דמקה

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

דמקה הוא משחק לוח לשני שחקנים שמשחקים בדרך כלל על לוח בעל 64 משבצות (8X8), המשמש גם את משחק השחמט. לכל שחקן יש 12 אבני משחק בגרסת ה-64 המשבצות, או 20 אבני משחק בגרסת ה-100 המשבצות. לכל שחקן צבע משלו (שחור או לבן).

המשחק נפוץ מאוד והוא דורש תחכום, שימוש רב בטקטיקה וידע תאורטי רב (במיוחד בגרסה הבינלאומית). הדמקה עוזרת לפתח חשיבה לוגית מופשטת – הודות לפשטות הכללים ילדים יכולים להגיע לבניית שרשראות לוגיות ארוכות למדי. המשחק מהווה כלי חינוכי יעיל ותורם ליכולות הניתוח והחשיבה של השחקנים.

בדומה למשחק השחמט ישנן אליפויות דמקה, ספרי תאוריה שנכתבו למשחק וגם חידות (תחבולות) בנושא על המשחק. קיימת גם גרסה ללוח בעל 100 משבצות (10X10), שנקראת "דמקה בינלאומית".

משערים שמקור הדמקה הוא במשחקים דומים שהתפתחו כבר בעת העתיקה באור (עיראק של ימינו) ובמצרים העתיקה, וזאת לפי ממצאים ארכאולוגיים שגילו בחפירות באור ובקברים מצריים.^[1] משם הוא התפשט למקומות נוספים ועם הכיבוש של מצרים בידי הרומאים הוא הגיע גם לאירופה. במאה ה־17 עברו הצרפתים ללוח של 10 על 10 משבצות. הם הבחינו שהגדלת מספר המשבצות ב־56% מכפילה את מספר האפשרויות התחבולתיות פי מאה ויותר.

ישנם ממצאים נוספים שמתבססים על מקורות עתיקים המצביעים על כך שהדמקה נקרא גם "באס"^{[דרוש מקור]} שפירושו במצרית קדומה "גברת". המילה דמקה מגיעה מהשפות הרומאניות בהם המילה דמאה (Dame) וכך גם שם המשחק פירושו "גברת".

בעברית זכה המשחק לכינוי "הנשיאה" (שם זה הוא כנראה חידוש של בנימין ברלוי).

מטרת המשחק היא להוריד מהלוח ("לאכול") את כל האבנים של היריב, או לחסום אותן, כלומר לא לאפשר ליריב לקיים מסע (צעד/מהלך). שחקן שנשאר ללא אבנים או ללא מסע אפשרי מוכרז כמפסיד.

הלוח מונח כך שהמשבצת הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן תהיה לבנה (כמו במשחק השחמט), האבנים מונחות על המשבצות השחורות של הלוח וההתקדמות היא רק על משבצות אלה באלכסון.

בתחילת המשחק אבני השחקן האחד מונחות בשלוש (ארבע, בגרסה הגדולה) השורות הראשונות של הלוח ואילו אבני השחקן השני מונחות באותו אופן בצד שלו. לפי המוסכם, הלבן מבצע את המהלך הראשון^{[דרוש מקור]}, והשחור משיב עליו. שתי הפעולות גם יחד נחשבות כמסע אחד.

כל שחקן מניע בתורו אבן-משחק באלכסון, ממשבצת שחורה אחת למשבצת שחורה סמוכה בכיוון היריב. על המשבצת להיות פנויה מכלים, כלומר לכל אבן יש שתי אפשרויות תנועה – לכיוון היריב ימינה ולכיוון היריב שמאלה – וכל אחת מהן עשויה להיות חסומה.

דילוג (או אכילה) מתבצע כאשר אבן משחק מונחת במשבצת סמוכה לאבן היריב, ומעבר לאבן היריב יש מקום פנוי. דילוג מבוצע על ידי הנחת האבן במקום הפנוי שמעבר לאבן היריב והסרת אבן היריב מן הלוח. כאשר דילוג אפשרי, חובה לבצע אותו. חייבים לדלג גם קדימה וגם אחורה. אם בתום הדילוג אפשרי דילוג נוסף, חובה לבצע גם אותו, כך שלא ניתן לעצור שרשרת דילוגים באמצע השרשרת. אם ישנה יותר מאופציה אחת לדלג, ובאחת האופציות יש יותר חלקים של היריב, חייבים לבחור באופציה המרובה (כמודגם באנימציה).

כשאבן משחק מגיעה לשורה האחרונה, היא הופכת להיות "מלך" (יש הקוראים לכך "מלכה"), כאשר בדרך כלל מייצגים מלך על ידי שתי אבני משחק מונחות אחת על השנייה. מלך, בניגוד לאבן רגילה, יכול לנוע לכל הכיוונים באלכסון (כלומר גם אחורה), ללא הגבלה על מספר המשבצות בדרך, וכמו כן הוא יכול לבצע דילוגים בכל כיוון. אם תוך כדי אכילה בשרשרת האבן (הרגילה) עוברת בשורה האחרונה, אך לא נעצרת שם, היא לא נעשית מלך.

