיים ומנגד החשש להיבלע בזולת מתוך רצון מודע לשמור כל אחד על זהותו. ליאת, המספרת, מתארת את אהבתם ומריבותיהם, כאשר הם נמצאים רק שניהם יחדיו וכאשר הם מבלים עם ידידים, בבריאות ובחולי. היא משלבת בתיאור המאורעות את מחשבותיה ולבטיה, ובהם לא רק מחשבות על סיומו הצפוי והבלתי נמנע של הקשר אלא גם החלום שהקשר יהפוך מזמני לקבוע: "בסתר לבי מדמיינת שבסוף אני נשארת אתו כאן, שלא עמד לי כוחי לעזוב ונשארנו יחד"[3]).
הקשר ההדוק בין השניים נמשך עד לשובה של ליאת לתל אביב, במועד שנקבע עוד לפני פגישתם הראשונה. כחודש לאחר מכן שב חילמי לרשות הפלסטינית, תחילה לבית הוריו ברמאללה, ואחר כך לדירה ששכר בכפר ג'יפנה הסמוך. כל אחד מהם שב לסדרי החיים וההרגלים הישנים שלו. הגבלות התנועה עקב האינתיפאדה השנייה אינן מאפשרות להם להיפגש, אך הם שומרים על קשר טלפוני. חילמי ושלושה מקרוביו מגיעים, כשוהים בלתי חוקיים, לחוף הים של יפו. שאדי וסיהאם נכנסים למים ומתקשים להיאבק בים המאיים להטביעם. חילמי, שאינו יודע לשחות, ממהר לסייע להם, וטובע בים.
לספר שלושה חלקים, הקרויים על שם עונת השנה שבה מתרחשת העלילה המתוארת בחלק זה:
- סתיו, שבו מתוארת היממה הראשונה בחייהם המשותפים של ליאת וחילמי.
- חורף, שבו מתוארים חייהם המשותפים במשך כחמישה חודשים.
- קיץ, חלק המתרחש בישראל וברשות הפלסטינית, ורובו עוסק בחייו (ובמותו) של חילמי.
בשני החלקים הראשונים ליאת היא מספר עד - היא מתארת אירועים שנכחה בהתרחשותם. בחלק השלישי מתארת ליאת את המאורעות מנקודת מבט מרוחקת יותר, כפי שהבינה מסיפוריו של חילמי וכפי שדמיינה את טביעתו.
שם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאיון לעיתונאית מיה סלע הסבירה רביניאן מדוע בחרה בשם "גדר חיה": "כי זה מאיר יפה את נושא הגבולות שהוא אלמנט מרכזי בסיפור, איך שהן חיות בנו, הגדרות התודעתיות, הפיזיות, הממשיות, המדומות. וגם כי צימוד המלים הזה, 'גדר חיה', פתאום שמעתי את המתח הדרמטי, את הסכנה שאורבת בו. גבול שאין בו ביטחון, שאף פעם אין בו נחת, שעלול לנוע פתאום או לקום עליך או להיעלם".[4]
נושאים בספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהבה בלתי אפשרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק באהבה בלתי אפשרית של זוג נאהבים ממוצא שונה על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עמדה על כך לילך וולך:
- "אהבות בלתי אפשריות מוברגות עמוק בלב התרבות שלנו – טרגדיות יווניות, שייקספיר, סרטי וולט דיסני. האהבה המנסה לבנות גשר צר מעל למים סוערים. העיקרון הרגשי מובנה כך שאנחנו מזדהים בלהט עם הזוג המתייסר, מחזיקים להם אצבעות, רוצים שהאהבה תנצח, ובזים לשמרנות ולדכאנות דרכם. אבל מה קורה כאשר הקורא משתייך בעצמו למשפחת קפולט? מה אז על האהבה חסרת הסיכויים של רומיאו ויוליה, מי יגונן עליהם?"[5]
אורית הראל הרחיבה בנושא זה:
