דניס לירי

דניס לירי
Denis Leary

דניס לירי, קומיק-קון 2015
לידה	18 באוגוסט 1957 (בן 67) ווסטר, ארצות הברית
שם לידה	Denis Colin Leary
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1987
מקום לימודים	קולג' אמרסון Saint Peter-Marian High School
פרסים והוקרה	מדליית הכבוד של האליס איילנד
http://www.denisleary.com
פרופיל ב-IMDb

דניס קולין לירי (באנגלית: Denis Colin Leary; נולד ב-18 באוגוסט 1957) הוא שחקן וקומיקאי אמריקאי. הוא התפרסם לראשונה כסטנדאפיסט, במיוחד בהופעות ב-MTV (כולל השיר הקומי "Asshole").

לירי החל לקחת תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה החל משנות ה-90, כולל תפקידים משמעותיים בסרטים "ליל הדין" (אנ') (1993), "חטופים שכאלה" (אנ') (1994), "הצניחה הגדולה" (1995) ן-"לכשכש בכלב" (1997).

בשנות ה-2000, הוא עלה לתהילה וכיכב בסדרת הטלוויזיה "הג'וב" (אנ') (2001–2002) והיה הכוכב והשותף ליצירה של הסדרה הקומית "הצילו" (אנ') (2004–2011) שם גילם את דמותו של טומי גאווין (אנ'), עבורו קיבל שלוש מועמדויות לפרס אמי לבידור בפריים טיים, אחת על כתיבה ושתיים על משחק. הוא המשיך לקבל תפקידים גדולים כולל קפטן ג'ורג' סטייסי (אנ') בסרט "ספיידרמן המופלא" (2012) ובהמשכו "ספיידרמן המופלא 2" (2014), ובתור המאמן הראשי של קליבלנד בראונס וינס פן בדרמה "יום הבוחר" (אנ') (2014).

מ-2015 עד 2016, לירי כתב ושיחק בסדרה הקומית "סקס, סמים ורוקנרול" (אנ') ברשת FX; ובשנים 2019–2021 כיכב בתור אב המשפחה שון מודי בסיטקום "משפחת מודי" (אנ') ברשת Fox.

דניס קולין לירי נולד ב-18 באוגוסט 1957, בווסטר, מסצ'וסטס, בן להורים מהגרים קתולים מקילארני (אנ'), מחוז קרי, אירלנד. אמו, נורה (לבית סאליבן) (נולדה ב-1929), הייתה עוזרת בית, ואביו, ג'ון לירי (1924–1985), היה מכונאי רכב. לירי הוא אזרח הן של ארצות הברית והן של אירלנד. לירי היא דודן שלישי של מנחה הטלוויזיה קונאן או'בריאן.

לירי למד בבית הספר התיכון Saint Peter's (כיום Saint Paul's) בווסטר והמשיך את לימודיו באמרסון קולג' (אנ') בבוסטון. באמרסון, הוא פגש את חברו לקומיקס מריו קנטוני (אנ'), שלירי מחשיב את חברו הקרוב ביותר. בעודו סטודנט, הקים לירי את הרכב הקומדיה של אמרסון, להקה שממשיכה בקמפוס עד היום.

לאחר שסיים את לימודיו באמרסון ב-1981, לימד לירי שיעורי כתיבת קומדיה בבית הספר במשך חמש שנים. במאי 2005 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ודיבר בטקס בסיום לימודי התואר הראשון שלו; והוא מופיע כד"ר דניס לירי על הכריכה של ספרו "Why We Suck" משנת 2008.

לירי החל את דרכו כקומיקאי בבוסטון בתור מנחה תוכנית קומית מחתרתית ובמספר תוכניות טלוויזיה מקומיות. בשנת 1987 הופיע לראשונה בטלוויזיה הממלכתית בשעשועון " Remote Control" לצידו של אדם סנדלר. לי זכה להערכה רבה בשנת 1992 על מופע הסטנד-אפ שלו "No Cure for Cancer " שזיכה אותו בפרס בפסטיבל אדינבורו.

התפרסם כשחקן קולנוע בתחילת שנות ה-90 בסרטי הפעולה "איש ההרס" בתפקיד מנהיג המחתרת אדגר פרנדלי, "ליל הדין" ובקומדיות "בזמן שגנבת" לצידה של סנדרה בולוק, "חטופים שכאלה" בתור הפושע גאס, "הצניחה הגדולה" בתור הקצין דייוויד פול ו"משחקי רחוב". ב-1997 שיחק לירי בדרמה הסאטירית של בארי לוינסון "לכשכש בכלב" בתפקיד מעצב אופנה פאד קינג ובמותחן הפשע "להתגרות במוות" בתור לונו וקיו שומר ראשו של מאפיונר צ'ארלי ברנט (כריסטופר ווקן). ב-1999 הופיע לירי בסרט הפשע "השוד המושלם" בהפקתו של פירס ברוסנן בתפקיד הבלש מייקל מק'יין ובסרטו של קלינט איסטווד "פשע אמיתי".

