דב ברנאט הלר

דׂב ברנאט הֶלֶר
Heller Bernát

לידה	16 במרץ 1871 כ"ג באדר תרל"א נאדיבּיטשֶה
פטירה	26 בפברואר 1943 (בגיל 71) כ"א באדר א' תש"ג בודפשט, ממלכת הונגריה
ענף מדעי	ביקורת המקרא, אסלאם, תרגומי התנ"ך
מקום קבורה	בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט
מקום לימודים	בית המדרש לרבנים בבודפשט (העשור של 1890) אוניברסיטת אטווש לוראנד
מוסדות	בית המדרש לרבנים בבודפשט

דב ברנאט הֶלֶר (בהונגרית: Heller Bernát, נאדיבּיטשֶה, כ"ג באדר תרל"א / 16 במרץ 1871 – בודפשט, - כ"א באדר א' תש"ג/ 26 בפברואר 1943) היה הונגרי-יהודי, היסטוריון ספרות, מזרחן, רב, ומורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט. התמחה בחקר האסלאם וספרות האגדה היהודית.

ברנאט נולד כבנם של בנימין זאב^[1] (וילמוש) הלר וקטלין ליימדרפר.

הוא סיים את הקורס העליון של הגימנסיה בבית המדרש להכשרה רבנים. בשנת 1894 קיבל את הדוקטורט ואת הסמיכה לרבנות בשנת 1896. באותה שנה השיג תעודת הוראה בגרמנית-ובצרפתית. ב־2 ביולי 1901, בבודפשט, נשא לאישה את אטלקה הלאס, בתם של נתן הלאס ורבקה זליגמן, שהייתה צעירה ממנו בתשע שנים.

משנת 1896 הפך למורה בתיכון ממלכתי של המדינה, בשנת 1919 מונה למנהל הגימנסיה היהודית של הקהילה היהודית בפשט, הן של הבנים והן של הגימנסיה היהודית של הבנות. בשנת 1922 התמנה למורה בבית המדרש לרבנים בקתדרה של הרב וילמוש באכר שהלך לעולמו בשנת 1913. הוא מילא תפקיד זה עד שנת 1935 (בהפסקה של שנתיים באמצע). משנת 1931 הוא היה חבר מועצת המנהלים של IMIT, מועצת האגודה האתנוגרפית ההונגרית וועדות הפולקלור.

התחומים העיקריים ביצירתו הספרותית: היסטוריה ספרותית השוואתית, פולקלור, מחקר אגדות. מחקרי הטקסטים העבריים שלו, מחקריו על ההיבטים הספרותיים של סיפורי התלמוד והמדרש, עבודות המחקר הספרותיות שלו, מאמריו הפדגוגיים וכו'. אלה הופיעו בכתבי העת המקומיים והזרים היוקרתיים ביותר. הוא סיפק נתונים היסטוריים חשובים להסבר אגדות ההונגריות ולקלאסיקות השונות.

אחרי פטירתו, ספרייתו הפרטית נקנתה על ידי ספריית בית המדרש^[2].

בשנת 1971 התקיימה בירושלים עצרת לזכר דב הלר, במלאת 100 שנה להולדתו. העצרת התקיימה במסגרת הכנס השנתי של החברה לחקר המקרא בישראל^[3]. בעצרת נשאו דברים, בין השאר פרופ' יהודה קומלוש והד"ר דב נוי.

החיבורים הידועים ביותר שלו בעברית הם מהדורותיו לספר טוביה ולתוספות לספר דניאל. הלר תרגם את הספרים לעברית וכתב עליהם פירושים ומבואות, שהופיעו בספר הספרים החיצונים שהפיק אברהם כהנא (תרצ״ז)^[4]. מהדורותיו לספרים אלו מתייחדים בכך שהם הראשונות שתורגמו לעברית מהמקור היווני.

בין מאמריו בעברית:

• חובות האתנוגרפיה והפולקלור היהודי בכלל ובארץ הקודש בפרט, בתוך ציון, תר"ץ, עמ' 72.
• עזרא הסופר באגדת האסלאם, בתוך ציון, תרצ"ג, עמ' ריד-ריז.
• דוב העללער, שאול מלך ישראל באגדות המושלמים, הצופה לחכמת ישראל י, תרפ"ו

וגם, היה אחד העורכים של ספר "וזאת ליהודה: קובץ מאמרים בחכמת ישראל לכבוד יהודה אריה בלוי^[5].

