גוידו אהרן מנדס
 | |
| גוידו אהרן מנדס במדי גנרל בצבא איטליה (1936–1938) | |
| לידה | 18 באוגוסט 1876 פירנצה, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה | 19 ביולי 1965 (בגיל 88) רמת גן, ישראל |
| ענף מדעי | רפואה, ריאה ונשימה |
| צאצאים | מאור מנדס |
| הערות | יהודי, יליד פירנצה |
| תרומות עיקריות | |
| הדברת השחפת באיטליה וישראל ופיתוח טיפולים בפגיעות נשק כימי | |
  | |
גוידו אהרן מֶנדֶס (באיטלקית: Guido Aaron Mendes; 18 באוגוסט 1876 – 19 ביולי 1965) היה רופא וגנרל יהודי בצבא איטליה, אשר התמחה בטיפול במחלות ריאה וניהל בית חולים ברומא. כיהן כיו"ר הקרן הקיימת לישראל ברומא, מרצה לרפואה באוניברסיטת רומא ומפקח מיוחד של חיל הרפואה האיטלקי. ממקימי בית הספר לקציני ים עבריים בצ'יויטהווקיה שליד רומא.
ב-1938 עזב את איטליה בעקבות חוקי הגזע, ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בסוף אותה שנה אחרי התערבות מיוחדת של הוותיקן בעינינו. היה פעיל במאבק להדברת השחפת בישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילותו באיטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחה אמידה בפירנצה. אביו, משה מאוריציו מנדס, היה בנקאי מצאצאי דונה גרציה מנדס ופרנציסקו מנדס[1]). חונך בטובי בתי הספר האיטלקיים ומיד בסיום התיכון החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת רומא. הוסמך כרופא כללי בשנת 1900 ופנה להתמחות במחלות ריאה ונשימה.
לאחר כמה שנים התגייס לצבא איטליה והשתתף במלחמה האיטלקית-עות'מאנית (1911-1912) ובמלחמת העולם הראשונה בחזיתות הצפוניות. בתחילת שנות ה-20 הועלה לדרגת רב-סרן. במהלך המלחמה התמחה בטיפול בנפגעי התקפות נשק כימי ופעל רבות ליצירת שיטות טיפול חדשות בתחום זה.
במהלך המלחמה יצר קשרים אמיצים עם גורמים בכירים בוותיקן והצלב האדום. בשנת 1926 נתבקש לעזוב את הצבא זמנית כדי לנהל את בית החולים למחלות ריאה ברומא. במהלך כהונתו קצר שבחים, הצלחה ועיטורים מהוותיקן וגורמים בממשל האיטלקי. הוביל את הקמתה של שרשרת בתי חולים ומרפאות לטיפול בשחפת. ב-1936 הועלה לדרגת גנרל בצו מיוחד של בניטו מוסוליני ומונה לאחד משלושת המפקחים הבכירים של חיל הרפואה האיטלקי. כאות כבוד לפועלו מונה על ידי האפיפיור ל"רופא הכס הקדוש".
העלייה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט לפני חקיקת חוקי הגזע באיטליה התפטר מנדס מתפקידו כמנהל בית החולים. מאוחר יותר הסביר את הרקע להתפטרותו בכך שלא היה יכול למלא את תפקידו במדינה שבה מתבצעת רדיפה על רקע גזעני[2]. ב-1938 זומן אל האפיפיור פיוס השנים עשר, שהיה חברו לכיתה מימי בית הספר. האפיפיור יעץ למנדס ומשפחתו לעזוב את איטליה לפני שלא יוכלו לצאת מגבולותיה. מנדס מצדו ביקש לקבל אשרות כניסה מיוחדות לארץ ישראל. אשרות אלו הושגו על ידי מעורבותו של אווג'ניו פאצ'לי, לימים האפיפיור פיוס השנים עשר, ומונסיניור מונטיני, שלימים היה למזכירו האישי של פיוס השנים עשר. בזמן ההמתנה לאשרות התגוררה משפחת מנדס במשך כחצי שנה בשווייץ.
