דרך מבוא השמש
דרך מבוא השמש היא דרך המתוארת במקרא, במסלול זריחת השמש, ממזרח למערב, מעבר הירדן לארץ ישראל. מסלולה הקדום עובר לצדו הצפוני של נחל תרצה. הוא עולה עד עין בידאן בשיפוע מתון ומשם בעלייה חדה לעיר שכם. כיום מזהים את תוואי הדרך בקירוב עם חלקו המזרחי של כביש 57. דרך מבוא השמש מתחברת בפאתי שכם עם דרך האבות, המובילה לבית אל ולירושלים.
הדרך מוזכרת במקרא פעם אחת בלבד, כמכוונת למקום בו נכרתה הברית עם עם ישראל בהר גריזים ובהר עיבל לאחר הכנסו לארץ כנען, בספר דברים:
- ”וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה”[1].
סעיפה המזרחי של דרך זו, המוביל מעבר הירדן אל המדבר, נקרא ”דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים”[2].
על פי המסורת יש להניח כי כל הכניסות של האבות ושל עם ישראל לארץ ישראל היו בדרך זו. המקום הראשון אליו הגיע אברהם בבואו מחרן לארץ ישראל היה שכם: ”וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ”[3]. במסלול זה הלך גם יעקב בשובו מחרן, כפי שנאמר[4]: ”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר”. גם כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל בזמן יהושע בן נון הם עברו בדרך מבוא השמש[5], ככתוב בציווי לעיל.
משמעות השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא משמעות הביטוי "בוא השמש" היא שקיעת השמש, כי לשם השמש באה, דוגמאות לכך במקרא:
"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל־מְקוֹמוֹ, שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם"[6]
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ"[7]
הדרך נקראת דרך מבוא השמש משום שזאת דרך רוחבית ההולכת ממזרח למערב.