משרד הביטחון

ערך זה עוסק במשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו משרד ההגנה.

משרד הביטחון

בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל ישראל
סוכנות בת	צבא הגנה לישראל
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	יואב גלנט
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	אייל זמיר
מטה מרכזי	מגדל המטכ"ל
תקציב	82.9 מיליארד ש"ח (2024)
אתר רשמי

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל (כולל סיוע אמריקאי)^[1], מטה המשרד ממוקם במחנה רבין בקריה שבתל אביב-יפו.

מערכת הביטחון מורכבת משלושה ארגונים:

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון (האמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות, שנות שירות, יחידת פרק המשימה הלאומית, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני) ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל.

שר הביטחון מאובטח על ידי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי כחלק מהיותו אחד מסמלי השלטון של מדינת ישראל.

עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה מחד ובין הרמטכ"ל מאידך. כך, כיבוש רמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוף פיקוד הצפון.

בעקבות מלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", לפיו כל פעולה צבאית שתבוצע מחוץ לגבולות ישראל או כל אירוע עם משמעות אסטרטגית או שעלול להתפתח לכזה מחויב להביא לאישור ראש הממשלה, שר הביטחון חייב לקבל אישור מראש הממשלה והוא מחליט אם לשתף גם את הקבינט. מבחינה משפטית, למעשה המסמך מגדיר את סמכויות וגבולות המינוי של שר הביטחון מבחינת ראש הממשלה שמינה אותו.

בחוק סמכויות שעת חירום שנחקק ב-1979 נקבעו הקריטריונים למעצרים מנהליים:

• לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה.
• לשר הביטחון סמכות להאריך את צו המעצר המנהלי.

• וועדת שרים לענייני ביטחון-לאומי מתוקף תפקידו. (על פי חוק)
• ועדת שרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון
• ועדת השרים למתן היתר לפרסומים
• ועדת שרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום
• ועדת השרים לענייני שירות ביטחון כללי

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:

• האגף הביטחוני-מדיני (אבט"ם)
• האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט), נקרא בעבר "האגף לסיוע ביטחוני"^[4].
• הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב)
• אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני^[5]
• רשות מעברים יבשתיים - יחידת סמך
  • מנהלת רמדה (מנר"ם)
• האגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם)^[6]

הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:

• מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)
• המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)
• אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)
• אגף ההנדסה והבינוי (אהו"ב)
• מנהל מעבר צה"ל דרומה
• מנהלת גבולות ותפר
• מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק)

גופי מטה וסיוע:

• גוף ייעודי לתכנון משולב (גית"ם)
• אגף מנהל ומשאבי אנוש (אמ"ש)
• אגף התקציבים (את"ק) - ראש האגף הוא גם היועץ הכספי לרמטכ"ל
• אגף הכספים (אכ"ס) - ראש האגף הוא גם חשב משרד הביטחון
• אגף תקשוב וניהול מערכות מידע (לשעבר מל"ן - מרכז לעיבוד נתונים)^[7][8]
  • ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• היועץ המשפטי למערכת הביטחון
• אגף דוברות והסברה

תחומי שיקום, חברה ומורשת:

• האגף הביטחוני-חברתי (לשעבר - נוער ונח"ל)
  • היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
• אגף לשיקום נכים
  • היחידה לתגובות קרב
• אגף משפחות, הנצחה ומורשת
  • היחידה להנצחת החייל
• האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים
• יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון - מאגדת ומנהלת 11 מוזיאונים

גופים בכפיפות לשר הביטחון:

• מבקר מערכת הביטחון
• רשות חירום לאומית
• המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור
• נציב קבילות החיילים (נקח"ל)
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש)

מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל

אגף התקציבים (את"ק)^[9] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספים (אכ"ס)^[10] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בישראל ומחוצה לה, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון^[11] וממרץ 2023 זאב לנדאו^[12].