בדומה לאבנים הרגילות, גם המלך מחויב לבצע דילוגים כאשר יש לו אפשרות לעשות זו, המלך מחויב לבצע דילוג גם כאשר אבנו של היריב אינה צמודה אליו באותו האלכסון. לאחר הדילוג המלך יכול לעצור בכל אחת מהמשבצות בהמשך האלכסון. המלך מחויב לכל שרשרת האכילה האפשרית, כלומר שעליו לשנות את כיוון תנועתו בהתאם לאפשרויות האכילה ולא לוותר על אף אחת מהן ובאופן הזה, בהרבה מהמקרים, על מנת ללכוד את המלך, השחקן היריב מקריב כמה מחייליו (אבני המשחק הרגילות).

המשחק יכול להסתיים בניצחון או בתיקו. ניצחון מושג אם מתקיים אחד מהבאים:

• לשחקן היריב לא נותרו כלל כלים על הלוח (אבנים או מלכים)
• השחקן היריב נכנע
• לשחקן היריב אין אפשרות לבצע מהלך מאחר שכליו חסומים

קיימות 3 דרכים להשגת תיקו:

1. אם במשך 15 מסעים רצופים נעו מלכים בלבד על גבי הלוח (אף אבן לא התקדמה צעד), ולא השתנה מספר הכלים על גבי הלוח (לא התבצעו דילוגים) מסתיים המשחק ללא ניצחון לאף אחד מהצדדים
2. כאשר הכלים על הלוח אינם מאפשרים הכרעת ניצחון (למשל שני מלכים מול מלך אינם מספיקים)
3. בכל שלב במשחק רשאי כל אחד מהצדדים להציע תיקו, והצד השני רשאי להסכים או לסרב

• אבנים רגילות אינן יכולות לבצע דילוגים נגד כיוון התנועה
• מלך יכול לזוז רק משבצת אחת לכל כיוון^{[דרוש מקור]}

בדמקה טורקית אין אכילה לאחורה ותנועת המלכה אינה מוגבלת.

בישראל קיימות גרסאות רבות לדמקת הרחוב. למעשה, רוב גרסאות הדמקה הישראלית מבוססות על חוקים הלקוחים בחלקם מדמקה בינלאומית, חלקם מדמקה אמריקאית וחלקם מקומיים. בחוקים המומצאים בישראל (החוקים המקומיים) אין שימוש בתחרויות והם אינם קיימים או מוכרים בשום גרסת דמקה בעולם.

דוגמאות לחוקים מקומיים לישראל:

• חוק ה"שרופים" הקובע כי קיימת חובת ביצוע דילוג (אכילה). במחיר אי ביצוע הדילוג, "תישרף" כלומר תילקח על ידי היריב אותה האבן/מלך שלא ביצע/ה את הדילוג.
• פיצול המלך לשתי אבני משחק
• אבן אחרונה של שחקן רשאית לבצע מסעים גם נגד כיוון התנועה
• אין הגבלה על מספר המסעים של מלכים (חוק המאפשר משחק ללא סיום)
• אבנים ומלכים אינם מחויבים לסיים את שרשרת הדילוגים האפשרית, אלא באפשרותם לעצור בכל שלב
• הכרעת המשחק על פי השוואת כמות הכלים בין שני היריבים
• אבנים רגילות יכולות לבצע דילוג (אכילה) נגד כיוון התנועה רק בשרשרת שבה הדילוג הראשון התבצע עם כיוון התנועה.

אין שמות שונים לגרסאות השונות ולא קיימת הסכמה כללית לגבי החוקים, כך שכדי להימנע ממחלוקת בין שני שחקנים, רצוי שיגיעו להסכמה לגבי כל החוקים לפני תחילת משחקם הראשון.

בנוסף לזה קיימת סוג של גרסה ישראלית של המשחק שהחוקים הבסיסים שלה הם:

• המשחק מתנהל על לוח 6X6
• כל פעם שחייל מגיע לקצה השני של הלוח הוא משדרג את היכולת שלו פעם ראשונה למלכה שיכול לזוז לכל צד פעם אחת, ובפעם השנייה למלך שיכול לזוז לכל צד עד הסוף.

גרסה של המשחק בה המנצח הוא זה שכל אבניו נאכלו או נחסמו.

• דמקה סינית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: דמקה
ספר לימוד בוויקיספר: דמקה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דמקה

• דמקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דמקה, דף שער בספרייה הלאומית
• דמקה, באתר MathWorld (באנגלית)