הרי הדולומיטים
 | |||||
| הר מרמולדה, ההר הגבוה בדולומיטים | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| על שם | דאודה דה דולומייה  | ||||
| גובה | הר מרמולדה, הפסגה הגבוהה ביותר, 3,343 מטר | ||||
| שטח | 15,942 קמ"ר | ||||
| מדינה | איטליה | ||||
| מיקום | צפון איטליה | ||||
| רכס הרים | הרי האלפים | ||||
| אורך הרכס | 150 ק"מ | ||||
| קואורדינטות | 46°36′47″N 12°09′47″E / 46.613056°N 12.163056°E | ||||
| (למפת הרי האלפים רגילה)   הרי הדולומיטים | |||||
  | |||||
הדּוֹלוֹמִיטִים (באיטלקית: Dolomiti; בגרמנית: Dolomiten; בפורלן: Dolomitis) הם רכס הרים המהווה חלק מהרי האלפים. הרכס נמצא בצפון איטליה, ונמשך מנהר אדיג'ה במערב עד עמק פְּיֵבֵה במזרח. גבול הדולומטים הצפוני הוא עמק פּוּסְטֶר, והדרומי הוא עמק סוּגָנָה.
נהוג לחלק את הרכס לדולומיטים המערביים והדולומיטים המזרחיים, כאשר ההפרדה נעשית לאורך הציר שבין עמק בַּדְיָה לבין עמק קוֹרְדֵבוֹלֶה, דרך מעבר קָמְפּוֹלוֹנְגוֹ. בתחום זה ישנם יותר מארבעים קרחונים.
הרכס נמצא בתחומי נפת בלונו (Belluno) שבמחוז ונטו, ונפות דרום טירול וטרנטו שבמחוז טרנטינו-אלטו אדיג'ה.
הרי הדולומיטים נוצרו לפני 200 מיליון שנה, מתוך ים קדמון שכיסה את האזור. הם מאופיינים במצוקים גבוהים וחשופים, היוצרים נופים דרמטיים במיוחד.
הפסגה הגבוהה ביותר ברכס היא פסגת מרמולדה (3,343 מ').
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן מלחמת העולם הראשונה, חצה קו הלחימה בין הכוחות האיטלקים לכוחות האוסטרו-הונגריים את הדולומיטים. אנשים רבים מבקרים בדולומיטים כדי לטפס ב"וִיָה פֶרָטָה", שבילים מוגנים שנוצרו לראשונה בזמן אותה מלחמה. בהסכם שנחתם עם סיומה של המלחמה הועבר הרכס כולו, שהיה שייך לחבל טירול האוסטרי, לידי איטליה.
השם "דולומיטים" נגזר משמו של המינרלוג הצרפתי דֵאוֹדָה גְּרָטֵה דֵה דוֹלוֹמְייה (Dolomieu), אשר היה הראשון שתיאר את סוג סלע המשקע האופייני להרים הללו, סלע הדולומיט.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרי הדולומיטים הם יעד פופולרי לתיירות ספורט החורף, בזכות אתרי סקי רבים הנמצאים בתחומם. 12 אתרי סקי בהרים חולקים סקי פס משותף הנקרא דולומיטי סופרסקי, המאפשר גלישה על מסלולי סקי באורך 1,220 ק"מ. ארבעה מתוך אתרי הסקי הללו נמצאים סביב קבוצת סלה והם מציעים מסלול סקי טבעתי הנקרא סלה רונדה. גם בקיץ מושכים הרי הדולומיטים מטיילים רבים, מטפסי הרים, מטפסי צוקים, גולשי מצנחי רחיפה, הנהנים מהנופים הדרמטיים ומהתשתית התיירותית המפותחת.
בהרי הדולומיטים רכבלים רבים העולים לרכסים הגבוהים, שכן זהו אזור סקי. אחדים מהם נמצאים לצדי כבישים ראשיים, דוגמת הרכבל במעבר פלצרגו (באיטלקית: Passo Falzarego) המגיע לבקתת לגזוי (באיטלקית: Lagazuoi) בגובה 2,752 מטר, או הרכבל במעבר פורדוי (באיטלקית: Passo Pordoi), המגיע לרכס פורדוי (באיטלקית: Sass Pordoi) בגובה 2,950 מטר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של הרי הדולומיטים
- כרמית וייס, סדרת כתבות על הרי הדולומיטים, באתר GoTravel
- אלטה ויה 1 - מסלול הליכה מפורסם בדולומיטים
אינגריד ק' ויליאמס, הניו יורק טיימס, טיול בדולומיטים: המסלול, הנופים ומה עושים?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2018- הרי הדולומיטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
