דולר בליזי

דולר בליזי
Belize dollar

100 דולר בליזי
משתמשים	בליז בליז
סמל	$
ISO 4217	BZD
יחידות משנה
1/100	סנט ¢
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	$2, $5, $10, $20, $50, $100
מטבעות בשימוש	1, 5, 10, 25, 50 ¢ ו-$1
בנק מרכזי
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של בליז

דולר בליזי (באנגלית: Belize dollar; סימון לפי תקן ISO 4217: BZD) הוא ההילך החוקי בבליז. הוא מסומן בדרך כלל עם סימן הדולר $, או לחלופין BZ$ כדי להבדיל אותו ממטבעות אחרים המסומנים בסימן הדולר. הדולר הבליזי מחולק ליחידות משנה של 100 סנט.

בדולר הבליזי מונהג שער חליפין קבוע ביחס לדולר האמריקני, כשהערך הרשמי שלו הוא - 2$BZ = 1$US.^[1]

הדולר הראשון שהיה בשימוש בבליז כשעוד נקראה הונדורס הבריטית היה הדולר הספרדי (אנ'), שעל חלק ממטבעותיו הוטבעה המונוגרמה GR (בלטינית: Georgius Rex, המלך ג'ורג'). הם היו בשימוש בין השנים 1765–1825 וערכם היה 6 שילינג ו-8 פני, כלומר שליש לירה שטרלינג.

בשנת 1825, יצא צו המועצה האימפריאלית שמטרתו הייתה החדרת הלירה שטרלינג הבריטית למושבות הבריטיות שמעבר לים. צו זה קבע את שער החליפין בין הליש"ט לבין הדולר הספרדי על 1 $ ל-4 שילינג ו-4 פני. שער חליפין זה היה אמור להיות מבוסס על ערכו של הדולר הספרדי בהשוואה לסובריין הבריטי, שערכו ההיסטורי היה שווה ללירה שטרלינג. אך שער החליפין הריאלי באותה התקופה היה 4.80 $ ל-1 ליש"ט - שווה ערך ל-4 שילינג ו-2 פני. ולכן שער החליפין הלא מציאותי שהיה כלול בהוראת צו המועצה של שנת 1825 הביא לכך שהיוזמה להחדרת הליש"ט לא נחלה הצלחה. ב-1838 יצאה חקיקה מתקנת (שלא חלה על מושבות צפון אמריקה, עקב מרידות בקנדה העליונה והתחתונה) שקבעה את שער החליפין הריאלי ($ 1 =4 שילינג ו-2 פני).

כאשר הוצג צו המועצה המקורי מ-1825 בג'מייקה, ברמודה והונדורס הבריטית, הרשויות המקומיות ביטלו את הערך השגוי של $ 1 = 4 שילינג ו-4 פני, והשתמשו באופן לא רשמי בערך החלופי $ 1 = 4 שילינג. (גם איי הבהאמה אימצו מאוחר יותר את אותה גישה). עם כניסתה לתוקף של החקיקה המתקנת בשנת 1838, הליש"ט כבר היה מבוסס היטב באזורים אלה, הדולר הספרדי יצא משימוש, מפני שהרשויות לא רצו לאמץ את הפיחות הנובע מהערך החוקי של $ 1 ל-4 שילינג ו-2 פני. כך שהן המשיכו להשתמש במערכת שנוצרה בה השילינג הבריטי שכונה על ידי המקומיים "מקרוני", היה שווה לרבע דולר, והמערכת עבדה בצורה משביעת רצון.

עד אמצע המאה ה-19 המשיכה הונדורס הבריטית להפעיל את המערכת המוניטרית הבריטית ממש כמו בג'מייקה ובברמודה. אך בעקבות המשבר הפיננסי של 1873, פסו הכסף של גואטמלה השכנה דחק את המטבע הבריטי משימוש. בניסיון להחזיר את הונדורס הבריטית לתקן הזהב, ובהשפעת העובדה שרוב הייבוא להונדורס הבריטית הגיע מניו אורלינס בארצות הברית, הונהג מטבע חדש בהונדורס הבריטית על בסיס הדולר האמריקני, מה שהביא את הונדורס הבריטית ליישור קו עם קנדה.

באותה תקופה הדולר הקנדי היה על בסיס תקן הזהב, ודולר קנדי אחד היה שווה לדולר אמריקני אחד. זו הנקודה בה ההיסטוריה המוניטרית של הונדורס הבריטית מתחילה להיבדל מזו של שאר איי הודו המערבית הבריטיים. בשנת 1885 הוטבעו מטבעות של סנט אחד, ואחריהם בשנת 1894 יחידות גבוהות יותר. זו הייתה השנה בה הדפיסה הממשלה גם שטרות, ובה התרחש המעבר מפסו הכסף של גואטמלה לדולר האמריקני העשוי זהב כבסיס למטבע, עם שער חליפין של 4.866 דולר אמריקאי ל-1 ליש"ט. (הפער בין ה-4.866 דולר האמריקאי לליש"ט, לעומת ה-4.80 דולר הספרדי, מוסבר בכך שכאשר הדולר האמריקני נוצר לראשונה בשנת 1792, הוא התבסס על המשקל הממוצע של מבחר דולרים ספרדיים שחוקים. לפיכך, לדולר האמריקני היה ערך מעט פחות מזה של מקבילו הספרדי). לאחר הכנסת תקן הזהב של הדולר האמריקני להונדורס הבריטית, מטבעות 25 סנט נקראו שילינג בגלל קרבתם לערך השילינג שטרלינג.

