דיפלומה צבאית רומית

דיפלומה צבאית רומית משנת 160 לספירה, מהפרובינקיה סוריה-פלשתינה

דיפלומה צבאית רומית היא העתק אישי של מסמך קיסרי (Constitutio) המעניק זכויות יתר (פריווילגיות) לחייל רומי ששירת באחד מחילות העזר של האימפריה הרומית בפרובינקיות, ביחידות המשמר ובקוהורטות העירוניות, או בציים הקיסריים, במשך תקופה של לפחות 25 שנה. מסוף המאה הראשונה הוענקו תעודות אלה לאחר סיום שירות צבאי, או אם החייל עדיין היה בשירות, אחרי תקופת מינימום של שירות (25 שנה או יותר ביחידות העזר או 26 שנה בצי הקיסרי). המקור המחייב מבחינה משפטית, נחרת על לוח ארד במקום פומבי ברומא, בעוד התעודה האישית ניתנה בידי החייל עצמו. הזכות החשובה ביותר שהוענקה לחייל ולצאצאיו אחריו, הייתה מעמד אזרח, גמול שהיה התמריץ העיקרי עבור תושבי הפרובינקיות להצטרף לצבא הרומי.

מבנה התעודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיפלומה צבאית רומית שהוענקה בשנת 90 לספירה בפרובינקית יהודה בזמן שלטונו של הנציב טיטוס פומפוניוס באסוס. אוסף מוזיאון ישראל

הדיפלומה הייתה כלי רומאי חוקי, העשוי ממסמך כפול, עם חלק פנימי נסתר וחלק חיצוני גלוי. הטקסט של התעודה האישית נחרת על לוחות הארד (לוח I, ולוח II), שהודקו יחד בעזרת תיל מפותל שעבר דרך שני חורים שהיו במרכז התעודה. על ידי כתיבת הטקסט על צדם הפנימי של שני הלוחות ועל צדו החיצוני של אחד מהם, וחתימת התעודה בחותמם של שבעה עדים על צדו החיצוני של הלוח הכתוב, היה אפשר לאמת שהטקסט לא זויף ולא שונה.

הנוסח החוקי היה חרוט בחלק הפנימי של שני הלוחות. עותק מדויק של התעודה היה רשום בחלק החיצוני של לוח I, בעוד שעל החלק החיצוני של חלק II היו רשומים שמותיהם של שבעה עדים. על ידי שימוש בחותמים נמנע הניסיון לשנות את הכיתוב בחלק הפנימי, מכיוון שפתיחתם הייתה מבטלת את חוקיות התעודה. חורים נוספים בקצוות הלוחות שימשו לטבעות ברזל שחיברו את התעודה יחד. ניתן היה לקרוא את הטקסט הפנימי במידה והיה חשד שהתעודה מזויפת. במקרה זה היו החותמים נשברים, התעודה הייתה נפתחת וניתן היה להשוות את הכיתוב הפנימי לחיצוני. הדיפלומה הצבאית המקורית (אף דיפלומה לא שרדה במלואה, למעט שברים קטנים) הייתה כתובה על לוחות הארד ברומא, שפורסמו עד שנת 90 במקומות שונים בגבעת הקפיטולין. משנת 90 היו הדיפלומות מוצגות מאחורי מקדש אוגוסטוס, ליד המזבח או פסל מינרווה, בפורום רומאנום.

נוסח התעודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיפלומה צבאית רומית משנת 80 לספירה