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמון) עוסק בריכוז הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

• רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
• ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו.
• ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
• פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
• ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
• מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
• מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
• ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
• מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

תחת אחריות המשרד פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך:

• התעשייה האווירית לישראל - חברה ממשלתית
• רפאל - מערכות לחימה מתקדמות - חברה ממשלתית, בעבר יחידת סמך במשרד
• תומר חברה ממשלתית - חברה שהתפצלה מהתעשייה הצבאית לקראת הפרטת תעש, עוסקת בפיתוח וייצור של מנועים רקטיים כבדים וקלים
• הרשות לפינוי מוקשים
• "מפצח" - יחידת סמך
• האגודה למען החייל - עמותה
• קרן לב"י - עמותה

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון^[13].

ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם^[14]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר^[15]. עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר נמצא בירידה מתמדת: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%^[16].

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.^[17]

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות^[18].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח^[18].

שרי הביטחון בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
1		ראש הממשלה דוד בן-גוריון (1886-1973)		מפא"י	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	הזמנית
							הראשונה
							השנייה
							השלישית
							הרביעית
2		פנחס לבון (1904-1976)			26 בינואר 1954	21 בפברואר 1955	החמישית
(1)		ראש הממשלה[א] דוד בן-גוריון (1886-1973)			21 בפברואר 1955	26 ביוני 1963
							השישית
							השביעית
							השמינית
							התשיעית
							העשירית
3		ראש הממשלה לוי אשכול (1895-1969)			26 ביוני 1963	5 ביוני 1967	האחת עשרה
							השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
							השלוש עשרה
4		משה דיין (1915-1981)		רפ"י	5 ביוני 1967	3 ביוני 1974
				העבודה
				המערך השני העבודה
							הארבע עשרה
							החמש עשרה
							השש עשרה
5		שמעון פרס (1923-2016)			3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	השבע עשרה
6		עזר ויצמן (1924-2005)		הליכוד חרות	20 ביוני 1977	28 במאי 1980	השמונה עשרה
7		ראש הממשלה מנחם בגין (1913-1992)			28 במאי 1980	5 באוגוסט 1981
8		אריאל שרון (1928-2014)			5 באוגוסט 1981	14 בפברואר 1983	התשע עשרה
9		משה ארנס (1925-2019)			14 בפברואר 1983	13 בספטמבר 1984
							העשרים
10		יצחק רבין (1922-1995)		המערך השני העבודה	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990	העשרים ואחת
							העשרים ושתיים
							העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
(9)		משה ארנס (1925-2019)		הליכוד	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
(10)		ראש הממשלה יצחק רבין (1922-1995)		העבודה	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995 נרצח בכהונתו	העשרים וחמש
(5)		ראש הממשלה שמעון פרס (1923-2016)			4 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996
							העשרים ושש
11		יצחק מרדכי (1944-)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	18 ביוני 1996	25 בינואר 1999 הודח על ידי רה"מ	העשרים ושבע
(9)		משה ארנס (1925-2019)		הליכוד-צומת הליכוד, לא ח"כ	25 בינואר 1999	6 ביולי 1999
12		ראש הממשלה אהוד ברק (1942-)		ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
13		בנימין בן אליעזר (1936-2016)		העבודה-מימד העבודה	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	העשרים ותשע
14		שאול מופז (1948-)		הליכוד	4 בנובמבר 2002	4 במאי 2006
							השלושים
				קדימה
15		עמיר פרץ (1952-)		העבודה-מימד העבודה	4 במאי 2006	18 ביוני 2007	השלושים ואחת
(12)		אהוד ברק (1942-)		העבודה לא ח"כ	18 ביוני 2007	18 במרץ 2013
				העבודה			השלושים ושתיים
				העצמאות
16		משה יעלון (1950-)		הליכוד-ישראל ביתנו הליכוד	18 במרץ 2013	22 במאי 2016	השלושים ושלוש
				הליכוד
							השלושים וארבע
17		אביגדור ליברמן (1958-)		ישראל ביתנו	30 במאי 2016	18 בנובמבר 2018
18		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)		הליכוד	18 בנובמבר 2018	12 בנובמבר 2019
19		נפתלי בנט (1972-)		הימין החדש	12 בנובמבר 2019	17 במאי 2020
				ימינה הימין החדש
20		בני גנץ (1959-)		כחול לבן חוסן לישראל	17 במאי 2020	29 בדצמבר 2022	השלושים וחמש
							השלושים ושש
21		יואב גלנט (1958-)		הליכוד	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		אחראי על	תקופת כהונה		יחד עם השר	ממשלה
1		מיכאל ביטון (1970–)		כחול לבן חוסן לישראל	נושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	בני גנץ	השלושים וחמש
2		בצלאל סמוטריץ' (1980-)		הציונות הדתית האיחוד הלאומי–תקומה	יחידות המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים	29 בדצמבר 2022	מכהן	יואב גלנט	השלושים ושבע