כאשר בריטניה זנחה את תקן הזהב בשנת 1931 המשיך הדולר של הונדורס הבריטית בהתקשרותו לדולר האמריקני ועקב כך הוא לא הפך לחלק מגוש השטרלינג. אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשונה מקנדה, ניופאונדלנד והונג קונג, הונדורס הבריטית הצטרפה לאזור השטרלינג (אנ'), עם זאת היא שמרה על שער החליפין הקבוע שלה ביחס לדולר האמריקני. (אין לבלבל בין גוש השטרלינג לבין אזור השטרלינג. גוש השטרלינג הוא קבוצה של מדינות שהצמידו את המטבעות המקומיים שלהם לליש"ט כאשר בריטניה זנחה את תקן הזהב בשנת 1931. ואילו אזור השטרלינג הוא קבוצת מדינות שעשו הסדר בקרת חליפין שהונהג כאמצעי חירום עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.)

בשנת 1949 פחת ערך הלירה שטרלינג מ-4.03 דולר ל-2.80 דולר. מכיוון שהדולר של הונדורס הבריטית הוצמד לדולר האמריקני, הדבר גרם לעלייה פתאומית בערך הדולר ההונדורי הבריטי ביחס לפאונד. וגרם למחאות שהובילו לבסוף לקביעת פיחות הערך של הדולר ההונדורי הבריטי לשווי של 70 סנט אמריקאי (שווה ל-5 שילינג שטרלינג).

בנובמבר 1967 לאחר שראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון הכריז על פיחות בערכו של הליש"ט מ-2.80 ל-2.40 דולר. עבר גם הדולר ההונדורי הבריטי פיחות בהתאם, וערכו נקבע על 60 סנט אמריקני. בשנת 1978 ננטש הקישור ללירה הבריטית בערך של 4 דולר אמריקני = 1 ליש"ט ושוב הוצמדה יחידת של דולר בליזי (ב-1973 הונדורס הבריטית שינתה שמה לבליז) לדולר האמריקני בשער קבוע של 2 דולר בליזי ל-1 דולר אמריקני. שער חדש זה שנמשך עד היום, משקף פיחות של 50% ביחס לשווי המקורי של הדולר הבליזי ביחס לדולר האמריקני שהחל ב-1885, והוחל לאחרונה בשנת 1949.

בשנת 1885 הוצגו מטבעות נחושת של סנט, ואחריהם בשנת 1894 מטבעות כסף בערך של 5, 10, 25 ו-50 סנט. מטבעות אלו הוטבעו במטבעה המלכותית וסגנונם היה דומה לזה של מטבעות חלקים אחרים של הדולר הקולוניאלי הבריטי המשמש בהונג קונג ובקנדה. קופר-ניקל החליף את הכסף במטבע חמש הסנט בשנת 1907, וזה עצמו הוחלף על ידי ניקל פליז בשנת 1942.

בשנת 1952 החליף הקופר-ניקל את הכסף במטבעות של 25 סנט, כאשר אותו הדבר קרה גם עבור מטבעות ה-50 ו-10 סנט ב-1954 וב-1956 בהתאמה.

בעקבות צמצום גודלו בשנת 1954, עבר המטבע של סנט אחד לצורה מסולסלת בשנת 1956. בשנת 1976 הוטבעו מטבעות אלומיניום של 1 ו-5 סנט. מטבע של 1 דולר בעל עשר צלעות (דקגון) העשוי ניקל פליז הוטבע בשנת 1990.

מועצת נציבי המטבע פעלה בין השנים 1894 עד 1976. בשנת 1894 הציגה הממשלה שטרות בערכים של 1, 2, 5, 10, 50 ו-100 דולר. אך הייצור של שטרות ה-50 וה-100 דולר הופסק ב-1928.

בשנת 1952 הודפסו לראשונה שטרות בערך של 20 דולר. בשנת 1973 הוחלף שמה של הונדורס הבריטית לבליז. ובשנה שלאחר מכן יצאה לאור משפחה חדשה של שטרות הנושאים את שם המדינה החדש.

ב־1 בנובמבר 1976 הוקמה הרשות המוניטרית בבליז, שהשתלטה על הדפסת השטרות, והשטרות הראשונים והיחידים שהונפקו בשמה היו שטרות של 100 דולר שהודפסו ביוני 1980. כיוון שבינואר 1982 הוקם הבנק המרכזי של בליז, ובהתאם לחוק החדש עברה הדפסת השטרות להיות באחריותו הבלעדית.^[2] וב-1983 הוא החל בהדפסת שטרות. ב-1990 החלה הדפסה מחדש של שטרות בערך של 50 דולר, ובאותה שנה בה הודפס שטר של דולר בפעם האחרונה, והוחלף במטבע.

ב-30 באפריל 2012 הוציא הבנק המרכזי של בליז מהדורה מיוחדת של שטר בסך 20 דולר (שהודפס ב-1 בינואר 2012) לרגל חגיגות 30 שנה לבנק המרכזי. המהדורה המיוחדת דומה למהדורה הנוכחית של שטר ה-20 דולר, אך עם תוספת חסידות היאבירו וטקסט ההמציין "30 שנה לבנק המרכזי של בליז". על גב השטר המיוחד מודפסת תמונה של מטה הבנק המרכזי של בליז בעיר בליז סיטי. ^[3]

הבנק המרכזי של בליז

מדיה וקבצים בנושא דולר בליזי בוויקישיתוף