גרשון בר-כוכבא

גרשון בר-כוכבא

לידה	1963 (בן 61 בערך) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת הדרום ישיבת ניר קריית ארבע האוניברסיטה העברית בירושלים

גרשון בר-כוכבא (נולד בשנת 1963) הוא היסטוריון צבאי, מלמד במכללת אורות ישראל, מכללת אפרתה, אולפנת אמית נטע עלי זהב ובמדרשת חברון, וסגן-אלוף במילואים. תחומי התמחותו העיקריים הם היסטוריה צבאית בימי בית שני ותולדות היישוב היהודי בחברון^[1].

בר-כוכבא נולד בשם גרשון קסלר בניו-יורק בארצות הברית, ועלה לישראל בשנת 1970. אמו נשואה בשנית לעזרא יכין. הוא גדל ברחובות, למד בחטיבת ישיבת הדרום, ולאחר שסיים את לימודי התיכון בישיבה התיכונית ביד בנימין למד בישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע. במסגרת לימודיו בישיבה התגייס לצבא לחיל השריון במסלול "הסדר", ולאחר מכן המשיך לקצונה באותו מסלול.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת ניר, חזר לשורות הצבא לבקשת מפקדיו וחתם קבע, ובמקביל למד בישיבות 'ניר' ו'שבי חברון'. הוא סיים את שירות הקבע כרב-סרן, מפקד בסיס ברמת הגולן, וקודם לדרגת סגן-אלוף במילואים, בתפקיד ראש מטה חטיבה 8 של השריון.

במהלך שירותו הצבאי עבר קורס פו"ם (פיקוד ומטה), שם עבר את עיקר הכשרתו הפיקודית ולמד את תורת הלחימה המודרנית אצל בנימין עמידרור^[2]. במהלך הקורס רכש חברים שנטלו חלק במערך הפיקודי של צה"ל, ביניהם דרור ויינברג, נועם תיבון (שהיה מח"ט חברון לפניו) ויוסי בכר.

במסגרת הדרישות של קורס פו"ם נדרש לחקור נושא צבאי מסוים, והתבקש להציג את המחקר שלו, בנושא הקרב בעמק הבכא, אז התוודע לכושר הרטוריקה שלו, המשחק והיכולת להציג נושאים מורכבים בצורה חווייתית. כשיצא לאזרחות, המשיך בר-כוכבא להעביר הרצאות שהתמקדו במורשת קרב. הוא אסף חומרים בתחומים נוספים, והרכיב הרצאות נוספות במגוון נושאים צבאיים, כגון ירושלים בתש"ח, המרד הגדול, מלחמת יום הכיפורים, מלחמות דוד ותולדות היישוב היהודי בחברון.

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 2001, כתב את עבודת המוסמך באוניברסיטה העברית בנושא: "מסע אספסיינוס ליודפת: היבטים צבאיים ולוגיסטיים". בשנת 2008 השלים את עבודת הדוקטורט שכותרתה הייתה: "הפקת לקחים והיבטים לוגיסטיים בקרבות מצור של הצבא הרומי במרד הגדול"^[3].

משמש מרצה במכללת אורות ישראל ובמכללת אפרתה להיסטוריה של עם ישראל, וכן מדריך פדגוגי. במקביל מלמד היסטוריה בבית הספר אורות עציון-בנות באפרת.

במקביל לעבודתו החינוכית, מרצה בר-כוכבא במסגרות שונות וקהל היעד שלו מגוון מאוד, החל באנשי היי-טק וכלה במכינות קדם צבאיות. במהלך הרצאותיו מקפיד בר-כוכבא להשתמש במוצגים אותנטיים ובאמצעי המחשה ויזואליים כדי להכניס את הקהל לרוח התקופה הנלמדת, כולל חרבות, קשתות ואבני קלע, מתוך הנחה שדרך שימוש באמצעים ויזואליים ניתן יהיה להבין את ההתרחשות ההיסטורית בצורה ברורה יותר, ומה היו חוויותיהם של הלוחמים בקרבות הללו.

בספרו "כתובות אבן, עץ ונחושת במערת המכפלה", חושף בר-כוכבא באופן שיטתי ומלא את הכתובות בכל השפות ומכל התקופות המצויות בחלקים השונים – הן הגלויים והן הנסתרים של מכלול המבנים שמעל מערת המכפלה. אחת מתגליותיו הבולטות היא חשיפת פתחי הורדוס למערת המכפלה.

בספרו השני, "מקדש בלהבות: סיפור הקרב האחרון", שאותו כתב יחד עם הארכאולוג אהרון הורוביץ, מציגים השניים תמונה מפורטת של מהלכי המצור הרומי על ירושלים, בסיפור המשלב גבורה צבאית ותקווה לאומית שנכזבה, עד לפריצה אל תוך חומות העיר ושרפת המקדש. לצד תיאורים אלה מובאים בספר ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה, שנחשפו בשנים האחרונות בעיר דוד ובירושלים הקדומה, על ידי שחזור חדש ומפורט של ירושלים בתפארתה בימי הבית השני^[4].