- מדובר ברומן שסופו מסומן וברור מראש, למרות שהקורא אינו יודע איך זה יקרה. והאמת היא ש"איך" יקרה ה"מה" הידוע מראש הזה הרבה פחות חשוב מכל מה שקורה באמצע. מהרומן שמתפתח לסיפור אהבה מורכב ועמוק ומשכנע. כי מה שעל פניו נראה (ודאי לאור הקשיים הברורים מראש) כמפגש שאמור היה להוליד מקסימום איזה סיפור קצר ולא מחייב בין השניים, מתפתח לאהבה אמיתית, שמתחילה בשיכרון חושים וחושניות, מתפתחת לחברות ואינטימיות ושורדת גם בנאליה יומיומית ומכשלות של פוליטיקה ועמים עוינים.[6]
ליאת מודעת לבעייתיות של קשר זה, ומתלבטת בתחילתו האם לסיימו: "לעצור את זה בזמן. ... פשוט ככה, להגיד שלום ולהמשיך הלאה, לחתוך את זה מהר, לקבוע בלב כבד אבל בנחישות שעדיף ככה, עדיף לשנינו."[7] אחת התוצאות של האהבה הבלתי אפשרית: ליאת יודעת שזו אהבה ארעית, והיא מסתירה אותה מהוריה, שעלו לישראל מאיראן. על הקושי שבאהבה כזו עמדה ג'וי, ידידתה של ליאת, ששאלה אותה: "איך אתם יכולים לאהוב ככה אחד את השני, לאהוב וכל הזמן לדעת שזה זמני, לאהוב עם דדליין, עם סטופר, אני לא מבינה איך את מסוגלת".[8]
זוגיות בין יהודייה למוסלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז הספר נמצא קשר זוגי בין יהודייה למוסלמי. זוגיות בין יהודייה לגוי או בין גוי ליהודייה, ובפרט נישואים כאלה, אסורים בהלכה. בתשובה לשאלה איך היו מגיבים הוריה לו ידעו על הקשר בינה ובין חילמי עונה ליאת: "הם היו תולים אותי על העץ הכי גבוה בתל אביב",[9] והשואלת מחדדת: "תלייה על עץ זה לא סתם 'ההורים שלי יהרגו אותי', תלייה על עץ זה עונש פומבי, זה עונש ראווה".[10] גם המחשבה על תגובות החברים הישראלים מטרידה את ליאת.[11] חילמי, לעומתה, אינו מוטרד מקשר זה, ומציג את ליאת בפני אחיו הבא לבקרו.
חרף ההבדלים הלאומיים בין ליאת לחילמי, בחורף הניו-יורקי הקר משותפים להם הגעגועים לארצם המשותפת החמה.[12]
קשרים בין לאומים שונים מופיעים לא מעט בספרות העברית, בכללם בסיפורים "מאחורי הגדר" מאת ח"נ ביאליק, "האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון, "העבד" מאת יצחק בשביס-זינגר "חצוצרה בוואדי" מאת סמי מיכאל, "המאהב" מאת א"ב יהושע,[13] "יסמין" מאת אלי עמיר ו"אינתא עומרי" מאת סמדר הרצפלד.
הסכסוך הישראלי-ערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הספר מתרחשת באחת התקופות הקשות ביותר של הסכסוך הישראלי-ערבי - שלהי האינתיפאדה השנייה. מחשבות על הסכסוך מעסיקות את ליאת, וגם פרטים קטנים וחסרי קשר מתקשרים במחשבותיה לסכסוך. דוגמאות:
- כאשר ליאת ממתינה לפינויו של תא בשירותי הנשים היא חושבת: "אני תוהה אם גם חילמי, בשירותי הגברים שמעבר לקיר, קורא את הכיתוב הזה בבית המנעול – OCCUPIED – וחושב על הכיבוש".[14]
- כאשר חילמי מאבד את צרור מפתחותיו מספרת ליאת: "ושוב הכה בי אותו הד עמום של אשמה, ועוד הספקתי לחשוב שהנה שוב הסמליות הזאת – אובדן המפתחות שלו, הצרור המצטלצל שלי, כמו מטפורה פשטנית למצבנו האומלל בארץ."[15]
- כאשר ליאת כועסת על חילמי, הופך כעסה לביקורת על הערבים כולם: "תמיד בטוחים כל כך בצדקתם, בסבלם, מאשימים את כולם חוץ מאת עצמם".[16]
- כאשר נודע לליאת שחילמי מת, ועדיין לא קיבלה פרטים על נסיבות מותו, היא מדמיינת שנהרג בידי חיילי צה"ל.
