דירק קאוט

דירק קאוט
Dirk Kuijt
מידע אישי
לידה	22 ביולי 1980 (בן 44); קטוויק שבהולנד
שם מלא	דירק קאוט
גובה	1.84 מטר
עמדה	קיצוני, חלוץ
מועדוני נוער
1985 – 1998	קוויק בויז
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2022–	דן האג
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דירק קאוט (בהולנדית: Dirk Kuijt; נולד ב-22 ביולי 1980) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת החלוץ ולעיתים כקיצוני וכיום מאמן כדורגל המאמן את קבוצת בירסחוט בליגת העל הבלגית.

קאוט החל את הקריירה שלו באוטרכט ומאוחר יותר עבר לפיינורד, במדיה סיים כמלך השערים של הליגה ב-2005 וזכה בתואר כדורגלן השנה בהולנד ב-2006. באותה שנה הוא עבר לליברפול, והפך לאחד מהשחקנים הבולטים בהתקפת הקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות ב-2007. הוא היה שותף גם להעפלת נבחרת הולנד לגמר מונדיאל 2010. בשנת 2012 בגיל 31 עזב קאוט את ליברפול ועבר לפנרבחצ'ה הטורקית. מאז 2015 ועד לפרישתו שיחק קאוט בפיינורד אליה שב לקדנציה נוספת.

קריירת המועדונים

תקופתו בהולנד

קאוט נולד וגדל בקטוויק, והיה הילד השלישי במשפחתו. בגיל 5 הוא החל את הקריירה שלו במועדון כדורגל מקומי בשם קוויק בויז. לאחר 13 שנים במערכת הנוער של המועדון הוא קודם לקבוצה הבוגרת במרץ 1998, והשתתף בששת המשחקים האחרונים של אותה עונה. יכולתו משכה את עיניו של המועדון המקצועני אוטרכט.

בגיל 18 חתם קאוט על חוזה מקצועני באוטרכט בקיץ 1998, ובמהרה ביסס את מעמדו כשחקן הקבוצה הבוגרת, ששיחקה בליגת העל ההולנדית. בעונת 2000/2001 עשה את פריצתו הגדולה כאשר הבקיע 13 שערים במסגרת הליגה ו-16 בכל המסגרות. עם זאת, הוא לא הרבה לשחק בעמדתו הטבעית כחלוץ מאחר שאיגור גלושצ'ביץ' הועדף בתפקיד זה, ותפקד בעיקר בעמדת הקיצוני.

בעונת 2002/2003 מונה פואק בוי למאמנה החדש של אוטרכט. תחת בוי תפקד קאוט בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי במשך כל העונה, והפגין יכולת עילאית כאשר הבקיע 20 שערי ליגה. הוא סייע לקבוצתו להעפיל לגמר טורניר הגביע ההולנדי, שם פגשה את פיינורד. על אף שנחשבה ליריבה נחותה, אוטרכט ניצחה 1-4 וזכה בגביע. קאוט הבקיע שער במשחק הגמר ונבחר לשחקן המצטיין של המשחק. הוא אף זכה בפרס נעל הזהב ההולנדית באותה עונה. בעקבות הופעתו בגמר הגביע ההולנדי זכה קאוט להתעניינות מצדה של פיינורד על הצטרפותו לשורותיה.

בקיץ שלאחר אותה עונה השלים קאוט את מעברו לפיינורד, ששילמה תמורתו מיליון אירו. הוא נועד להחליף בפיינורד את פייר ואן הוידונק שעזב את הקבוצה. כבר מתחילת תקופתו בקבוצה הוא הפך לאחד מהשחקנים האהובים ביותר בקרב אוהדיה, והבקיע 20 שערי ליגה בעונתו הראשונה.