בנוסף הופיעו:

• יחס פרבולת האוואנגליון לאגדה Az evangéliumi parabola viszonya az Aggádához (Budapest, 1894)
• מדוע שינה גתה את איפיגניה Mely főszempontokból alakította át Goethe az Iphigeniáját? (Budapest, 1899)
• Éléments, Paralléles et Origines de la Légende des Sept Dormants (Paris, 1904)
• Le Légende judeo christienne du Compagnon au Paradis (Paris, 1908)
• מחקרים ספרותיים השוואתיים Az arab Antar-regény. Összehasonlító irodalomtörténeti tanulmány; MTA, Bp., 1918
• המעשיות היהודיות A héber mese I-II. (Budapest, 1923-1924, Népszerű Zsidó Könyvtár 5. és 14. sz.)
• התנ"ך ביצירותיו של המשורר מיקלוש זריני A biblia a költő Zrínyi Miklós műveiben (Budapest, 1925)
• Bibliographie des ouvrages du professeur Ignác Goldziher (Paris, 1927)
• Das hebräische und arabische Märchen (Leipzig, 1930)
• Die Bedeutung des arabischen Antar-Romans für die vergleichende Literaturkunde (Leipzig, 1931)

• פאל גויאש, חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002
• הלקסיקון ההונגרי הגדול, Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai; (hely nélkül): Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
• ספר זיכרון ל-50 שנות קיומו של בית המדרש לרבנים בבודפשט Emlékkönyv a Ferenc József Országos Rabbiképző Intézet ötvenéves jubileumára 1877–1927. 1–2. köt.2 Kiadják Blau Lajos, Hevesi Simon, Friedman Dénes. Bp., 1927.
• הלקסיקון החדש של רוואי Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6
• הלקסיקון העולמי של טולנאי Tolnai új világlexikona I–XVIII. + I–II. (pótkötetek). Budapest: Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat Rt. 1926–1933
• הלקסיקון הביוגרפי החדש Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub: Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
• הלקסיקון הספרותי החדש Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
• קברים יהודיים בבודפשט Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Bp., Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004

• דוד שמואל לוינגר (ד. ש. ל.), "הלר, דב", האנציקלופדיה העברית (כרך יד, עמ' 719 - 720), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ז.
• אלכסנדר שייבר, שמעון פדרבוש (ע), חכמת ישראל במערב אירופה, כרך א, תשי״ט, עמ' 223 – 231
• גצל קרסל, הלר, דב־ברנרד, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א, עמ' 618.
• מ. ז. סולה, הלר, דוב, לקסיקון מפרשי המקרא וחוקריו, עמ' 120; תל אביב, הוצאת יסוד, תשמ"ג/ 1983.
• אלכסנדר שייבר, ספר היובל לפרופיסור דוב הללר, למלאת לו שבעים שנה, מנחה היא שלוחה מאת ידידיו מוקיריו ותלמידיו, בודאפשט, תש"א.
  • הספר בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית;
  • הספר, באתר אוצר החכמה
• יהודה קומלוש, פרופ' דב הלר כחוקר התנ"ך והאגדה, גשר; כתב-עת לעניינים יהודיים גיליון 20, תשל"ד, עמ' 70–75 (מידע בקטלוג רמב"י)
• לקסיקון אתנוגרפי הונגרי Magyar néprajzi lexikon I–V. Főszerk. Ortutay Gyula. Budapest: Akadémiai. 1977–1982. ISBN 963-05-1285-8
• לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967

מדיה וקבצים בנושא דב ברנאט הלר בוויקישיתוף

• מידע על דב הלר בקטלוג הספרייה הלאומית
• לקסיקון יהודי הונגרי, ברנאט הלר (בהונגרית)
• ד"ר אלכסנדר שייבר, ספר היובל לפרופיסור דוב הללר, בודאפשט, תש"א, באתר אוצר החכמה

כתביו

• עותק סרוק של "תוספות לספר דניאל", מתורגם על ידי דוב היליר בוויקישיתוף
• דוב העללער, חובות האתנוגרפיה והפולקלור היהודי בכלל ובארץ הקודש בפרט, בתוך: ציון, (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
• דוב העללער, עזרא הסופר באגדת האסלאם, ציון 5, החברה ההיסטורית הישראלית, תרצ"ג, עמ' ריד-ריז; (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• דוב העללער, יושע אלאכבר שהוא יהושע הכביר, מתוך: ספר היובל למלאת חמשים שנה לבית מדרש הרבנים בבודאפשט, 1927.
• דוב העללער, שאול מלך ישראל באגדות המושלמים, בתוך: הצופה לחכמת ישראל, חלק י', ה'תרפ"ו /1926, באתר היברובוקס
• דב הלר (1871-1943), דף שער בספרייה הלאומית