ויכוח על הפתרון לסכסוך - "שתי מדינות לשני עמים" לעומת "מדינה דו-לאומית" - מתגלע בין ליאת לחילמי, והוא מתפתח לוויכוח עז בין ליאת לבין ואסים, אחיו של חילמי הבא לבקרו.[17]
התרחשות מרבית העלילה בניו יורק, הרחק ממוקד הסכסוך, הופכת את אופיו הקטלני לנוכח-נפקד. רמז לאופי זה ניתן כאשר חילמי נפרד מליאת לקראת שובה לישראל ואומר לה "ואת, שלא תעלי על אוטובוסים".[18] העיר על כך דורון קורן:
- האופן שבו מעלימה רביניאן את מציאות ההרג ביחסי שני העמים הוא במובן מסוים חלק מחולשתו של הספר, מאשלייתו. כך, למשל, בביקור של חילמי ברמאללה ב–2002 הוא מספר לה איך השתנתה העיר, עם ההקצנה הדתית ועם כרזות השהידים על הקירות, ואיך הוא הזדעזע מהחומה שהקימה ישראל. ליאת בתגובה, מגמגמת משהו על כך ש"זו גדר", לא חומה. שום מלה על טרור המתאבדים הזוועתי שהציף קודם לכן את ערי ישראל, שמתוך התמיכה בו ניתלו בערים הערביות אותן "כרזות שהידים", ושבעקבותיו וכנגדו הוקמה "החומה".[19]
כתיבת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]"גדר חיה" הוא הרומן השלישי של דורית רביניאן, והוא יצא לאור בשנת 2014, 15 שנים לאחר הרומן השני שלה, "החתונות שלנו". בשנת 2001 החלה רביניאן לכתוב רומן, אך לאחר חמש שנים גנזה אותו. ב–2006 יצא לאור ספר ילדים פרי עטה, "אז איפה הייתי אני?"
רביניאן תיארה את כתיבת הספר: "כתבתי את 'גדר חיה' במשך שש שנים. תך אל תך רקמתי בו את הרגשות הכי עדינים, ליטשתי אותם מילה במילה עד שיתנגנו, עד שיצטיירו בקווים הכי צלולים הדימויים, ותמונת העולם, ומהלכי הנפש של הגיבורים, כד שיזדהר לב הרעיון שפיתחתי בו באלף בבואות".[20]
בתחילת הספר מופיעה ההודעה הסטנדרטית על כך שכל קשר בין העלילה והדמויות לאירועים במציאות הוא "מקרי בלבד". שמו של האמן הפלסטיני חסן חוראני (حسن حوراني (אנ'), 1974–2003) אינו מוזכר בעלילת הספר, וגם לא במבוא ובאחרית-הדבר שלו, אך יש יסוד להנחה שעלילת הרומן מבוססת על שנות חייו האחרונות. מעיד על כך מכתב פרידה שכתבה רביניאן לחוראני בעיתון הגרדיאן ב-2004.[21] בראיון אמרה רביניאן שבראשית כתיבתו של "גדר חיה" כתבה על אדם שהכירה בניו יורק ב–2002: "הוא היה אמן פלסטיני שחי כמה שנים בברוקלין והכרנו דרך חבר משותף", אך בהמשך הכתיבה: "רק כשהשתחררתי מהמחויבות לעובדות והתרחקתי מאיך שהדברים קרו במציאות, חזרה גם החדווה, הרגשתי שאני נחלצת מהמצר הזה, שהייתי כלואה בו כמה שנים".[4]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר זכה לשבחי המבקרים בעיתונות ובאתרי האינטרנט. חבצלת פרבר סקרה את הספר בעיתון "מקור ראשון":[22]
- ”הספר הרגיש והיפה הזה מציג את סיפור חיינו דרך סיפור אנושי של התקרבות והתפרדות. הסופרת אינה נוקטת עמדה פוליטית, אם כי רבים מן הביטויים לקוחים מן הלקסיקון המרכז־שמאלי של השיח הישראלי. היכולת של רביניאן לבנות סיטואציה מורכבת, שבה נשברים סטריאוטיפים של חוזק וחולשה ונחשפות קִרבות אמיתיות מאחורי המפריד, היא הישג ספרותי ואנושי ראוי לציון הבנוי על כתיבה רגישה, מעודנת ולא־שבלונית.”
