דריק שארפ

דריק שארפ
Derrick Sharp

שארפ מתראיין לאחר משחק יורוליג במדי מכבי תל אביב, 2006
לידה	5 באוקטובר 1971 (בן 53) ארצות הברית אורלנדו, פלורידה, ארצות הברית
שם מלא	דריק לאנוריס שארפ
עמדה	רכז, קלעי
גובה	1.85 מטרים (6.1 רגל)
מכללה	ברוורד קאונטי (1989–1991) דרום פלורידה (1991–1993)
קבוצות כשחקן
1993–1994 1994–1996 1996–2011	מכבי חדרה בית"ר מגדל העמק מכבי תל אביב
הישגים כשחקן
13 אליפויות ישראל (1997–2007, 2009, 2011) 11 גביעי מדינה (1998–2006, 2010, 2011) אליפות הסופרוליג (2001) 2 אליפויות יורוליג (2004, 2005)

דריק לאנוריס שארפ (באנגלית: Derrick Lanorris Sharp; נולד ב-5 באוקטובר 1971) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי. בין היתר שימש כקפטן קבוצת מכבי תל אביב, ובין השנים 2011–2013 היה גם עוזר המאמן בקבוצת מכבי תל אביב.

שארפ נולד באורלנדו שבפלורידה, ארצות הברית. ב-1993 הגיע לראשונה לישראל, שיחק במכבי חדרה ובבית"ר מגדל העמק ובעקבות יכולת טובה עבר בשנת 1996 למכבי תל אביב בה שיחק במשך 15 שנים עד פרישתו ממשחק בשנת 2011. בשש עונותיו האחרונות במכבי תל אביב שימש כקפטן הקבוצה. במשחקו שארפ התאפיין בעיקר ביכולת קליעה מטווח שלוש הנקודות ומקו העונשין. אחד מרגעי השיא שלו בקריירה היה בנס ז'לגיריס, אז קלע שלשה בשנייה האחרונה של משחק היורוליג נגד ז'לגיריס קובנה בעונת 2003/2004, אשר כפתה הארכה שבסיומה ניצחה מכבי והעפילה לפיינל פור שנערך באותה שנה בתל אביב, בו זכתה לאחר מכן.

שארפ הוא אחד השחקנים המעוטרים בתולדות הכדורסל הישראלי. הוא זכה ב-13 אליפויות, 11 גביעי מדינה, ובשלוש אליפויות אירופה. כמו כן זכה להוקרה מטעם היורוליג ומנהלת ליגת העל כאחד הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים. שארפ הוא השחקן המבוגר ביותר שלבש אי פעם את מדי מכבי תל אביב.^[1]

שארפ נולד למשפחה חד הורית בפלורידה שבארצות הברית.^[2] הוא שיחק במשך שנתיים באוניברסיטת ברוורד קאונטי,^[3] בה העמיד ממוצעים של 12.8 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים בעונה הראשונה ו-23.7 נקודות, 2.1 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בעונה השנייה.

לקראת עונת 1991/1992 עבר לאוניברסיטת דרום פלורידה מליגת המכללות.^[3] בעונתו הראשונה בה קלע 14.6 נקודות, הוריד 2.1 ריבאונדים ומסר 2.2 אסיסטים בממוצע למשחק ואילו בשנייה שהייתה גם עונתו האחרונה בקולג' השתפר במעט וקלע 15.6 נקודות, הוריד 2.6 ריבאונדים ומסר 3.4 אסיסטים בממוצע למשחק.

