דורות'י דנר
 | |
| לידה | 23 בדצמבר 1901 קליבלנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 22 בספטמבר 1994 (בגיל 92) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות | 1925–1974 (כ־49 שנים) |
| תחום יצירה | פיסול |
| זרם באמנות | אמנות מופשטת, אקספרסיוניזם מופשט |
| פרסים והוקרה | פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1983) |
  | |
דורות'י דנר (באנגלית: Dorothy Dehner; 23 בדצמבר 1901 – 22 בספטמבר 1994) הייתה ציירת ופסלת אמריקאית. סגנון היצירה שלה היה אקספרסיוניזם מופשט. בשנת 1983 זכתה בפרס הצטיינות לנשים בהישגים יוצאי דופן באמנות החזותית.
ילדותה ובגרותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורות'י דנר נולדה וגדלה בילדותה בקליבלנד, אוהיו. אמה הייתה סופרג'יסטית (פעילה למען זכויות נשים) ואביה היה רוקח. כשהייתה בת 10 נפטר אביה, ושתי דודותיה, פלו וקורה, עברו להתגורר איתה. קורה עוררה את סקרנותה של דנר לגבי תרבויות זרות באמצעות סיפורים על מסעותיה לארצות זרות וחוויותיה משם. מאוחר יותר, סיפרה דנר שסיפורים אלו היו מקור השראתה למסע שעשתה לאירופה בשנת 1925.
בשנת 1915, כתוצאה ממצבה הבריאותי המדרדר של אמה, עברה המשפחה להתגורר בפסדינה שבקליפורניה, שם למדה דנר תיאטרון. בשנתיים שלאחר מכן נפטרו אחותה ואמה של דורות'י ובעקבות כך היא חוותה קשיים נפשיים כבדים. בשנת 1922, המשיכה ללמוד תיאטרון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) אך עזבה את הלימודים כדי לפתח קריירת תיאטרון בניו יורק. כשעברה לניו יורק היא למדה ב"אקדמיה האמריקאית לאומנויות הדרמה" וכיכבה בכמה הפקות תיאטרון. על אף הצלחתה ההתחלתית והיחסית בתיאטרון, הרגישה דנר שהיא "נעלמת" על הבמה. דנר אמרה, שבמידה מסוימת היא הרגישה שהיא מוכתבת על ידי הבמאי, התסריטאי והבמה ואין לה את היכולת להביע את עצמה.[1]
המסע לאירופה 1925
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1925, החליטה דנר לנסוע לפריז כדי לחפש השראה חדשה. היא נסעה לבד כדי לא לעכב את שאר חבריה להצגת התיאטרון. התחנה הראשונה שלה בדרך לצרפת הייתה פירנצה, איטליה, שם ספגה הרבה מרוח הארכיטקטורה ההיסטורית של איטליה. לאחר עצירה בשווייץ, טסה לפריז, שם הושפעה במידה רבה מהזרמים האומנותיים המובילים בעיר: קוביזם, פוביזם וקונסטרוקטיביזם. היא הושפעה במיוחד מעבודותיו של פיקאסו. עם שובה לארצות הברית, נרשמה לליגת הסטודנטים לאומנות ולמדה גם פיסול.[2] היא הרגישה ששיטת לימוד הפיסול הייתה יותר מדי קונבנציונלית, ולכן היא הניחה את הפיסול בצד והחליטה להתמקד בציור. היא פגשה ציירים כמו ג'ון גרהם, סטיוארט דייוויס וארשיל גורקי, שהיו מחלוצי האומנות המופשטת בארצות הברית בשנים בהן עדיין זלזלו באומנות המופשטת מכיוון שטענו שהיא אירופאית מדי. בנוסף, פגשה בליגת הסטודנטים את דייוויד סמית', פסל צעיר, השניים נישאו בשנת 1927.[3]
חייה המאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתגרשה מסמית', עברה דנר לניו יורק והחלה ללמד במכללת ברנארד במנהטן. בשנת 1957 היא נישאה לפרדיננד מאן ובשנת 1974 הוא נפטר. בשנת 1991 טענה דנר כי איבדה את היצירתיות והתשוקה לאומנות והפסיקה לפסל. ב-22 בספטמבר 1994, כשהיא בת 92, נמצאה דורות'י דנר מתה בחדר המדרגות מחוץ לדירתה במנהטן.[2]
