גליה ישי

גליה ישי

לידה	17 במאי 1950 תל אביב-יפו, ישראל ישראל
פטירה	4 בינואר 2020 (בגיל 69) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1965–2020 (כ־55 שנים)
מקום לימודים	בית צבי
פרופיל ב-IMDb

גליה ישי (17 במאי 1950 – 4 בינואר 2020) הייתה שחקנית, קומיקאית, זמרת, מורה למשחק, במאית ודרמטורגית ישראלית.

ישי נולדה בתל אביב. אביה היה דוד ישי, לוחם אצ"ל, שנמנה עם מייסדי תנועת החרות, ממקימי סיעת תכלת לבן בהסתדרות, יושב ראש גח"ל בהסתדרות ועיתונאי בעיתון "חרות". אמה הייתה שולמית לבית רוהלד. הזוג ניהל את משרד הפרסום המשפחתי "פרסום דרור". היא הבת הצעירה מבין שלוש בנות.

למדה בבית הספר לאמנויות רננים. במהלך לימודיה הופיעה במסגרות שונות, בהן תוכנית הרדיו "תשואות ראשונות". ביצעה בין היתר את השיר "מנדלבאום" (מתוך הסרט "האם תל אביב בוערת?" בביצוע עדנה גורן) והתגלתה כזמרת. לאור הצלחת השידור הפיק "קול ישראל" את התקליט "הידד לצעירים", בו הקליטה גליה שלושה שירים, בהם "בת יחידה" שזכה להצלחה במצעד הפזמונים.^[1] לאחר שסיימה את לימודיה ב"רננים" למדה כשנתיים בבית הספר למשחק "בית צבי".

עם גיוסה לצה"ל התקבלה ללהקת פיקוד המרכז בתוכניתה "רד אלינו לבקעה" (1969).

למדה משחק ב-HB Studio בגריניץ' וילג' שבניו יורק ובאוניברסיטת תל אביב.

סמוך לשחרורה מצה"ל, הוזמנה על ידי המחזאי והבמאי נסים אלוני להשתתף במחזה "נפוליון - חי או מת!". בהצגה שהועלתה בתיאטרון בימות גילמה ישי כיתר השחקנים מספר דמויות: גב' פיפה, סוזט, הצאר, ורוניקה ומאשנקה. עם רדת ההצגה התקבלה לתיאטרון הבימה והשתתפה בהצגות "פר גינט", "הכל יחסי", "משוגע מי שלא משוגע" ו"האוצר".

בהמשך הופיעה במסגרות שונות בתיאטרון הרפרטוארי והעצמאי, למבוגרים ולילדים: בשנת 1971 הופיעה בגרסה האנגלית למחזמר "איש חסיד היה" על בימת ברודוויי (תיאטרון "בימות").^[2] בשנת 1973 השתתפה בהצגה המוזיקלית "לילי גם", על פי "גם הוא באצילים" למולייר,^[3] ובסאטירה החברתית "סטאטוס קוו ואדיס" מאת יהושע סובול, שתיהן בתיאטרון חיפה. הופיעה בתיאטרון הקאמרי בהצגות "ילדי הירח"^[4] ו"כולם היו בניי, במועדון "בית ליסין": הקברט "המלחמה האחרונה" (סאטירה בבימוי דוד לוין, נקראה במקור "לוקש 73" ושונתה לאחר מלחמת יום הכיפורים)^[5] ו"אחרון הפועלים".^[6] בשנת 1975 נבחרה להשתתף ב"רביעית בנות התיאטרון" (הגרסה הנשית ל"רביעיית מועדון התיאטרון"), יחד עם חנה לסלאו, מיקי קם ושולי לב, בתוכנית "פרח וקוץ בו", בבימוי שמואל בונים.^[7] בתיאטרון הסימטה, הופיעה בקברט "איש הרוח, הזונה והליצן", בתיאטרון בית הובן,^[8] בערב הבלדות "הה אישי הראשון, הישר והטוב" ובפסטיבל עכו בהצגה "המשוגעות של יפו" (על פי "המשוגעת משאיו" מאת ז'ן ז'ירדו). בשנת 1989 ערכה סיור הופעות בארצות הברית יחד עם דורית בת שלום בהצגתה של גורן אגמון, "On the Crossroad", שהועלתה באוניברסיטאות שונות ברחבי היבשת.