התעודה המקורית, כמו העותק שלה, הורכבה מכמה חלקים: התעודה פותחת בשם הקיסר עם כל תאריו בזמן כתיבת הדיפלומה. בדיפלומה שיועדו לחיילי יחידות העזר, נכתבה לאחר מכן ההכרזה על קבלת האזרחות הרומית. לאחר מכן הופיעו שמות היחידות שמהן קיבלו זכויות חיילים או וטרנים, שם הפרובינקיה שהחיילים הוצבו בה, ושם המושל של הפרובינקיה בתקופה הרלוונטית. המידע היה נכתב על ידי הסגל הבכיר של המושל בפרובינקיה, ונשלח לאחר מכן לרומא. הזכות לאזרחות רומאית (civitas), הייתה ניתנת לחייל, לילדיו (descendants) שנולדו בזמן שירותו הצבאי, או לאחר שחרורו, ולוו בזכות להנשא באופן חוקי (conbium) עם אשה לא רומאית (היא נשארה ללא אזרחות רומית). לאחר מכן הופיע התאריך הקונסולרי שבו התעודה פורסמה. עד לכאן, התעודות היו העתק מדויק של העותק הרומאי. משלב זה, הטקסטים שונים.

התעודה ברומא כללה רשימה מלאה, ערוכה בטורים, של היחידות שהמוטבים השתייכו אליהן, שמות המפקדים של כל יחידה (בדרגת פרפקט), שמות החיילים שקיבלו את התעודות ושמות נשותיהם וילדיהם. הדיפלומה האישית מלווה בהצהרה שהמסמך מקורי והוא העתק של "הצהרה" שפורסמה במקום מסוים ברומא.

פרסומים בזמננו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיפלומות הצבאיות הרומאיות פורסמו לראשונה בכרך הארבעה עשרה (XIV) של האוסף הכתובות הלאטיניות, שפורסם בשני חלקים בשנים 1935 ו-1955[1]. לאחר מכן הדיפלומות נאספו על ידי מרגרט רוקסן בשלושה ספרים Roman Military Diplomasראשי תיבות: RMD). הכרך הרביעי נכתב על ידי מרגרט רוקסאן ופאול הולדר ויצא לאור ב-2003. הכרך החמישי יצא לאור בשנת 2006 על ידי פאול הולדר[2], והשישי ייצא ב-2011. דיפלומות צבאיות רבות נקנו על ידי המוזיאון הרומאי-גרמני במינכן, ופורסמו בשנת 2004 (ידועות בקיצור RGZM[3]). מספר התעודות הידועות הכולל עומד, נכון לתחילת 2010, על 881 יחידות. בשני העשורים האחרונים התגלו מספר רב של דיפלומות. רובן הגיעו מחפירות לא מסודרות שנערכו באזור הבלקן, בעיקר בשטחים שהיו שייכים לפרובינקיות מואסיה העליונה ותרקיה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Corpus Inscriptionum Latinarum (CIL) Band XVI and Supplement, 1935, 1955
  • Margaret Roxan, Roman Military Diplomas (RMD) I - 1954-1977, London, 1978
  • Margaret Roxan, Roman Military Diplomas (RMD) II - 1978-1984, London, 1985
  • Margaret Roxan, Roman Military Diplomas (RMD) III - 1985-1993, London, 1994
  • Margaret Roxan, Paul Holder, Roman Military Diplomas (RMD) IV, London, 2003
  • Paul Holder, Roman Military Diplomas (RMD) V, London, 2006
  • Collingwood, R . G. and R . P. Wright. The Roman Inscriptions of Britain - Vol . II D. D. Frere, Margaret Roxan, and R . S. O. Tomlin (edited), Oxford: Clarendon Press, 1990
  • Werner Eck, Hartmut Wolff (Hrsg.), Heer und Integrationspolitik. Die römischen Militärdiplome als historische Quelle, Böhlau, Köln [u.a.] 1986.
  • Barbara Pferdehirt, Römische Militärdiplome und Entlassungsurkunden in der Sammlung des Römisch-Germanischen Zentralmuseums (=RGZM) Mainz, (2004)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Corpus Inscriptionum Latinarum (CIL) Band XVI and Supplement, 1935, 1955
  2. ^ * Margaret Roxan, Paul Holder, Roman Military Diplomas (RMD) Vol I-V
  3. ^ * Barbara Pferdehirt, Römische Militärdiplome und Entlassungsurkunden in der Sammlung des Römisch-Germanischen Zentralmuseums (=RGZM)Mainz, RGZM (2004)