המגדלור באלכסנדריה
 | |
| איור על ידי הארכאולוג הרמן תירש (1909) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדלור |
| על שם | Pharos  |
| כתובת | Pharos |
| מיקום | אלכסנדריה |
| מדינה | מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 297 לפנה"ס – 283 לפנה"ס (כ־14 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 280 לפנה"ס |
| תאריך פירוק | המאה ה-14 |
| חומרי בנייה | אבן לבנה |
| עלות | 800 טלנטים |
| אדריכל | סוסטרטוס מקנידוס |
| סגנון אדריכלי | הלניסטי |
| מידות | |
| אורך | 8.5 מטר |
| רוחב | 8.5 מטר |
| גובה | 100 עד 160 מטר |
| קומות | שלוש או ארבע |
| קואורדינטות | 31°12′50″N 29°53′08″E |
 | |
  | |
המגדלור באלכסנדריה, הידוע גם בתור פָארוֹס אלכסנדריה (ביוונית עתיקה: ὁ Φάρος τῆς Ἀλεξανδρείας) היה המגדלור הראשון בעולם, ובין המגדלורים המוכרים והחשובים ביותר לאורך ההיסטוריה.[1] המגדלור הוקם במאה השלישית לפנה"ס (280 לפנה"ס בקירוב[2]) על האי פארוס בסמוך לאלכסנדריה. הוא ככל הנראה הגיע לגובה של כ-110 מטרים[3] והיה לאחד הבניינים הגבוהים ביותר בעולם במשך כמעט מילניום, שני רק לפירמידה הגדולה של גיזה.[4] המגדלור נבנה תחת שלטון מצרים התלמיית, בתקופתו של תַּלְמַי השני פילדלפוס. המגדלור נהרס בהדרגתיות כתוצאה ממספר רעידות אדמה בין השנים 956 ו-1323, עד השמדתו הסופית במאה ה-14. המגדלור נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק.
תאריך בנייתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדלור החל להיבנות במחצית הראשונה של המאה השלישית לפנה"ס. לאחר כיבוש מצרים בידי אלכסנדר הגדול ומותו, תלמי הראשון נהיה למלך והכריז על תחילת בנייתו בשנת 305 לפנה"ס. עם זאת, תהליך בניית המגדלור החל רק מספר שנים לאחר מכן.[5] תאריך תחילת בניית הבניין נתון לוויכוח. על פי אנציקלופדית סודא, בניית המגדלור החלה בשנת 297 לפנה"ס, ותמה בשנת 283 לפנה"ס. על פי דעה אחרת, בנייתו החלה בשנת 300 לפנה"ס ותמה בשנת 283 לפנה"ס.[6] השנה בה החלה הבנייה לא ידועה, אך קיימת הסכמה לגבי שנת סיומה, ונראה כי ארכה פחות מ-20 שנה.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדלור נבנה על האי פארוס, בסמוך לעיר אלכסנדריה שבמצרים. האי נמצא במרחק של קילומטר אחד מהחוף של אלכסנדריה. המגדלור נבנה על הקצה המזרחי של האי, שזמן קצר לפני כן התחבר לחוף אלכסנדריה בעזרת הדרך הסלולה הפסתדיום. בעת בניית המגדלור, כבר היו על האי שני נמלים בקצה המזרחי ובקצה המערבי של האי. כאשר אלכסנדר הגדול הגיע לאי בכיבושיו, הוא החליט שהנמל היעיל ביותר יהווה נקודת הגנה אסטרטגית, ועל כן נבנה המגדלור בנמל המזרחי של האי.[7] המגדלור נבנה על מרחב שטוח רחב בגודל של 110 מטר רבוע בגובה של 7 מטרים מעל פני הים.[8]
על פי כתביהם של היסטריונים מהתקופה, ייתכן כי חלקו המזרחי של האי לא היה מחובר לחלקו המערבי של האי ושהמגדלור נבנה על אי קטן שלא היה מחובר לאי המרכזי, במרחק של כ-150 מטר ממנו.[8] סביר להניח שהאי המרכזי הורחב לכיוון המזרח, עד שהתחבר עם האי הקטן שעליו תוכנן להיבנות המגדלור. החיבור של שני האיים בוצע באמצעות אדמה שנחפרה לצורך עבודות הבנייה של המגדלור.[2]
מידות המגדלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא קיימת הסכמה בנוגע למידותיו של המגדלור. דעות רבות ומגוונות שונות לגבי אורכו, רוחבו וגובהו.