לאחר העלייה לארץ בשנת 1939, התגוררה משפחתו של מנדס בגדרה, שם ניהל בין השנים 1940–1948 סנטוריום לטיפול בשחפת, אשר הקים בשנת 1929 הדוקטור אריה בן גפן[3]. בשנות ה-40 עבר עם משפחתו לרמת גן. שם התגורר עד פטירתו בשנת 1965.
פעילות ציונית והדברת השחפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך שנות שירותו הציבורי היה מנדס פעיל בארגונים ציוניים ומונה כיו"ר הקרן הקיימת לישראל עד שעזב את איטליה. גולת הכותרת בפעילותו הציונית הייתה הקמתו של בית ספר לקציני ים עבריים בצ’יויטהווקיה, נמל על חוף הים ליד רומא. בבית הספר הזה אשר קלט יהודים מכל רחבי העולם, הוסמכו רבים מקציני חיל הים בראשית דרכו, כולל מפקד חיל הים האלוף שלמה אראל, המספר על כך בספרו "לפניך הים".
כדי לקבל את אישור השלטונות באיטליה להקמת בית ספר יהודי לקציני-ים, ניצל הגנרל, פרופ' מנדס את קשריו האישיים עם ראש ממשלת איטליה, מוסוליני. מוסוליני אשר האמין בכישרון וביכולת של העם היהודי, חשב כי קשריו יעזרו לו בבוא היום בהגשמת חלומו לחידוש האימפריה הרומית. והאישור ניתן.
פרופ' גוידו מנדס ובנו ד"ר מאור מנדס התמחו בטיפול בשחפת בשיטת מונלדי, אחת היחידות שהביאה לריפוי לפני המצאת האנטיביוטיקה. עם עלייתו ארצה הקים פרופ' מנדס בגדרה בית חולים לטיפול בשיטה זו, בבית חולים זה הבריאו מאות חולי שחפת.
מנדס נפטר ברמת גן ביולי 1965, בגיל 89. נקבר בבית העלמין קריית שאול[4] הותיר את אשתו, ג'וליה לבית פלשל, שלה היה נשוי מ-1911, שני בנים: ד"ר מאור (מאוריציו) מנדס (רופא למחלות ריאות) וד"ר מאיר (מריו) מנדס (מומחה לחוק הכנסייתי, פקיד בכיר במחלקה הנוצרית במשרד הדתות, וקודם לכן מזכיר נשיא המדינה יצחק בן-צבי), ונכדים. אלמנתו ג'וליה נפטרה כעבור כשנה וחצי ונקברה לצדו.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחוב ברמת גן קרוי על שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' גוידו-אהרן מנדס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4222
- ישעיהו אביעם, אל: פאולוס השישי, וואתיקאן; מאת: גנראל מנדס, רמת-גן, מעריב, 3 ביולי 1963
- האפיפיור התוודה: "איני יכול לעשות יותר מדי למען היהודים", חרות, 6 בספטמבר 1964
- פרופ' ג. מנדס, דבר, 20 ביולי 1965 (נקרולוג)
- מת פרופ' גידו מנדס, מעריב, 20 ביולי 1965
- א. ח. אלחנני, לזכר נעדרים: פרופ' גוידו מנדס, דבר, 13 בספטמבר 1965
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.amazon.com/gp/reader/0312604211/ref=sr_1_1?p=S00P&keywords=guido+mendes&ie=UTF8&qid=1360097172 The Pope's Jews: The Vatican's Secret Plan to Save Jews from the Nazis מאת Gordon Thomas
- ^ http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Search&Key=MAR/1963/07/03/5/Ar00500.xml&CollName=MAR_1958_1967&DOCID=305954&PageLabelPrint=5&Skin=TAUHe&enter=true&Publication=MAR&AppName=2&Hs=advanced&AW=1360096413841&sPublication=MAR&tauLanguage=&sScopeID=All&sSorting=Score%2cdesc&sQuery=%u05d2%u05d5%u05d9%u05d3%u05d5%20%u05de%u05e0%u05d3%u05e1&rEntityType=&sSearchInAll=false&ViewMode=HTML כתבת מעריב 03/07/1936 עמוד 5 מאת ישעיהו אביעם
- ^ ואלה תולדות גדרה - תקופת המנדט הבריטי
- ^ גוידו אהרן מנדס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.