החיים בחווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתחתנו גרו דנר וסמית' בברוקלין, אך בשנת 1940 עברו לבית חווה מהמאה ה-18 בעיר קטנה בצפון מדינת ניו יורק. דנר ציירה סדרה של ציורים המתארים סצנות אידיאליות של חייהם יחד, שאותם כינתה "חיים בחווה". היא גם עשתה סדרה של רישומי דיו של דמויות שטניות המוקפות נשרים ועטלפים, אותם כינתה "סדרת גיהנום". רק שנים לאחר מכן, היא טענה שהבינה עד כמה הציורים האלה ביטאו את תחושת אי הנוחות הרגשית ההולכת וגדלה שחשה בשנות נישואיה. בשנת 1951 דורות'י ודייוויד התגרשו. למרות העליות והמורדות שעברו בזוגיותם, 23 שנות נישואיהם תרמו להיווצרות הסגנון הייחודי של דנר.[1]
אומנותה והמעבר לפיסול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, פיסלה דנר בברונזה ובמתכות שונות. מאוחר יותר החלה לעבוד עם עץ ולהתנסות בצורותיו תוך שילוב אלמנטים משוננים, לבסוף אף יצרה מבנים דמויי בלוקים. ב-1965 הציג המוזיאון היהודי בניו יורק תערוכה רטרוספקטיבית של הפסלים של דנר. הישג זה נחשב לנס בהתחשב בכך שהיא החלה לעסוק בפיסול רק עשור קודם לכן. משנת 1952 ועד מותה ב-1994 ערכה דנר יותר מ-50 תערוכות יחיד של עבודותיה. אף על פי שהפסלים של דנר מופשטים, הם מתייחסים בעקביות לעולם הטבעי: יצירות אנכיות מעוררות נוכחות טוטמית, בעוד שיש יצירות שבהן ניתן לראות את הפורמט האופקי כנוף. הפסלים מייצגים גם איקונוגרפיה אישית החוזרת על עצמה במשך עשרות שנים: מעגלים, ירחים, אליפסות, טריזים וקשתות. האמנות של דנר מודעת לכך שסמלים מופשטים יכולים לקשר בין תוכן פרטי לנושאים אוניברסליים. בשנת 1981 עברה דנר לפיסול בפלדה מאסיבית.[4]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורות'י דנר קיבלה על עבודותיה מספר פרסים:[1]
- 1946 – פרס ראשון בציור מ"אמני אודובון"
- 1982 – דוקטורט כבוד ממכללת סקידמור
- 1983 – פרס הצטיינות לנשים בהישגים יוצאי דופן באמנות החזותית
יצירות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Still Life with Shells – 1931[5]
- 1948[5] – folk Song
- Evil – 1948[6]
- Desert – 1948[7]
- 1953[8] – Dark Passage
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורות'י דנר, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Exhibit-E, Dorothy Dehner (1901-1994) – Artists – Michael Rosenfeld Art, www.michaelrosenfeldart.com (באנגלית)
- ^ 1 2 "Dorothy Dehner, 92, Sculptor With a Lyrically Surreal Style" (באנגלית). נבדק ב-2018-11-23.
- ^ Dorothy Dehner – Bio, www.phillipscollection.org (ארכיון)
- ^ Dorothy Dehner – Kraushaar Galleries, Kraushaar Galleries (באנגלית)
- ^ 1 2 Folk Song, Smithsonian American Art Museum (באנגלית)
- ^ Evil, Smithsonian American Art Museum (באנגלית)
- ^ https://www.metmuseum.org/art/collection/search/486821, www.metmuseum.org
- ^ Dorothy Dehner – Dark Passage, www.phillipscollection.org (ארכיון)