גן יעקב
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 1964 |
אדריכל | יעקב רכטר, אברהם קרוון |
בעלות | עיריית תל אביב-יפו |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | תל אביב-יפו |
קואורדינטות | 32°04′25″N 34°46′46″E / 32.07361111°N 34.77930556°E |
גן יעקב הוא גן בתל אביב, במתחם הבימה בין היכל התרבות, תיאטרון הבימה וביתן איל עופר, בין הרחובות תרס"ט ודיזנגוף. הגן תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר ונקרא על שמו של יעקב סוראסקי (1928-1952), בנו של הבנקאי אליאס סוראסקי ממקסיקו שתרם להקמתו.
הקמת הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גן יעקב הוקם על גבעה, שנמצאת בין בית הבימה והיכל התרבות. במקור תוכנן להקים על גבעה זאת את מוזיאון תל אביב ועל כן נבנה בית הלנה רובינשטיין בסמוך לה. אולם, על מנת לשמר את עצי השקמה העתיקים והעבותים שצמחו על הגבעה, הוחלט לבנות את מוזיאון תל אביב במיקומו הנוכחי ולהקים במקום גן שישתלב עם השקמים.[1]
את הגן תכנן האדריכל יעקב רכטר עם אדריכל הנוף אברהם קרוון, והוא נחנך בשנת 1964.[2][3] על תכנון הגן קיבל רכטר את פרס רוקח בשנת 1965.[4] יעקב רכטר תכנן גם את היכל התרבות, שנחנך בשנת 1957 ואת ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות, משנת 1960.
הגן בנוי בשני מפלסים. הכניסה אל המפלס התחתון היא מצד בית הבימה ושדרות תרס"ט ובה מוצבים ספסלים בפינות צל מוריקות. משם עולות מדרגות אל מפלס הביניים, היוצא אל רחוב דיזנגוף מול שדרות ח"ן, והלאה, משני העברים, אל הגבעות שהשתמרו מן הגבעה המקורית, ועליהן עצי השקמה עבי הגזע. במקור, למעט עצי השקמה, לא היו בגן עצים נוספים ועל כן הוא היה שטוף שמש במהלך היום.[5]
בין גן יעקב להיכל התרבות מפרידה בריכת מים צרה וארוכה. המפלס העליון של הגן מוקף מעקה בטון, שמטפסים עולים בעמודיו ומשתלשלים מעליו כלפי מטה.
שיפוץ הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת השיפוצים הכלליים באזור כיכר התרבות בשנת 2010, נכלל גם גן יעקב. בשיפוץ הורדה הרמפה מכיוון שדרות ח"ן ונוצר מעבר רציף בין כיכר הבימה לבין השדרות. כמו כן שוקמו השקמים והוסרה צמחייה עבותה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המפלס התחתון לפני השיפוץ
- המפלס העליון לפני השיפוץ
- המפלס התחתון לאחר השיפוץ
- שני המפלסים בגן
- הגן הנעול
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון פינס, גינה מיוחדת במינה ניטעת ליד "היכל התרבות" בתל-אביב, דבר, 25 ביוני 1963
- ביתן הלנה רובינשטיין המחודש ייפתח בשבוע הבא, מעריב, 10 בנובמבר 1964
- ל. אריה, נצחון אילנות והטעם הטוב, דבר, טור 1, 28 במאי 1971 (עם רישום של השקמים בגן יעקב מאת חנה לרנר)
- אסתר זנדברג, כמה גני יעקב כבר יש?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2007 (על תוכנית העירייה לערוך שינויים מרחיקי לכת בגן יעקב)
- יגאל חי, שטחו הצפוני של גן יעקב בתל אביב נהפך לחניון, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
- על מוטיב ה"מא" בגן יעקב, ניתוח תפישה יפנית של חלל דרך גן יעקב, מוטוקו סוגאסה, "רשות הרבים", מוזיאון תל אביב 2002
- השקמים של גן יעקב בתל אביב באתר משרד החקלאות
- דף פרויקט השיפוץ מאתר האדריכלים המבצעים
- אסתר זנדברג, גלריה, שיפוץ גן יעקב: הניתוח הצליח, החולה מת, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2010
- אסתר זנדברג, גן יעקב בתל אביב: פנינת נוף נדירה שאסור לפגוע בה, באתר הארץ, 27 במרץ 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביתן הלנה רובינשטיין המחודש ייפתח בשבוע הבא, מעריב, 10 בנובמבר 1964
- ^ "גן יעקב" ייחנך היום בת"א, דבר, 21 במאי 1964
- ^ גן בן שתי קומות ייחנך היום בתל-אביב, חרות, 21 במאי 1964
- ^ פרס רוקח חולק למתכנני בית אל על וגן יעקב, דבר, 14 באוקטובר 1965
- ^ חסר ארגז חול, מעריב, 3 במרץ 1965