דוד פריזנהויזן
| לידה | 1750 Friesenhausen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה | 23 במרץ 1828 (בגיל 78 בערך) אלבה יוליה, האימפריה האוסטרית |
| מדינה | גרמניה |
| השקפה דתית | יהדות |
  | |
ר' דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן; 1756 – 23 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד בן מאיר הכהן נולד בכפר פריזנהאוזן שבבוואריה בשנת 1756. למד תורה בעיר פירת (פיורדא) שבקרבת נירנברג עד גיל 30, אז החל ללמוד מדעים במשך כ-10 שנים נוספות. בשנת 1788 עבר לברלין, ובהּ פרסם את הספר "כליל החשבון" – ספר חשבון וגאומטריה ומבוא לאלגברה בעברית.[1] בשנת 1796 הוא יצא למסע ברחבי אירופה כדי למכור את ספרו ולאסוף פרענומעראנטן לספר נוסף שלו, "מוסדות תבל", המתאר את מבנה היקום על פי קופרניקוס.
בעקבות אכזבתו מהרדיקליות של תנועת ההשכלה בברלין,[2] עבר פריזנהאוזן לעיירה אונסדורף שבהונגריה בסביבות שנת 1800, ונתמנה בה לדיין. במקביל עסק במסחר. בשנת 1806 עבר לתקופה קצרה לפשט, אך בהיעדר מקור פרנסה שם, שב במהרה לאונסדרף. באותה תקופה הגיש לקיסר האימפריה האוסטרו הונגרית הצעה להקמת שלושה בתי מדרש לרבנים, בהונגריה, בגליציה ובמוראביה. תוכנית הלימודים המוצעת כללה בנוסף ללימודי תלמוד גם תנ"ך ולימודים כלליים. ההצעה נדחתה על ידי השלטונות, אך עוררה עליו רוגז רב מצד רבני הונגריה.[3]
בין השנים 1808–1816 כיהן פריזהאוזן כדיין בקהילת יהודי אוהעל בעיירה שאטוראליאויהיי, ונודע כמתנגד לחסידות. בשנת 1816 יצא למסע שני באירופה, לשם גיוס מנויים לספרו "מוסדות תבל"; בעקבות הצלחתו לגייס מספיק מנויים, ובהם הרב משה סופר ואהרן חורין, יצא הספר לאור בווינה בשנת 1820. בנוסף לחלק האסטרונומי, כולל הספר הוכחה לפתרון הבעיה ה-11 של אוקלידס, וכן צוואה רוחנית, שבה מספר פריזנהאוזן על תוכניתו לייסוד בית מדרש לרבנים. סוגיית מידת תמיכתו בשינויים דתיים הייתה לסלע מחלוקת בין היסטוריונים שחקרו את כתביו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר כליל החשבון: מבואר בו ראשי יסודות חשבון הכללי ... המהולל בשם אלגעברא; גם ... חכמת המדידה ... עם שלשה לֻחֹת נחֹשת ... צורות למודי המדידה, ברלין: דפוס חנוך נערים, תקנ"ז 1796.
- ספר מוסדות תבל: מבואר בו שלשה עניינים ...: בנין העולם לפי דעת קופערניקוס ..., מופת חותך על יסוד האחד עשר מספר האיקלידוס ... ; צוואה אשר אני מודה ליוצאי חלצי ... מופתים על מציאת השם ..., וינה: אַנטאָן שטרויס, 1820.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר גילון, 'ר' דוד פריזנהויזן בין קוטבי ההשכלה והחסידות', בתוך: משה כרמלי-וינברגר (עורך), בית המדרש לרבנים בבודפשט תרל"ז–תשל"ז: מחקרים בתולדותיו והישגיו במדעי היהדות, ניו יורק: איגוד חניכי ביה"מ לרבנים בבודפשט, תשמ"ו, עמ' יט–נד.
- Levi Cooper, 'The last will and testament of Rabbi David Friesenhausen,' Jewish Educational Leadership 8,3 (2010), 55-62.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דוד פריזנהאוזן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מיכאל סילבר, דוד פריזנהויזן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- פרנץ ראי, A BELATED GIFT – RELUCTANTLY GIVEN: The Emancipation of the Jews in Hungary, Napoleon's influence on Jewish law : the Sanhedrin of 1807 and its modern consequence, Studies in progressive halakhah, פיטסבורג: Solomon B. Freehof Institute of Progressive Halakhah, 2007, עמ' 65 (באנגלית) (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
דוד בן מאיר פריזנהויזן (1758-1828), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו:
- ספר כליל החשבון, ברלין תקנ"ז 1796, באתר היברובוקס
- מוסדות תבל, וינה 1820, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|