ב-1993, הגיע שארפ לראשונה לישראל והצטרף לקבוצת מכבי חדרה מלאומית ב', בה היה לקלע המוביל של הליגה בעונת 1993/1994 עם 25.2 נקודות בממוצע למשחק. בעונה שלאחר מכן עבר לבית"ר מגדל העמק ושוב היה לקלע המוביל של הליגה, אך עם זאת קבוצתו ירדה בסיום העונה לליגה הארצית. בעונת 1995/1996, במהלכה קיבל אזרחות ישראלית, זכה שארפ בפעם השלישית ברציפות בתואר הקלע המוביל של הליגה.^[4]

בעקבות יכולתו בליגות הנמוכות, הוחתם שארפ בקבוצת מכבי תל אביב מלאומית א'. פיני גרשון (אז מאמן הפועל ירושלים) אמר על החתמתו של שארפ כי הוא "שחקן של לאומית ב'",^[5] אולם שמונה שנים לאחר מכן שלשה של שארפ העלתה את מכבי של גרשון לפיינל פור היורוליג. בעונתו הראשונה במכבי, 1996/1997, שותף שארפ ב-41 משחקים בכל המסגרות, וקלע 7.1 נקודות בממוצע. הוא סייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה והגיעה עימה לגמר גביע המדינה. כמו כן, נבחר לתגלית העונה בליגת העל. בעונה הבאה הפך שארפ ל"שחקן השישי" של מכבי וביצע את עבודתו נאמנה עם 6.5 נקודות בכ-14.9 דקות בממוצע למשחק בכל המסגרות, שסייעו לקבוצתו לזכות באליפות הליגה ובגביע המדינה. בעונת 1998/1999 קבע ממוצעים כמעט זהים לעונה הקודמת עם 6 נקודות בכ-15 דקות למשחק ושוב סייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה וגביע המדינה.

עונת 1999/2000 הייתה שנת הפריצה של שארפ כשחקן מוביל במכבי, הוא שיחק ב-52 ממשחקיה של קבוצתו, בהם קלע 7.6 נקודות בכ-20.3 דקות למשחק. באותה עונה חזרה מכבי תל אביב להשתתף באירוע הפיינל פור לאחר היעדרות של 9 שנים. לדריק שארפ הייתה זו הופעה ראשונה בפיינל פור^[6]

עונת 2000/2001, הייתה עונת השיא של שארפ במכבי. הוא שיחק ב-58 משחקים בכל המסגרות בהם קלע 10.8 נקודות, הוריד 1.4 ריבאונדים ומסר 1.4 אסיסטים בכ-22.7 דקות בממוצע למשחק. בנוסף על כך סייע למכבי לזכות באליפות היורוליג (לראשונה מזה 20 שנה), באליפות הליגה ובגביע המדינה ובכך להשלים טרבל שלישי בהיסטוריה של המועדון. בעונה שלאחר מכן קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק בליגה ו-6.8 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג וזכה שוב באליפות ובגביע, אך קבוצתו הפסידה בחצי גמר היורוליג. בעונת 2002/2003 שיחק שארפ עם מכבי בליגה האדריאטית, וקבוצתו הגיעה עד לגמר המפעל כשהוא קולע 6.1 נקודות בממוצע למשחק. בנוסף על כך קלע 7 נקודות בממוצע למשחק ביתר המפעלים וסייע למכבי לזכות בדאבל (גביע ואליפות) שישי ברציפות, אך מכבי הודחה מהיורוליג כבר בשלב ה"טופ 16".

בעונת 2003/2004 הוביל שארפ, יחד עם שחקנים כגון אנתוני פארקר, שאראס ומייסאו באסטון, את מכבי לזכייה בטרבל פעם נוספת. אחת מנקודות השיא שלו בעונה זו ובקריירה כולה התרחשה במשחק נגד ז'לגיריס קובנה, שהאירועים שהתרחשו בסופו קיבלו את הכינוי "נס ז'לגיריס". במהלך האחרון של המשחק, כאשר נותרו 2.2 שניות לסיומו קלע שארפ שלשה ממסירה של גור שלף,^[7] שהשוותה את תוצאת המשחק וכפתה הארכה בסיומה ניצחה מכבי ועלתה לפיינל פור. בחצי גמר הפיינל פור נגד צסק"א מוסקבה לא הרשים שארפ ביכולתו וסיים את המשחק עם נקודה אחת בלבד בכשש דקות משחק.^[8] למרות זאת ניצחה מכבי ועלתה לגמר היורוליג. במשחק הגמר הביסה מכבי את סקיפר בולוניה וזכתה באליפות היורוליג, כאשר שארפ קולע 9 נקודות (כולן משלשות) ומוסר 3 אסיסטים.^[9] בסך הכול קלע שארפ בעונה זו 7.3 נקודות בממוצע למשחק בליגת העל ו-5.8 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג.^[3]

