דב בן-דב

דב בן דב, 1954

דב בן-דב (192725 במרץ 2020) היה קלע ישראלי שעסק בירי ברובה ובאקדח ובירי בצלחות חרס. בשנות ה-50 היה אלוף ישראל בקליעה, נמנה עם נבחרת ישראל, והשתתף בשנת 1952 במשלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי, האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה ישראל.

דב בן-דב נולד בשנת 1927 בשכונת הבוכרים בירושלים לצבי בן-דב (אנשילובסקי) ורעייתו, שעלו מפולין. התאמן במועדון הקליעה "טיר", שפעל בחוף תל אביב.

הצטרף ל"הגנה" ועבר קורס מ"כים בהדרכת אהרון ידידיה, אחד מהארבעה שנהרגו ב-22 בפברואר 1946 במהלך התקפה על מחנה הצבא הבריטי בשרונה שבתל אביב. ב-1948 התגייס לצה"ל והשתתף בקורס הצלפים הראשון בצה"ל, בהדרכת אלכס אלירז. המשיך בשירות כמדריך צליפה.

בשנת 1952 נמנה עם משלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי. התחרה ברובה חופשי שלושה מצבים 300 מטר, צבר 1,033 נקודות, והגיע למקום 21 מתוך 32.

בשנת 1954 נמנה עם משלחת ישראל במשחקי אסיה והגיע למקום השלישי בירי ממרחק של 300 מטר ברובה חופשי, ולמקום הרביעי בירי ברובה משלושה מצבים.[1] בהמשך אותה שנה ניצח באליפות ישראל בקליעה.[2] בשנת 1957 התחרה במכביה החמישית ברובה חופשי שלושה מצבים 300 מטר וזכה במדליית ארד. ב–1958 נמנה עם משלחת ישראל לאליפות העולם בקליעה שנערכה במוסקבה.[3]

התחרה במסגרת מכבי רמת גן. בשנת 1960 נבחר להשתתף במשלחת ישראל לאולימפיאדת רומא, אך בהמשך בוטלה השתתפותו.[4] באוגוסט 1960 הגיע למקום השני באליפות ישראל,[5] והוא פרש מפעילות תחרותית. ובשנת 1967 חזר לכך במסגרת מכבי רמת גן.[6]

עבד בתחום מערכות קירור מסחריות. נישא לשושנה ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]