בעונה הבאה, 2004/2005, הגיע קאוט לשיא יכולתו בפיינורד. במשחק הראשון של אותה עונה הוא הבקיע את השלושער הראשון בקריירה שלו, מול דה חראפסחאפ, והבקיע שלושער נוסף בניצחון קבוצתו 3-6 על דן האג. הוא סיים את העונה כמלך השערים של הליגה ההולנדית עם 29 שערים - שיא אישי בעבורו. בקיץ 2005 הוא מונה לקפטן הקבוצה בעקבות היכולת המרשימה שהפגין. בעונה שלאחר מכן, 2005/2006, הבקיע קאוט 22 שערי ליגה ו-25 בכל המסגרות, זכה בתואר כדורגלן השנה בהולנד, ונכלל גם בסגלה של נבחרת הולנד למונדיאל 2006 בגרמניה. בסיכום תקופתו בהולנד, החמיץ קאוט חמישה משחקים בלבד בין השנים 1999 ו-2006, ואף רשם רצף של 179 משחקים בהם השתתף.

במהלך הקיץ שלאחר המונדיאל נקשר שמו של קאוט למעבר למספר קבוצות ברחבי אירופה, ובראשן ליברפול וניוקאסל יונייטד מאנגליה. הוא טען כי הוא שמח לשחק בפיינורד, אך ברצונו להגיע לשדרוג מקצועי בליגה אירופית בכירה יותר.^[1] ב-18 באוגוסט הוא עבר לליברפול, תמורת שכר שלא פורסם לתקשורת.

מעבר לליברפול

מעת הגעתו תיאר קאוט את ליברפול כמועדון גדול ושזהו תענוג גדול לשחק במדיו.^[2] הוא שיחק לראשונה במדי הקבוצה במשחק מול וסטהאם יונייטד במסגרת המחזור הראשון של הפרמייר ליג, והבקיע את שערו הראשון במשחק מול ניוקאסל יונייטד. בעקבות יכולת טובה שהפגין בתחילת עונת 2006/2007 הוא גרר שבחים רבים, והעיתון דיילי מירור תיאר אותו כ"גיבור בהתהוות".^[3] הוא סיים את העונה עם 12 שערים במסגרת הפרמייר ליג, ובנוסף היה גורם משמעותי בהעפלתה של ליברפול לגמר ליגת האלופות, לאחר שהשתתף ב-11 משחקים. בגומלין חצי גמר הטורניר, מול צ'לסי, הוא הבקיע את הפנדל המכריע לזכות קבוצתו בדו-קרב בעיטות העונשין. במשחק הגמר מול מילאן הוא הבקיע שער מצמק, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 2-1.

בעונתו השנייה, 2007/2008, המשיך קאוט להוות שחקן הרכב קבוע בליברפול. במהלך העונה הוא החל לתפקד בעמדת הקיצוני הימני בעקבות הצטרפותו של פרננדו טורס לקבוצה והסתגל בצורה טובה לתפקיד החדש, וכתוצאה מכך פיתח תדמית של שחקן המצטיין בכל תחומי המשחק. הוא הבקיע באותה עונה שלושה שערים בלבד בליגה, אך הבקיע שבע פעמים במסגרת ליגת האלופות, כולל במשחק שמינית הגמר מול אינטר מילאנו ובמשחק הראשון של חצי הגמר מול צ'לסי. השער האחרון של קאוט לא עזר לליברפול, שהודחה בשל הפסד 4-3 בסיכום שני המפגשים.

בעונת 2008/2009 חזר קאוט להפגין את יכולתו הטובה בכיבוש שערים כחלוץ, כאשר הבקיע 12 שערי ליגה ו-15 בכל המסגרות, ובנוסף בישל עשר פעמים. הוא סייע לליברפול לסיים במקום השני בפרמייר ליג, ארבע נקודות מתחת לאלופה, מנצ'סטר יונייטד. בעונה הבאה, 2009/2010, החל קאוט לשחק פעמים רבות כחלוץ במרכז המגרש בעקבות פציעות של שחקנים בקבוצה. לאחר שהבקיע שער נגד דברצן במסגרת ליגת האלופות הוא עלה למקום השלישי בדירוג הכובשים של ליברפול בגביע אירופה, כשרק איאן ראש וסטיבן ג'רארד הבקיעו יותר ממנו. עונה זו הייתה מאכזבת עבור הקבוצה, שהודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות וסיימה שביעית בלבד בליגה.