יונתן אמיר כתב על הספר בעיתון "ישראל היום":[23]
- ”ברמה הפוליטית אין ב"גדר חיה" משהו שלא שמענו וקראנו אינספור פעמים בעבר במאמרים פובליציסטיים ובשיחות סלון. אך מה שיש ברומן וחסר בלא מעט ספרים הוא עלילה משכנעת, כתיבה רהוטה, עשירה ורגישה, ודמויות שאינן נקראות כשבלונות קרטון של בעלי התפקידים השונים. רביניאן לא כותבת ש"המצב" מורכב, אלא יוצרת דמויות מורכבות, אמינות ובעלות עומק פסיכולוגי. אפשר לכעוס או לאהוב אותן ואפשר להזדהות איתן או להסתייג מהן, והדבר קורה לא בגלל מידת ההתאמה בין העמדות שהן מציגות לעמדותיו של הקורא, אלא משום שהן משכנעות באותנטיות שלהן, בהתגלגלות הרגשות, המחשבות והתגובות.”
אורית הראל כתבה על הספר באתר "מוטק'ה":[6]
- ”רביניאן מספרת סיפור אהבה קטן, אנושי ואמיתי, שהיא פורטת לפרטים הכי קטנים ויומיומיים, ועל כן הוא גם מאוד משכנע ומעורר הבנה, הזדהות ואמפתיה. ומה שהופך את הסיפור למיוחד וקסום, ונפלא מרבים רבים אחרים, הוא כתיבתה - הסגנון והשפה שלה, הדרך שבה היא מספרת את הסיפור. רביניאן היא אמנית של מילים ומשפטים. היא מצליחה להכניס קשת שלמה של גוונים לכל השחור-לבן והאפורים של החיים. אפשר ממש להרגיש אצלה את השלג הקפוא שדולף באוויר הקר, להריח את ניחוחות התבשילים, לראות את נופי הדרכים הצדדיות ואת מראות הרחובות הניו יורקיים. אפשר לחוש כל אדוות מים, רחש ברז וטפטוף גשם.”
מבקר הספרות יצחק לאור רואה בסיפור[24] ”סיפור אהבה רגיש שחלקים ממנו כתובים ביופי רב”, אך הוא מונה שלל פגמים בספר: ”הסיפור ארוך מדי. אין בו מספיק חומרים והעזה כדי להפוך את הסיפור לרומאן"; "הדיאלוגים בין השניים יוצרים קלישאה מתמשכת של ההתרגשות מ'ישראליות'"; "החלטות המחברת לא נועזות דיין עד כדי סיפור אהבה שובר טאבו.”
אי-הכללת הספר בתוכנית הלימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלמה הרציג, האחראי על לימודי הספרות ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד בחינוך הממלכתי, וועדת המקצוע, בראשות פרופ' רפי וייכרט מאוניברסיטת חיפה, המליצו לכלול את הספר במסגרת לימודי החובה במגמת ספרות מוגברת. המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך דחתה המלצה זו. אחד מנימוקי הדחייה היה ש"בגיל ההתבגרות אין ראייה מערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות".[25] דורית רביניאן העירה על כך: "הנושא של הספר - והסיבה שפסלו אותו במשרד החינוך - זו החרדה היהודית במרחב הערבי. חושבים שאם מונעים מנפשותיהם הרכות של ילדים רומן שמתמודד עם אזור הדמדומים בין החיים היהודיים לחיים הערביים, אז מעלימים את הבעיה".[26] ההחלטה ספגה ביקורת, בין השאר מהסופרים סמי מיכאל, א"ב יהושע, מאיר שלו, יהודית רותם, יובל שמעוני,[27] חיים באר ואלי עמיר. מאידך, שר החינוך נפתלי בנט גיבה את ההחלטה, בנימוק שישנם ספרים ראויים רבים ולא צריך לכלול ברשימת ספרי החובה לבגרות דווקא ספר המציג את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה סאדיסטים, ומציג רומן של אסיר ביטחוני פלסטיני (ערבי-מוסלמי) עם אישה ישראלית (יהודייה).[28] אתר "סרוגים" ביקר את הספר גם על תיאור "עישון חשיש כמעשה לגיטימי",[29] כשבנוסף נטען, "כי מלבד בעיית ההתבוללות, בספר מוצגים חיילי צה"ל כפושעי מלחמה סאדיסטים שמושווים לחמאס וכינויה של מדינת ישראל כ"כיבוש".[30]