מהמחצית השנייה של שנות השבעים הופיעה במסגרת תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער וגילמה את התפקיד הראשי ז'אן ד'ארק בבימוי אורנה פורת ואת "פרנסואה ראש גזר" (לצד גדעון זינגר).

הצגות נוספות שבהן השתתפה במסגרת התיאטרון לילדים: "החתול במגפיים", "גן הדרור" ונפלאותיה של לאה" (בבימוי חגית רכבי). בתיאטרון העצמאי: "פלנטור האיש מהחלל", "הבובונים", "גוזמאי ובדאי" (מועדון הקומה השלישית)^[9] ו"משלוש יוצא אחד" (עם אושיק לוי ושולה חן). בין השנים 1984–2004 חברה לשחקנית ציפי מור, יחדיו היוו את הצמד "רגע וגלי" במופע "הדברים שאנו אוהבים" (בעברית ובאנגלית). בנוסף, השתתפו השתיים בהצגות "תעלולי פיג'מה" (בבימוי דני ליטאי), "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" (יהונתן גפן) ו"מומיש" (מקום שני בפסטיבל הצגות ילדים, חיפה). הצמד הופיע גם באירופה, בארצות הברית ובמצרים. הצלחתה של ישי בקרב קהל הילדים באה לידי ביטוי גם בליהוקה לפסטיבל שירי ילדים בשיר "בגן החיות" עם דודו זכאי ולפסטיבל שירי משוררים לילדים (עם זכייה במקום השני בפסטיבל הראשון ב-1974 עם השיר "איה"). לצד השתתפותה בהצגות, תרמה את קולה להצגות תיאטרון הבובות של אריק סמית וקריינה תקליטי מוזיקה קלאסית לילדים, בהם: בטהובן, שופן, שטראוס ומוצארט, בבימוי מיכאל אוהד. השתתפה בתקליטים "טיול בארץ התווים", "טיף וטף מספרים" ו"קלסיטף" - מוזיקה קלאסית לילדים, יחד עם השחקן יוסי גרבר.

משנת 2000 עסקה בבימוי ובהוראת משחק במסגרות שונות. בין ההפקות שביימה: להקת "אנשי החצר", "נפש תאומה" (בימוי ודרמטורגיה) והצגות הילדים "מר צפרדע והנחל המתוק", "תעלומה בערוגת הגזר". בשנים 2017–2020 הייתה מורה למשחק באקדמיה לאמנויות הבמה של דים אמור (אלתור, קומדיה ותיאטרון).

החלה את קריירת השירה שלה בגיל שש עשרה וחצי כשהתקבלה לתוכנית כישרונות הצעירים הרדיופונית "תשואות ראשונות" והופיעה עם השירים "מנדלבאום" (המקור מתוך פסקול הסרט "האם תל אביב בוערת?" בביצוע עדנה גורן), "קדימה השמנות!" (גרסה עברית לאחד משיריה של ריטה פאבונה) ו"בוני וקלייד". ביוזמת איש הרדיו יוסף (פפו) אריה, הפיקה חברת התקליטים "ישראפון" תקליט ביכורים לכמה ממשתתפי "תשואות ראשונות", בהם גליה ישי. שלושת השירים שהקליטה הם: "יום מאושר", "לי הבטחתך" ו"בת יחידה", שזכה להצלחה במצעד הפזמונים.^[1] במסגרת שירותה הצבאי שיחקה ושרה בתוכנית "רד אלינו לבקעה" של להקת פיקוד המרכז. התבלטה בחלקה השני של התוכנית, "מועדון הסרט הטוב", בשירים "צ'ארלי צ'אפלין", "טנגו ולנטינו", "הבלתי מאושרים". עם שחרורה מצה"ל הוחתמה בחברת התקליטים CBS והשתתפה בתקליט פסטיבל הזמר 1970 בשיר "אהבת קיץ" ובאוסף "קרוסל" בשיר "כל כך מפוזרת". בשנת 1986 השתתפה כזמרת במופע לציון 100 שנים להולדת דוד בן-גוריון, מטעם הסוכנות היהודית שהוצג בדרום צרפת.^[10] הופיעה בפסטיבל שירי ילדים בשיר "בגן החיות" (יחד עם דודו זכאי), בפסטיבל שירי משוררים לילדים והשתתפה בתקליטים "טיול לארץ התווים" ו"שירי העולם לילדים". בשנת 2005 חזרה ישי לבמה כזמרת רוק, בעידודה ובהפקתה של הזמרת איאם והופיעה בליווי להקה במועדון "בארבי".^[11]