בעונת 2004/2005, שוב זכתה מכבי בטרבל (אליפות, גביע והיורוליג), גם אז עם שארפ כאחד מהגורמים העיקרים בזכייתה ביורוליג. הוא הוביל את מכבי בחצי הגמר נגד פנאתינייקוס עם 20 נקודות ו-3 ריבאונדים^[10] ועל אף שלא הרשים במשחק הגמר נגד טאו ויטוריה שבו ניצחה קבוצתו (0 נקודות, 2 איבודים וחטיפה בכ-22 דקות משחק^[11]) תרם רבות להגעתה לגמר. בליגה העמיד ממוצעים של 10.5 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק ואילו בפלייאוף ירד ל-8.6 נקודות, 2 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק. משחק השיא שלו בעונה זו היה מול הפועל רמת השרון נגדה קלע 12 נקודות, הוריד 7 ריבאונדים ומסר 5 אסיסטים.^[12]

לקראת עונת 2005/2006 קיבל שארפ את תפקיד הקפטן של מכבי תל אביב^[13] במקומו של גור שלף שפרש ובכך הפך לשחקן הלא-יהודי הראשון שמקבל את תפקיד הקפטן. שארפ תיפקד כקפטן מכבי בהצלחה רבה והפך לאהוד הקהל ולאחד הסמלים הגדולים של מכבי בכל הזמנים. מבחינה מקצועית העמיד שארפ ממוצעים מרשימים לשחקן בגילו; 9.4 נקודות, 2 ריבאונדים ו-6.1 אסיסטים בכ-24.6 דקות בממוצע למשחק בכל המסגרות. בהובלתם של שארפ, אנתוני פארקר ושחקנים בכירים נוספים, זכתה מכבי שוב בדאבל הישראלי, אך הפסידה בגמר היורוליג לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2006/2007 עברה מכבי שינוי משמעותי בסגל השחקנים ויכולתה הידרדרה עד כדי איבוד גביע המדינה להפועל ירושלים והדחה כבר בשלב ההצלבה (רבע הגמר) של היורוליג. עם זאת זכתה מכבי בפעם האחד-עשר ברציפות בתקופת שארפ באליפות הליגה, כשהוא קולע 8.8 נקודות בממוצע למשחק בכל המסגרות. בעונה שלאחר מכן הפך שארפ לשחקן ספסל במכבי וקיבל רק כ-14.3 דקות בממוצע למשחק, אך המשיך לשמור על ממוצעי קליעה סבירים של 6.1 נקודות למשחק כולל 96% (72 מ-75) מקו העונשין. עם זאת, מכבי, על אף שהגיעה למשחקי הגמר בכל המפעלים בהם השתתפה, הפסידה את כולם מלבד גביע ווינר.

בעונת 2008/2009 דקותיו של שארפ התמעטו עוד יותר וב-34 משחקים בהם שותף במהלך העונה שיחק רק 10.8 דקות בממוצע למשחק וקלע רק 3.1 נקודות למשחק. עם זאת, במשחק הגמר של הפיינל פור נגד מכבי חיפה, נכנס שארפ במצב של פיגור 13 והיה הגורם המרכזי בהחזרתה של מכבי ליתרון ולבסוף לניצחון ולזכייה באליפות מספר 12 בתקופתו במכבי.