המעבר לפנרבחצ'ה

בתאריך 3 ביוני 2012 עבר דירק קאוט לפנרבחצ'ה הטורקית תמורת מיליון יורו. ב-18 באוגוסט 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה מול אלזיגספור בה הבקיע את שער הבכורה שלו במועדון.

החזרה לפיינורד

באפריל 2015 הודיע קויט כי חתם על חוזה לשנה אחת במדי פיינורד והוא יחזור לקדנציה שנייה בקבוצה החל מעונת 2015/2016. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא עזר למועדון לזכות בגביע ההולנדי.

בעונתו השנייה זכה יחד עם פיינורד באליפות הליגה ההולנדית לראשונה אחרי 18 שנה, כאשר במשחק האליפות הבקיע שלושער. ב-17 במאי 2017 הודיע על פרישה בגיל 36.

נבחרת לאומית

בספטמבר 2004 ערך קאוט את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית של הולנד במשחק מול נבחרת ליכטנשטיין, תחת המאמן מרקו ואן באסטן. שיתופו בנבחרת באותו זמן התאפשר בזכות הוצאתם של שחקני התקפה ותיקים מהסגל, כדוגמת רוי מקאיי ופטריק קלויברט. מאז זומן קאוט בקביעות לנבחרת והפך לשחקן קבוע בהרכב הפותח שלה.

על אף ההצלחה בתחילת דרכו בנבחרת, במונדיאל 2006 שימש קאוט בתור שחקן מחליף. במשחק הראשון של הולנד בטורניר, מול נבחרת סרביה ומונטנגרו, הוא נכנס כמחליף בדקה ה-69, אך ישב על הספסל לאורך כל המשחק השני מול חוף השנהב. לאחר שהנבחרת הבטיחה את העפלתה לשמינית הגמר נתן ואן באסטן מנוחה לשחקנים רבים שפתחו קודם לכן בהרכב הראשון, וקאוט פתח בהרכב בעמדת הקיצוני הימני במשחק האחרון של שלב הבתים, מול ארגנטינה. בשלב שמינית הגמר פתח קאוט באופן מפתיע בהרכב על חשבונו של רוד ואן ניסטלרוי, אך לא רשם לזכותו הצלחה במשחק ונבחרתו הודחה לאחר הפסד 1-0.

קאוט נכלל בסגל הולנד גם ליורו 2008, והפעם פתח בקביעות בהרכב הפותח של הנבחרת. בשל שינוי מערך המשחק של נבחרתו למערך 4-2-3-1, שיחק קאוט בעמדת הקיצוני ויצר שיתוף פעולה בחוליית הקישור יחד עם וסלי סניידר ורפאל ואן דר וארט. במשחק הראשון של נבחרתו, בו ניצחה 0-3 את איטליה, בישל קאוט שני שערים, ובמשחק השני, בו ניצחה 1-4 את צרפת, הוא הבקיע בנגיחה את השער הראשון. על אף היכולת הטובה בשלב הבתים הודחה הולנד בשלב רבע הגמר, לאחד הפסד 3-1 בהארכה לנבחרת רוסיה.

קאוט הבקיע שלושה שערים במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 2010, וסייע לנבחרתו לנצח בכל המשחקים בקמפיין. במונדיאל עצמו, שבו שיחק בעמדת הקיצוני מאחורי החלוץ רובין ואן פרסי, הבקיע קאוט שער ובישל שלושה נוספים שסייעו לנבחרתו להעפיל עד לגמר, בו הפסידה 1-0 לנבחרת ספרד.

קאוט נמנה עם סגל הנבחרת ההולנדית למונדיאל 2014.

קריירת אימון

בין השנים 2018-2020 שימש כמאמן הקבוצה עד גיל 19 של פיינורד.