ועדת החינוך של הכנסת קיימה דיון בנושא "פסילת משרד החינוך של הספר "גדר חיה" – רומן בין יהודיה לערבי". יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי אמר: "מערכת החינוך צריכה לחנך לאי התבוללות, ולא צריך להתנצל על כך. לא הייתי מכניס למערכת החינוך הערבית ספר על רומן בין נערה ערבייה וחייל צה"ל." מנהלת אגף חברה ורוח במשרד החינוך, דליה פניג, אמרה: "עכשיו לראשונה שליש מהתוכנית פתוח לחלוטין בשיקול התלמיד, בניגוד לעבר. [...] ההתלבטות הייתה אם להכניס את הספר ל-70 אחוז מהחומר הנותרים, שהם חובה. החלטנו שהעיתוי, שהוא כפצע פתוח, אינו מאפשר זאת. היצירה מאוד עכשווית, ויש יצירות אחרות שעוסקות ביחסים של יהודים עם לא יהודים ולא הוצאו מהרשימה."[31] לאחר מכן, דווח המשרד שהספר אושר ללימוד ב"שיעורי ספרות מתקדמים" בלבד.[32]
בעקבות פרסום הפרשה הספר חזר לראש רשימת רבי-המכר (לאחר שכבר שהה שם שבועות אחדים בעת שיצא לאור)[33] והוצאת עם עובד הודיעה על הדפסת מהדורה גדולה נוספת.
עיבוד לסרט והצגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בדצמבר 2019 פורסם כי קשת אינטרנשיונל וחברת ההפקה של גל גדות ובעלה ירון ורסנו חוברות להפקת סרט בארצות הברית על פי הספר.[30]
בשנת 2020 עסק "התיאטרון הקאמרי" בהעלאת ההצגה "גדר חיה" על פי הספר, בעיבודן של נגה אשכנזי ודורית רביניאן, בבימויו של אילן רונן ובכיכובם של אביגיל הררי ואמיר ח'ורי.[34] תחילת ההופעות השתבשה מחמת ההגבלות של התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעקבות השינויים בהגבלות הקורונה (250 איש בקהל), "גדר חיה" היא אחת ההצגות החדשות הראשונות שעלו בארץ בתיאטרון הקאמרי[35][36]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדר חיה, באתר הוצאת "עם עובד"
מיה סלע, הסופרת דורית רביניאן מגלה למה שתקה 15 שנה, באתר הארץ, 30 במאי 2014- דורית שילה, "גדר חיה": דורית רביניאן בראה סיפור אהבה סוחף, באתר הארץ, 20 ביוני 2014
- אורית הראל, ספר: גדר חיה, באתר "מוטק'ה", 25 ביוני 2014
- חבצלת פרבר, קרוב רחוק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 ביוני 2014
- יותם שווימר, הלב הפועם של דורית רביניאן, באתר ynet, 29 ביוני 2014
- יוסף אורן, מאמר על "גדר חיה", חלק א, חלק ב, באתר "חדשות מחלקה ראשונה", יוני-יולי 2014
- לילך וולך, "גדר חיה": רומן בין ישראלית לפלסטיני שלא נופל לקלישאות או מטיפנות, באתר וואלה, 6 ביולי 2014
- לילך ובר, הבחור של באזי, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 8 ביולי 2014
- מוטי פוגל, "גדר חיה" הוא סיפור אהבה טרגי עם סוף ידוע מראש, באתר "Time Out ישראל", 16 ביולי 2014
- יונתן אמיר, אהבה מדממת, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2014
- יצחק לאור, "גדר חיה" של דורית רביניאן הוא ידידוּתי, ידידוּתי מדי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- דורון קורן, "גדר חיה": מה באמת מפחיד בספרה של דורית רביניאן, באתר הארץ, 10 בינואר 2016
- יובל שמעוני, סופרים בלי אלוהים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בינואר 2016
- ורד לב כנען, מבטו של האחר, באתר הארץ, 8 באפריל 2016
- דורית רביניאן, אש חיה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 בינואר 2017 - תיאור הפרשה מנקודת מבטה של המחברת