לקראת סוף שירותה הצבאי, הנחתה גליה את תוכנית הפופ "במקצב ה-70". השתתפה בתוכניות בידור וזמר: "על הניסים... ערב שירי חנוכה בכפר המכבי" - תוכניתו של אליהו הכהן, "שרתי לך ארצי" ו"מועדון הצועני השורק" - תוכניותיו של דן אלמגור ובעיבוד הטלוויזיוני למחזהו של נתן אלתרמן, "כנרת כנרת". בהמשך התמקדה בתוכניות טלוויזיה לילדים, בהן: "הספינה המזמרת", "טלפלא", "שירים ונפלאות" שהוקדשו לע. הלל (לצד שלמה ארצי) ולעודד בורלא ו"מועדון החתול שמיל". כמו כן הופיעה בדמות גילגיל במסגרת תשדירי השירות מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במשך שלוש-עשרה שנה הופיעה בתפקיד פינגי בתוכנית "פרפר נחמד" של הטלוויזיה החינוכית. השתתפה בתוכניות "רחוב סומסום","מורובוט" "בלי סודות", "קופה ראשית", "קופיקו" ועוד.

כמו כן בשנת 1982 קריינה את סרט הדוקו הישראלי "הודו- אגדת קוצ'ין" על יהדות קוצ'ין כחלק מהתכנית בצאת שבת.

תפקידה הקולנועי הראשון היה נעמי בסרט "מלכת הכביש" (1971). בהמשך השתתפה בסרטים "אישה ושמה גולדה" (על חייה של גולדה מאיר), "קשר הדבש".^[12] הסרט זכה במקום ראשון בתחרות סרטים ארוכים-למחצה^{[דרושה הבהרה]}. "עם ישראל חי", "לצוד פילים", "אנטנה" ו"אינרציה". ב-2018 הופיעה בסרט "לשם שינוי"- סרטה של טלי אברהמי, המופנה לציבור החרדי.

ב-1979 כתבה ופרסמה את הספר "כתב חושם" שעוטר באיוריו של שמואל בונים.^[13] שירי ילדים שכתבה הולחנו ובוצעו באלבום הילדים של קורין אלאל "ארנבות משוקולד" (2011).^[14]

גליה ישי נפטרה ב-4 בינואר 2020 בבית החולים איכילוב, כחודש לאחר שהתגלתה בגופה מחלת הסרטן.^[15] היא הייתה גרושה ולא היו לה ילדים מתוך בחירה.

• פברואר 2023 - אירוע לזכרה ב"בית היוצר" של אקו"ם בנמל תל אביב, במלאת 3 שנים לפטירתה^[16].

• עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה ברחוב נחמני 44א.

מדיה וקבצים בנושא גליה ישי בוויקישיתוף

• גליה ישי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• גליה ישי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• גליה ישי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גליה ישי, באתר ספוטיפיי
• גליה ישי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• גליה ישי, דף שער בספרייה הלאומית
• גליה ישי, בארכיון הבימה
• גליה ישי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• "המצחיקה הרצינית". עיתון "העולם הזה", 5 ביולי 1972, עמ' 36 - 37. חלק א'
• "המצחיקה הרצינית". עיתון "העולם הזה", 5 ביולי 1972, עמ' 36 - 37. חלק ב'
• אורלי גואטה, ‏יונה מ"מטומטמת": "הדור החדש שונה לחלוטין משלנו", באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2016
• איה חיות, איתי שטרן, השחקנית והזמרת גליה ישי מתה בגיל 69, באתר הארץ, 4 בינואר 2020