את עונת 2009/2010 פתח שארפ בגיל 38 והפך לשחקן השני המבוגר ביותר ששיחק במכבי תל אביב אחרי דורון ג'מצ'י שפרש בגיל 39.‏^[14] למרות גילו המתקדם, המשיך להציג יכולת קליעה יוצאת דופן ואף קלע 12 נקודות עם 4 זריקות מוצלחות מ-5 ניסיונות מטווח השלוש במשחק הליגה נגד עירוני נהריה.^[15] הוא המשיך את יכולתו הטובה גם בגמר גביע המדינה נגד בני השרון, שם קלע 8 נקודות וזכה עם מכבי בגביע עשירי מאז הצטרף אליה וראשון מזה שלוש שנים.^[16] גם בסדרת רבע גמר הפלייאוף היה גורם משמעותי במכבי וקלע שמונה נקודות, כולל שתי שלשות מכריעות במשחק החמישי והמכריע נגד בני השרון, בו ניצחה מכבי 69–71 ועלתה לפיינל פור.^[17] את חצי הגמר נגד ברק נתניה מכבי ניצחה ביתר קלות 78–104 כאשר שארפ תורם שלוש נקודות ושלושה ריבאונדים, אך בגמר לא הצליחה להתמודד עם משחק השלשות המצוין של הפועל גלבוע גליל ואיבדה את האליפות בפעם השנייה בשלוש שנים.

ב-20 ביוני 2010 חתם שארפ על חוזה לעונת 2010/2011 שהייתה העונה ה-15 שלו במכבי ובכך עבר את דורון ג'מצ'י והפך לשחקן המבוגר ביותר ששיחק במכבי תל אביב.^[18] בעונה זו זכה שארפ באליפות ובגביע המדינה, והגיע לגמר היורוליג שם הפסידה מכבי לפנאתינייקוס 78-70. בתום עונה זו פרש שארפ ממשחק ומונה לעוזר מאמן שני בקבוצה. ב-2 באוגוסט 2013 פרש שארפ מתפקיד זה, ועזב את ישראל. כיום הוא עובד כמורה וכמאמן כדורסל בבית ספר תיכון בעיר טמפה שבפלורידה.

שארפ שיחק בנבחרת ישראל בין השנים 2000–2003. כבר במשחקו הראשון בנבחרת (הפסד 53–71 להולנד) זרק 24 זריקות מהשדה, כולל 14 מטווח 3 הנקודות.^[19] בטורניר ההעפלה לאליפות אירופה 2001 בטורקיה, הוא קלע 21.6 נקודות והוריד 2.2 ריבאונדים בממוצע למשחק והיה לקלע המוביל של הנבחרת בטורניר.^[20][19] באליפות עצמה הסתפק ב 11.5 נקודות בארבעה משחקים. באליפות אירופה 2003 בשוודיה קלע שארפ 6.1 נקודות בכ-18.7 דקות בממוצע למשחק.^[20]

לאחר האליפות פרש שארפ מהנבחרת כשלזכותו 198 נקודות ולמעלה מ-95% מקו העונשין באליפויות אירופה.^[20]

במהלך עונת 1995/1996 נישא שארפ לישראלית מרים לוי, דבר שאיפשר לו לקבל אזרחות ישראלית. בנו היחיד של שארפ מנישואים אלה, די ג'יי שארפ ג'וניור, גם הוא שחקן כדורסל המשחק ב מכבי חיפה מהליגה הארצית.^[21][2]

בשנת 2004 התגרש שארפ מאשתו ומאוחר יותר באותה השנה נשא לאישה קנדית בשם טינה אליסון, כדורסלנית לשעבר.^[22] לו ולטינה ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. בנו, עמנואל, משחק בליגת מכללות עבור אוניברסיטת יוסטון.

הוא התגורר עם משפחתו בהרצליה עד אוגוסט 2013, אז עברו לאורלנדו שבארצות הברית, שם הוא עובד כמורה.^[23]

בנובמבר 2013 החל שארפ להשתתף בתוכנית הדוקו-ריאליטי "היחידה", המשודרת ב-HOT. בשנתו האחרונה בישראל היה שותף במסעדת "שיין אנד שארפ" ברחוב יגאל אלון בתל אביב. עם עזיבתו את ישראל, מכר שארפ את חלקו במסעדה, וכעבור שנתיים, היא נסגרה.