ב-2001 הופיע לירי בתפקיד הראשי בסדרת המשטרה הקומית אותה יצר "הג'וב" ושיחק בקומדיית הפשע "צרות כפולות" לצד סטיב בושמי. ב-2003 דיבב בסרט האנימציה "עידן הקרח" את דמותו של הסמילדון דייגו. את הדמות דיבב לירי גם בסרטי ההמשך "עידן הקרח 2: נמסים מצחוק", "עידן הקרח 3: עלייתם של הדינוזאורים", "עידן הקרח: חוגגים בגדול", "עידן הקרח 4: יבשת בתנועה" ו"עידן הקרח: מסלול התנגשות".

בשנת 2004 יצר את הסדרה "הצילו" ביחד עם הבמאי פיטר טולן בהשפעת פיגועי 11 בספטמבר בהם נהרגו 343 כבאים. הרעיון הראשוני של לירי היה ליצור סרט קולנועי על כבאים לאחר טראומת ה-11 בספטמבר. בשנת 2004 עלתה לאוויר הסדרה בכיכובו של לירי אודות חייו של הכבאי טומי גאווין הסובל מאלכוהוליזם ומבעיות משפחתיות קשות בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר. הסדרה בת 7 העונות זכתה לרייטינג רב לביקורות מהללות מצד המבקרים, לירי היה מועמד על הופעותיו לפרס גלובוס הזהב ולשני פרסי אמי.

ב-2008 הועמד לירי לפרס גלובוס הזהב ולפרס אמי על הופעתו בסרט הטלוויזיה הפוליטי "ספירה חוזרת" של רשת HBO בתפקיד מייקל ווהלי, היועץ הפוליטי של המועמד לנשיאות אל גור .

בשנת 2014 עלתה ברשת USA Network סדרת הטלוויזיה הקומית "Sirens", בה לירי חלק חלק בפיתוח שלה ובכתיבת התסריט. הסדרה חודשה לעונה שנייה שנה לאחר מכן.

לירי נשוי לסופרת אן למבק לירי מאז 1989. הם הכירו כשהוא היה המורה שלה בשיעור אנגלית באמרסון קולג'. יש להם שני ילדים, הבן ג'ון ג'וזף "ג'ק" (נולד ב-1990) והבת דווין (ילידת 1992). אן לירי פרסמה ספר זיכרונות, "An Innocent, a Broad", על לידתו המוקדמת של בנם בביקור בלונדון. היא גם כתבה רומן, "Outtakes From a Marriage", שראה אור ב-2008. הרומן השני שלה, "הבית הטוב", ראה אור ב-2013. המאמר שלה בטור בניו יורק טיימס על נישואיה לדניס שימש השראה לפרק מסדרת הטלוויזיה "אהבה מודרנית" (אנ'); פרק 4 - "Rallying to Keep the Game Alive".

בדצמבר 1999 מתו שישה כבאים בשריפה שפרצה בסמוך לאזור מגוריו, בשריפה נספו בן דודו וחבר קרוב של לירי. לאחר המקרה הקים לירי את קרן "Leary Firefighters Foundation" שבאמצעותה גייס מיליוני דולרים עבור ציוד לתחנות כיבוי.

לירי הוא חובב הוקי קרח ויש לו משטח החלקה בחצר האחורית בביתו ברוקסברי (אנ'), קונטיקט, עם צנרת מותקנת מתחת למשטח הקרח כדי לעזור לו להישאר קפוא. הוא אוהד בין היתר את קבוצות הספורט בוסטון ברואינס, בוסטון רד סוקס וגרין ביי פאקרס.

לירי מתאר את עצמו כ"ג'ק קנדי הדמוקרטי" עם כמה אידאולוגיות שמרניות, כולל תמיכה בצבא. לירי אמר פעם בראיון לגלן בק, "הייתי דמוקרט כל החיים, אבל עכשיו בגילי, הבנתי שהדמוקרטים מבאסים, והרפובליקנים מבאסים, ובעצם כל המערכת מבאסת. אבל אתה צריך ללכת בתוך מערכת כדי למצוא את מה שאתה רוצה."

על אמונותיו הדתיות אמר בעבר, "אני קתולי מיושן במובן הטוב של המילה. אתה יודע, גדלתי עם הורים אירים, הורים מהגרים אירים. ההורים שלי התפללו כל הזמן, לקחו אותנו למיסה. ואבא שלי היה מקלל לפעמים בגאלית. זה לא נהיה יותר דתי מזה. אבל, לא, אחרי זמן מה, הבנתי לימדו אותנו לא נכון. לא גידלתי את הילדים שלי ביראת אלוהים. גידלתי אותם עם התחושה של, אתה יודע, בשבילי, ישו היה הבחור הנהדר הזה..."

הוא הסנדק של דמיאן הארלי (אנ'), בנה של השחקנית אליזבת הארלי.

• 1993 - ‏ No Cure for Cancer
• 1997 - ‏ Lock 'n Load
• 2004 - ‏ Merry F %$in' Christmas

מדיה וקבצים בנושא דניס לירי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דניס לירי

• דניס לירי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דניס לירי, ברשת החברתית אינסטגרם
• דניס לירי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דניס לירי, ברשת החברתית Goodreads
• דניס לירי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דניס לירי, באתר AllMovie (באנגלית)
• דניס לירי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• דניס לירי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דניס לירי, באתר AllMusic (באנגלית)
• דניס לירי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דניס לירי, באתר Discogs (באנגלית)
• דניס לירי, באתר Songkick (באנגלית)
• אבי זורנזון, מי בוער: על "הצילו", nrg, ‏12 בדצמבר 2010