- דורית רביניאן, שני עמודים צפופים, נדיבים ומעודדים ששלח לי עמוס עוז, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2018
- גדר חיה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדר חיה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ^ גילי איזיקוביץ, דורית רביניאן, רועי חסן ועדי קיסר הם בין הזוכים בפרס ברנשטיין, באתר הארץ, 8 ביולי 2015
- ^ גדר חיה, עמ' 117
- ^ 1 2 מיה סלע, הסופרת דורית רביניאן מגלה למה שתקה 15 שנה, באתר הארץ, 30 במאי 2014
- ^ לילך וולך, "גדר חיה": רומן בין ישראלית לפלסטיני שלא נופל לקלישאות או מטיפנות, באתר וואלה, 6 ביולי 2014
- ^ 1 2 אורית הראל, ספר: גדר חיה, באתר "מוטק'ה", 25 ביוני 2014
- ^ גדר חיה, עמ' 73
- ^ גדר חיה, עמ' 242
- ^ גדר חיה, עמ' 113
- ^ גדר חיה, עמ' 114
- ^ גדר חיה, עמ' 142
- ^ גדר חיה, עמ' 170–175
- ^ גילי איזיקוביץ, עוד כמה סיפורים על אהבה והתבוללות הנלמדים במערכת החינוך, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
- ^ גדר חיה, עמ' 38
- ^ גדר חיה, עמ' 43
- ^ גדר חיה, עמ' 254
- ^ גדר חיה, עמ' 192–210
- ^ גדר חיה, עמ' 285
- ^ דורון קורן, "גדר חיה": מה באמת מפחיד בספרה של דורית רביניאן, באתר הארץ, 10 בינואר 2016
- ^ דורית רביניאן, "אש חיה", "ידיעות אחרונות - 7 לילות", 6 בינואר 2017
- ^ Dorit Rabinyan, The exile's return - Israeli novelist writes a farewell letter to Palestinian friend, 3 באפריל 2004, באתר הגארדיאן (באנגלית)
- ^ חבצלת פרבר, קרוב רחוק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 ביוני 2014
- ^ יונתן אמיר, אהבה מדממת, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2014
- ^ יצחק לאור, "גדר חיה" של דורית רביניאן הוא ידידוּתי, ידידוּתי מדי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- ^ אור קשתי, משרד החינוך פסל ספר המתאר רומן בין יהודייה וערבי מחשש שיעודד התבוללות, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
- ^ "תודה למשרד החינוך שנתן לי פוש כזה אדיר", באתר גלי צה"ל, 31 בדצמבר 2015
- ^ גילי איזיקוביץ, אור קשתי, ביקורת חריפה על פסילת הספר "גדר חיה": "יום שחור לספרות העברית", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
- ^ "הספר מציג את חיילי צה"ל כסאדיסטים", באתר מאקו, 31 בדצמבר 2015
- ^ לא רק התבוללות: מה עוד כתוב בספר "גדר חיה"?, באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2015
- ^ 1 2 גל גדות תפיק עם קשת סרט על הספר "גדר חיה", באתר "סרוגים", 24 בדצמבר 2019
- ^ עידוא דגן ושירית אביטן כהן, ח"כ מרגי: "לא נתנצל על מאבק בהתבוללות", באתר nrg, 6 בינואר 2016
- ^ Kashti, Or. "Bennett Backs School Ban on Novel About Jewish-Arab Love Affair." Haaretz. December 31, 2015. Retrieved on January 25, 2016.
- ^ "גדר חיה" חוזר לראש רשימות רבי המכר, באתר הארץ, 6 בינואר 2016 גילי איזיקוביץ, ביקוש גבוה לספרה של דורית רביניאן בחנויות הספרים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
- ^ פוסט של התיאטרון הקאמרי בפייסבוק, 9 במרץ 2020
- ^ גילי איה חיות, הקאמרי שב לפעילות עם ההצגה "גדר חיה", באתר הארץ, 5 ביולי 2020
- ^ "גדר חיה" מגיע לבמה, באתר ישראל היום