ב-2 ביוני 2022 מונה למאמן דן האג מהליגה ההולנדית השנייה.^[4]

ב-28 בדצמבר 2023 מונה למאמנה של בירסחוט הבלגית, ובסוף עונתו הראשונה על הקווים עלה עמה לליגת העל הבלגית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דירק קאוט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דירק קאוט

דירק קאוט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דירק קאוט, באתר Transfermarkt
דירק קאוט, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
דירק קאוט, באתר Soccerway
דירק קאוט, באתר BDFutbol
דירק קאוט, באתר WorldFootball.net
דירק קאוט, באתר National Football Teams
דירק קאוט, באתר FootballDatabase.eu
דירק קאוט, באתר ESPN
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
דף השחקן באתר ליברפול
דירק קאוט באתר LFChistory

הערות שוליים

^ BBC Sport, "Kuyt reveals Liverpool approach", 17.07.2006
^ FOX Sports, "Kuyt: I can handle 'big club' pressure"
^ The Mirror, "Liverpool 3–0 Tottenham"
^ Dirk Kuijt aangesteld als nieuwe hoofdtrainer ADO Den Haag, ADO Den Haag

נבחרת הולנד – מונדיאל 2006
1 ואן דר סאר • 2 יאינלס • 3 בולחרוז • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 לדזאנט • 7 קאוט • 8 קוקו • 9 ואן ניסטלרוי • 10 ואן דר וארט • 11 רובן • 12 קרומפק • 13 אוייר • 14 הייטינחה • 15 דה קלר • 16 מדורו • 17 ואן פרסי • 18 ואן בומל • 19 ונחור אוף הסלינק • 20 סניידר • 21 באבל • 22 טימר • 23 סטקלנבורג • מאמן: ואן באסטן		הולנד

נבחרת הולנד – יורו 2008
1 ואן דר סאר • 2 אוייר • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 דה זיוו • 7 ואן פרסי • 8 אנגלאר • 9 ואן ניסטלרוי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 מלכיוט • 13 טימר • 14 בומה • 15 דה קלר • 16 סטקלנבורג • 17 דה יונג • 18 קאוט • 19 הונטלאר • 20 אפלאי • 21 בולחרוז • 22 ונחור אוף הסלינק • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן באסטן		הולנד

נבחרת הולנד – מונדיאל 2010 (מקום שני)
1 סטקלנבורג • 2 ואן דר וויל • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 ואן בומל • 7 קאוט • 8 דה יונג • 9 ואן פרסי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 בולחרוז • 13 אוייר • 14 דה זיוו • 15 בראפהייד • 16 וורם • 17 אלייה • 18 שארס • 19 באבל • 20 אפלאיי • 21 הונטלאר • 22 בוסקר • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן מרוויק		הולנד

נבחרת הולנד – יורו 2012
1 סטקלנבורג • 2 ואן דר ויל • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 בומה • 6 ואן בומל • 7 קאוט • 8 נ. דה יונג • 9 הונטלאר • 10 סניידר • 11 רובן • 12 וורם • 13 פלאר • 14 שארס • 15 וילמס • 16 ואן פרסי • 17 סטרוטמן • 18 ל. דה יונג • 19 נארסינג • 20 אפלאי • 21 בולחרוז • 22 קרול • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן מרוויק		הולנד

נבחרת הולנד – מונדיאל 2014 (מקום שלישי)
1 סילסן • 2 פלאר • 3 דה פריי • 4 מרטינס אינדי • 5 בלינד • 6 דה גוזמן • 7 יאנמאט • 8 דה יונג • 9 ואן פרסי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 ורהאג • 13 ולטמן • 14 קונגולו • 15 קאוט • 16 קלאסי • 17 לנס • 18 פר • 19 הונטלאר • 20 ויינאלדם • 21 דפאי • 22 וורם • 23 קרול • מאמן: ואן חאל		הולנד

[1] BBC Sport, "Kuyt reveals Liverpool approach", 17.07.2006

[2] FOX Sports, "Kuyt: I can handle 'big club' pressure"

[3] The Mirror, "Liverpool 3–0 Tottenham"

[4] Dirk Kuijt aangesteld als nieuwe hoofdtrainer ADO Den Haag, ADO Den Haag

[1]

[2]

[3]

[4]