ביולי 2024, בנו הבכור די ג׳יי שארפ נכנס לתוכנית המציאות ״האח הגדול״.

קבוצתיים

• 3 זכיות באליפות היורוליג והסופרוליג: 2001, 2004, 2005
  • סגנות: 2000, 2006, 2008, 2011
• 13 זכיות באליפות ישראל: 1997 - 2007, 2009, 2011
  • סגנות: 2008, 2010
• 11 זכיות בגביע המדינה: 1998 - 2006, 2010, 2011
  • סגנות: 1997, 2008
• 2 זכיות בגביע הליגה: 2007, 2010
  • סגנות: 2009

אישיים

• תגלית העונה בליגת העל: 1997.
• הוביל את ליגת העל באחוזים לשלוש נקודות: 2008 (53.1%)
• הוביל את היורוליג באחוזים מקו העונשין: 2008 (100%)
• ממוקם במקום ה-89 בדירוג קלעי ליגת העל בכל הזמנים עם 2,664 נקודות ב-15 עונות בליגה.^[24]

בטקס שנערך ב-28 בפברואר 2008 לציון 50 שנה להיווסדות המפעלים האירופאים בכדורסל קיבל שארפ אות הוקרה מטעם היורוליג כאחד מ-13 הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.^[25]

בטקס שנערך ב-19 במאי 2009 כחלק מחגיגות המאה לתל אביב קיבל שארפ אות הוקרה מטעם מנהלת ליגת העל כאחד מ-11 הכדורסלנים הגדולים בתולדות העיר תל אביב.^[26]

בפרויקט מיוחד שערכה מנהלת ליגת העל לסיכום העשור הראשון של המאה ה-21, נבחר שארפ לאחד מעשרת שחקני העשור בכדורסל הישראלי.^[27]

נכון ל-27 במאי 2011‏^{[3][20][28][29]}

1. הליגה האירופית
2. סופרוליג
3. יורוליג
4. הליגה האדריאטית

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דריק שארפ

• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל, באתר eurobasket
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל, באתר היורוליג
• דריק שארפ באתר היורוליג
• דריק שארפ באתר "צהבת"
• דריק שארפ באתר maccabifans
• גלריית תמונות של שארפ באתר "צהבת"
• שארפ מתראיין לאתר "צהבת" לפני המשחק בפראג
• סהר רחמים, הילד בן 38: ספר השיאים של דריק שארפ, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009
• ערן נבון ואהרל'ה ויסברג, מלך האולם, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2011
• מוטי דה פיצ'וטו ועמית סלונים, ‏החיים החדשים של דריק שארפ, באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2012
• רונן טל, זה שארפ: דרק מגיב ל"נאום המוקה", באתר nrg‏, 9 במרץ 2012
• יאיר נתיב, ‏"סבתא שלי השפיעה הכי הרבה על הקריירה שלי", באתר ‏מאקו‏, 15 בנובמבר 2012
• צח יוקד, דריק שארפ: כדורסלן עבר, מאמן, מחנך, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2001 (מקום עשירי)
1 שיינפלד • 2 גורדון • 3 שארפ • 4 תורג'מן • 5 ליובין • 6 קוז'יקרו • 7 ניסים • ‏8‏ ‏טפירו‏‏  •‏ 9 ספר • 10 פלג • 11 גרין • 12 מזרחי • מאמן: קצורין		ישראל

‏‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2003 (מקום שביעי)
1 כץ • 2 הלפרין • 3 שארפ • 4 מזרחי • 5 שיינפלד • 6 שלף • 7 בורשטיין • ‏8‏ ‏טפירו‏‏  •‏ 9 ספר • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 גורדון • מאמן: קצורין		ישראל