בר-כוכבא התגורר במשך למעלה משלושים שנה בשכונת אברהם אבינו בחברון, ובשנת תשפ"א עבר להתגורר ביישוב רבבה. נשוי לשלומית, בתו של משה זר, דמות ידועה במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולהם תשעה ילדים^[5].

במהלך שנותיו בצבא גילה ששם משפחתו קסלר, הוא כשמו של מצביא גרמני נודע בשם אולריך קסלר (Ulrich Kessler), שהיה גנרל מעוטר בלוּפְטְוַואפֶה במלחמת העולם השנייה. משהתוודע לכך החליט לשנות את שמו לבר-כוכבא; המצביא היהודי שבחקר תקופתו עסק רבות וחש אליו קשר מיוחד^[6].

• מקדש בלהבות: סיפור הקרב האחרון (נכתב עם אהרון הורביץ), מכון מגלי"ם ומגיד, ירושלים: 2014.
• כתובות אבן, עץ ונחושת במערת המכפלה, מדרשת חברון, קריית ארבע: 2016.
• הפקת לקחים והיבטים לוגיסטיים בקרבות מצור של הצבא הרומי במרד הגדול, עבודת דוקטורט.

• "המצור על יודפת והמצור על גמלא כמקרי בוחן לבחינת הפקת לקחים בצבא הרומי"", קתדרה 136 (תמוז, תש"ע), עמ' 7–36
• "מצור גמלא במרד הגדול", אריאל, 195 – 196 (ניסן, תשע"א), עמ' 86–94
• "הרא“ם (רבי אליהו מני) – אישיותו, דמותו ופועלו", כנס מחקרי חברון ויהודה הרביעי, תשע"ה, עמ' 45–63
• "מצור טיטוס על ירושלים – הצעת שחזור מנגנון האספקה הרומי", מחקרי יהודה ושומרון, כה 1 תשע"ו, עמ' 59–88
• "כתובות אבן, עץ ונחושת במערת המכפלה", כנס מחקרי חברון ויהודה–דברי הכנס החמישי, תשע"ו, עמ' 60–143.
• "מסע טיטוס לירושלים – הצעת שחזור הרכב הכוחות ואופן התנועה", מחקרי יהודה ושומרון, כו 1, תשע"ז, עמ' 69 – 99.
• "חמאם איברהים אל-חליל – בית המרחץ הגדול בחברון", כנס מחקרי חברון ויהודה–דברי הכנס השישי, תשע"ז, עמ' 28–68.
• "השערים ההורדוסיים במתחם מערת המכפלה", כנס מחקרי חברון ויהודה–דברי הכנס השביעי, תשע"ח, עמ' 51–106.
• "הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים", קתדרה 169 (תשרי, תשע"ט), עמ' 45–75.
• "תהליך התפתחותו של בנין ה'יוספיה' במערת המכפלה", במעבה ההר, גיליון 11(2), (אלול תשפ"א), עמ' 207–239.
• "המצור הרומי על מצדה: הצעה לשחזור התנועה ומנגנון האספקה", מחקרי יהודה ושומרון, לא 2 (2022), עמ' 137–181.
• "חמאם אל-בִּרְכֵּה בחברון", כנס מחקרי חברון ויהודה-דברי הכנסים י"א-י"ב, (תשפ"ג), עמ' 87–109.
• "בריכת הסולטן בחברון: בחינה מחודשת", מחקרי יהודה ושומרון, לב 2, (2023), עמ' 163–197.
• "המדרגה השביעית במערת המכפלה: הצו, החור בחומה, המדרגה והמנהרה", מחקרי יהודה ושומרון, לג 1 (2024), עמ' 67–105.

• עוזיאל סבתו, פרק 13: מסתובבים עם גרשון בר כוכבא, 11 בדצמבר 2015, בתוך ערוץ 7
• קובי פינקלר, "מקדש בלהבות", 30 ביולי 2014, בתוך ערוץ 7
• עמודים מהספר "מקדש בלהבות"
• טלי פרקש, "לא בגלל שנאת חינם": החודשים האחרונים של ירושלים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2014
• נמצאו פתחי מערת המכפלה - גרשון בר כוכבא, 25 במאי 2018, יוטיוב
• גבורה יהודית בימים ההם בזמן הזה - גרשון בר כוכבא, 27 בנובמבר 2017, יוטיוב
• כתובות במערת המכפלה - גרשון בר כוכבא, 24 ביוני 2016, יוטיוב
• שריפת המקדש - "מי נתן את הפקודה", 9 ביולי 2013, יוטיוב.
• גרשון בר כוכבא בראיון אישי לתוכנית "שעה של אנשים", 18 בנובמבר 2015, יוטיוב.
• רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם ד"ר גרשון בר־כוכבא, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2020
• מדליקים ריבונות על בקעת הירדן - ד"ר גרשון בר כוכבא, 10 בדצמבר 2020, יוטיוב.
• גרשון בר כוכבא (1963-), דף שער בספרייה הלאומית