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת כהונה	סוף כהונה	ממשלה
	שמעון פרס (1923–2016)		מפא"י	דוד בן-גוריון	21 בדצמבר 1959	25 במאי 1965	ממשלת ישראל התשיעית
							ממשלת ישראל העשירית
				לוי אשכול			ממשלת ישראל האחת עשרה
							ממשלת ישראל השתים עשרה
			המערך מפא"י
	צבי דינשטיין (1926–2012)				17 בינואר 1966	5 ביוני 1967	ממשלת ישראל השלוש עשרה
				משה דיין
	מרדכי צפורי (1924–2017)		הליכוד חרות	עזר ויצמן	28 ביוני 1977	10 באוקטובר 1983	ממשלת ישראל השמונה עשרה
				מנחם בגין
				אריאל שרון			ממשלת ישראל התשע עשרה
				מנחם בגין
				משה ארנס
	מיכאל דקל (1920–1994)			יצחק רבין	3 בדצמבר 1985	22 בדצמבר 1988	ממשלת ישראל העשרים ואחת
							ממשלת ישראל העשרים ושתיים
			הליכוד
	עובדיה עלי (1945–)			משה ארנס	8 ביולי 1991	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
	מרדכי גור (1930–1995)		העבודה	יצחק רבין	4 באוגוסט 1992	16 ביולי 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
	אורי אור (1939–)			שמעון פרס	27 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	ממשלת ישראל העשרים ושש
	סילבן שלום (1958–)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	יצחק מרדכי	9 ביולי 1997	13 ביולי 1998	ממשלת ישראל העשרים ושבע
	אפרים סנה (1944–)		ישראל אחת העבודה	אהוד ברק	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
	דליה רבין (1950–)		דרך חדשה	בנימין בן אליעזר	7 במרץ 2001	1 באוגוסט 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
			עבודה-מימד העבודה
	ויצמן שירי (1956–)				12 באוגוסט 2002	2 בנובמבר 2002
	זאב בוים (1943–2011)		הליכוד	שאול מופז	5 במרץ 2003	18 בינואר 2006	ממשלת ישראל השלושים
			קדימה
	אפרים סנה (1944–)		עבודה-מימד העבודה	עמיר פרץ	30 באוקטובר 2006	17 ביוני 2007	ממשלת ישראל השלושים ואחת
	מתן וילנאי (1944–)			אהוד ברק	2 ביולי 2007	19 בינואר 2011
			העבודה
							ממשלת ישראל השלושים ושתיים
	דני דנון (1971–)		הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד	משה יעלון	19 במרץ 2013	16 ביולי 2014	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
			הליכוד
	אלי בן-דהן (1954–)		הבית היהודי		19 במאי 2015	22 במאי 2016[19]	ממשלת ישראל השלושים וארבע
				אביגדור ליברמן	30 במאי 2016	3 באוקטובר 2019
				בנימין נתניהו
			הליכוד אח"י
			אח"י
	אבי דיכטר (1952–)		הליכוד		28 באוקטובר 2019	17 במאי 2020
				נפתלי בנט
	אלון שוסטר (1957–)		כחול לבן	בני גנץ	28 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	ממשלת ישראל השלושים ושש

^[20]

