דימות תרמי

דימות תרמי (ידוע גם כרישום חום^[1], הדמאה תרמית, תרמוגרפיה או תרמוגרפיית תת-אדום) הוא תחום מדעי פיזיקלי והנדסי העוסק בדימות, המתבצע על בסיס קליטת קרינה תת-אדומה (Infra-Red או IR), הנפלטת מכל עצם בעל טמפרטורה מעל לאפס המוחלט (ראה קרינת גוף שחור).

יישומי דימות תרמי הם רבים ומגוונים, וכוללים למשל דימות רפואי, יישומי אלקטרוניקה צבאית כגון אמצעי ראיית לילה, בדיקות לא הורסות, וולקנולוגיה, מחקר כימי ופיזיקלי ועוד. גלאים ומצלמות דימות תרמי קולטים ומעבדים קרינה אלקטרומגנטית בתוך תחום התת אדום (אורכי גל בתחום של 1 עד 14 מיקרון).

יישומים

בדיקה לא הורסת

בדיקה זו דומה בעקרונותיה לבדיקת שירוגרפיה.

דוגמאות ליישומי הבדיקה:

ברפואה: תרמוגרפיה רפואית, מדידת כמות החום הקיימת בחלקי גוף שונים מאפשרת לזהות גידולים (בהם יש אספקת דם מוגברת היוצרת חום) וחסמים (בהם יש זרימה מופחתת ועקב כך הטמפרטורה יורדת).
בתעשייה: זיהוי מוקדם של כשל במערכות חשמליות ובלוחות חשמל, כאשר יש עומס יתר, המערכת מתחממת, זיהוי תרמוגרפי של התחממות זו יכול להתריע על הבעיה לפני קצר או התלקחות.
בתעשייה: זיהוי כשל במערכות בידוד.
בתעופה: זיהוי חדירת מים למבני חלות דבש מתכתיים בכנפי מטוסים.
בבנייה: בדיקות איטום, בדיקות בידוד, איתור נזילות.