הרטוריקן לוסיאנוס מדד את אורכו של המגדלור במאה השנייה, וקבע כי אורכו של המגדלור הוא 133 מטר.[9]
אל-יעקובי, פקיד ערבי מבגדד, כתב בשנת 870 על אורכו של המגדלור, וקבע כי אורכו הוא 77 מטר או 91 מטר, בהתאם ליחידות המידה שהשתמש. סביר להניח כי מידות אלה נלקחו לאחר רעידת אדמה בה ניזוק המגדלור.[9]
אל-אידריסי, לאחר מסעו למגדלור בשנת 1154, קבע כי גובהו של המגדלור מגיע ל-162 מטר.[10]
אל-בלאווי ביקר במגדלור בשנת 1166, וסיפק את המידע ההיקפי ביותר בנוגע למגדלור. הוא מצא כי אורך כל אחת מדפנות הבסיס של המגדלור מגיעה ל-8.5 מטר, ובסיס המגדלור מגיע לגובה של 6.5 מטר, על גבי קרקע בגובה של 6.5 מטר מעל פני הים. אורך הדרך הסלולה שהובילה למגדלור הוא 183 מטר, והיא בנויה מ-16 קשתות המפוזרות לאורך אורכה. גובה הקומה הראשונה הוא 57.73 מטר, גובה הקומה השנייה הוא 27.45 מטר, וגובה הקומה השלישית 7.32 מטר. בסך הכול, גובה המגדלור הוא 97 מטר.[9]
תיאור המגדלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדלור נפגם ונבנה מחדש פעמים רבות, ולכן מראהו החיצוני השתנה משמעותית לאורך השנים.
בפסגת המגדלור ניצבו מספר מראות. בשעות היום, תפקיד המראות היה להחזיר את האור של השמש, ואילו בשעות הלילה המראות לא היו בשימוש - במקום המראות, כנראה שאש גדולה הובערה או שהודלקו מנורות מבוססות שמן בפסגה. לא ידוע אם האש בפסגה הייתה חשופה לאוויר, או שמא הייתה מזוגגת. סביר להניח שהאש הייתה חשופה לגמרי לאוויר, ולא מכוסה בדבר, שכן העשן הרב המיוצר מהאש היה עלול להיאסף בפסגה הסגורה. העשן שהתפזר סביב המגדלור בשעות היום הנחה את הספינות ממרחק רב גם כן.[11]
על פי מגלי ארצות ערביים, המגדלור היה בנוי בעיקר מלבנים גדולות של אבן לבנה, המצויה במבנים הלניסטיים רבים. גם על פי סטראבו, המגדלור נבנה מאבן שיש לבנה.[12] הצבע הבהיר של המגדלור אפשר לראותו בכל שעות היום. על פי אל-אידריסי, המגדלור היה בנוי מ-"אבנים מעולות מסוג הידוע בתור קדזן (kadhdhan)".[2] שם נוסף לאבן הוא טיבורטין (Tiburtine), כנראה שם נרדף לטרוורטין הנפוצה מאוד באזור רומא, הדומה מאוד לשיש. חלק מהמגדלור נבנה מגרניט אדום, בעיקר עבור חלקים פנימיים כמו משקופים ודלתות.
ככל הנראה היה ניתן לראות את אור המגדלור בשיא גובהו רק למרחק של כ-40 קילומטרים לאורך הים.[13] עם זאת, חוקרים, סופרים ומגלי ארצות קדומים מספרים על מרחקים אחרים. על פי מקורות מסוימים, לוקיאנוס כתב כי ניתן לראות את אור המגדלור במרחק של 300 מיילים.[14] על פי דבריו של פליניוס, את אור המגדלור היה ניתן לראות במרחק של 465 קילומטרים.[15] יוספוס כותב כי ניתן לראות את האור מהמגדלור במרחק של 300 סטדיה - כ-54 קילומטר.[2] אל-אידריסי, מגלה ארצות ערבי, מספר כי את אור המגדלור היה ניתן לראות במרחק של 100 מיילים.[2] איבן-ג'ובאיר, עוד מגלה ארצות ערבי, מספר כי את אור המגדלור ניתן לראות במרחק של יותר מ-70 מיילים.[2]
המראות בפסגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המראות הגדולות שנמצאו בפסגת המגדלור מתוארות בעיקר על ידי מגלי ארצות ערביים. לא ידוע אם המראות היו קיימות במגדלור בזמן הקמתו הראשונית. על פי מקורות שונים, למראות בפסגה היו 2 מטרות עיקריות, מלבד האור שהפיקו: הראשונה הייתה שימושן בתור מין טלסקופ המאפשר תצפית על ספינות רחוקות, והשנייה - העלאת ספינות הנמצאות באופק באש. על פי מורטדי:
"בתוך העיר, הם בנו צריח עצום על עמודי נחושת מוזהבים, ועליו ניצבה מראה המורכבת מחומרים מגוונים, אורכה ורוחבה 5 טפחים, בעוד שגובה הצריח 100 אמות. הצריח שימש כזכוכית-בוערת נגד האויב. אלמלא הזכוכית שבפסגה, לא היה נבנה המגדלור כלל".[16]
על פי מקור אחר,
"אחד מפלאי העולם הוא המראה העצומה שניצבה בגדלור באלכסנדריה, שאפשרה לראות מה עובר בקונסטנטינופול".[11]
על פי דבריו של אל-מסעודי, המראות בפסגה אפשרו לצפות בספינות הנעות בקרבת רומא.[11] א-סויוטי מספר:
"רוחב המראה היה 7 אמות, והיא הראתה את כל הספינות הבאות מאירופה. המראה הייתה משומשת בתור זכוכית בוערת. הם סובבו את המראה לכיוון השמש, וקרני השמש פגעו בספינות האויב ושרפו אותן. המראה אפשרה תצפית על ספינות במרחק גדול יותר מטווח הראיה הטבעי - אדם היושב תחת המראה היה יכול לראות עד קונסטנטינופול."[17]
הפרטים המדויקים בנוגע למראה נתונים לוויכוח. קיימים תיאורים רבים ומפורטים סביב המראות שבפסגה, אך עם זאת, סביר להניח כי רובן נכתבו בלשון ספרותית תוך כדי שימוש בהגזמה. טכנולוגיית הטלסקופ לא פותחה עד המאה ה-17 באירופה, הודות לחוקרים כמו גלילאו, אך ייתכן כי אב-טיפוס קדמון של הטלסקופ היה קיים בתקופת המגדלור. לא ידוע אם המראות אכן היו חזקות מספיק להעלאת ספינות רחוקות באש. עם זאת, ידוע שארכימדס פיתח במאה ה-3 לפנה"ס מכשיר הבנוי ממראות רבות, איתו הצליח להעלאות ספינות במרחק של עד 200 מטרים באש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המגדלור באלכסנדריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- המגדלור באלכסנדריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- Pharos: The Lighthouse at Alexandria
- מה היה המגדלור של פארוס באלכסנדריה? באתר (אאוריקה)
- Astro Navigation Demystified, The Pharos Lighthouse
- The Pharos of Alexandria, the first Lighthouse of the World
- Pharos: The Lighthouse at Alexandria
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sarah, The History of the Lighthouse, Great Lighthouses of Ireland, 2022-05-06 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Ken Trethewey, Ancient Lighthouses - Part 5: The Pharos, Ancient Lighthouses, 2018-01-01
- ^ Dr Uday Dokras, BOOK Architecture of the Lighthouse of Alexandria-BOOK, Indo Swedish Author's Collective, 2020-01-01
- ^ Lighthouse of Alexandria | History, Location, & Facts | Britannica, www.britannica.com, 2023-06-22 (באנגלית)
- ^ Dr Uday Dokras, BOOK Architecture of the Lighthouse of Alexandria-BOOK, Indo Swedish Author's Collective, 2020-01-01, עמ' 21
- ^ Ken Trethewey, Ancient Lighthouses - Part 5: The Pharos, Ancient Lighthouses, 2018-01-01, עמ' 7
- ^ Strabo, Geography, BOOK XVII., CHAPTER I., section 6, www.perseus.tufts.edu
- ^ 1 2 Hermann Thiersch, Pharos: Antike, Islam und Occident ; ein Beitrag zur Architekturgeschichte, Leipzig, Berlin, 1909
- ^ 1 2 3 Ken Trethewey, Ancient Lighthouses - Part 5: The Pharos, Ancient Lighthouses, 2018-01-01, עמ' 29
- ^ Muqarnas Online, Brill (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Ken Trethewey, Ancient Lighthouses - Part 5: The Pharos, Ancient Lighthouses, 2018-01-01, עמ' 25
- ^ LacusCurtius • Strabo's Geography — Book XVII Chapter 1 (§§ 1‑10), penelope.uchicago.edu
- ^ The Pharos Lighthouse, Astro Navigation Demystified, 2012-02-01 (באנגלית)
- ^ Pharos: The Lighthouse at Alexandria, penelope.uchicago.edu
- ^ Ochyro, www.hellenicaworld.com
- ^ The Egyptian history, treating of the pyramids, the inundation of the Nile, and other prodigies of Egypt, according to the opinions and traditions of the Arabians written originally in the Arabian tongue by Murtadi, the son of Gaphiphus, rendered into French by Monsieur Vattier ... and thence faithfully done into English by J. Davies ..., quod.lib.umich.edu
- ^ Ken Trethewey, Ancient Lighthouses - Part 5: The Pharos, Ancient Lighthouses, 2018-01-01, עמ' 26
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |  |  |  |  |  |  |
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |
| בקרת זהויות |
|
|---|