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערה
1		לוי אשכול	1948	1948
2		אליעזר פרי (פרלסון)	1948	1949
3		פנחס ספיר	1949	1951
4		זאב שינד	1951	1952
5		שמעון פרס	1952	1959	כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952–1953)
6		אשר בן נתן	1959	1965	כיהן כממלא מקום לשנה (1959–1960)
7		משה קשתי	1965	1970
8		ישעיהו לביא	1970	1972
9		יצחק עירוני	1972	1975
10		פנחס זוסמן	1975	1978
11		יוסף מעין	1978	1981
12		אברהם בן יוסף	1981	1982
13		אהרון בית הלחמי	1982	1983
14		מנחם מרון	1983	1986
15		דוד עברי	1986	1996
16		אילן בירן	1996	1999
17		עמוס ירון	1999	2005
18		יעקב תורן	2005	2006
19		גבי אשכנזי	2006	2007
(מ"מ)		יחיאל חורב	פברואר 2007	מאי 2007	שימש כממלא מקום לאחר שגבי אשכנזי הפך לרמטכ"ל, ועד כניסתו של פנחס בוכריס לתפקיד.
20		פנחס בוכריס	2007	2010
21		אודי שני	2010	2013
22		דן הראל	אוגוסט 2013	מאי 2016
23		אודי אדם	מאי 2016	מאי 2020
24		אמיר אשל	מאי 2020	1 בפברואר 2023
25		אייל זמיר	1 בפברואר 2023	מכהן

• יצחק גרינברג, חשבון ועוצמה: תקציב הביטחון ממלחמה למלחמה, 1957–1967, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ז, עמ' 237
• אריה בועז, שורשי משרד הביטחון: גיבוש המבנה ותחומי האחריות 1948–1952, הוצאת מודן, 2013.
• עמוס ירון, רוח המפקד, ידיעות ספרים, 2022, עמודים 174–254
• זלמן שיפר, "הוויכוח על תקציב הביטחון", בתוך: גבריאל (גבי) שפר, אורן ברק, עמירם אורן (עורכים), צבא שיש לו מדינה?, הוצאת כרמל, 2008, עמ' 218–244

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: משרד הביטחון
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד הביטחון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד הביטחון

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד הביטחון (בעברית ובאנגלית)
• משרד הביטחון, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד הביטחון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד הביטחון, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד הביטחון, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרק בנושא הוצאות הביטחון של ישראל בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 17 בדצמבר 2016
• נחום גרוס, ‏הפן התקציבי של נצחון ששת הימים, קתדרה 90, דצמבר 1998, עמ' 168-167
• יצחק גרינברג, ביטחון לאומי ועוצמה צבאית – בין מדינאי למצביא, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 190-170
• שאול אמסטרדמסקי, חשיפת כלכליסט התקציב הסודי של משרד הביטחון נחשף, באתר כלכליסט, 14 במאי 2015
• תקציב משרד הביטחון בפרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• ישראל, משרד הביטחון, דף שער בספרייה הלאומית

משרדי ממשלת ישראל
משרדים נוכחיים	משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד האנרגיה והתשתיות • משרד הביטחון • המשרד לביטחון לאומי • משרד הבינוי והשיכון • משרד הבריאות • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • משרד החינוך • משרד החקלאות וביטחון המזון • משרד ירושלים ומסורת ישראל • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המורשת • משרד המשפטים • משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי • המשרד לעניינים אסטרטגיים • משרד העבודה • משרד העלייה והקליטה • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט
משרדים בעבר	המשרד להגנת העורף • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • המשרד לקידום מעמד האישה • משרד האספקה והקיצוב • משרד הדיגיטל הלאומי • משרד ההסברה • משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה • משרד החינוך, התרבות והספורט • משרד הכלכלה והתכנון • משרד המדע, התרבות והספורט • משרד המודיעין • משרד המיעוטים • משרד הפיתוח • משרד משאבי המים • משרד ראש הממשלה החלופי

שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט

סגני שרי הביטחון בממשלות ישראל
שמעון פרס • צבי דינשטיין • מרדכי צפורי • מיכאל דקל • עובדיה עלי • מרדכי גור • אורי אור • סילבן שלום • אפרים סנה • דליה רבין • ויצמן שירי • זאב בוים • אפרים סנה • מתן וילנאי • דני דנון • אלי בן-דהן • אבי דיכטר • אלון שוסטר