הא בהא תליא

הָא בְּהָא תַּלְיָא הוא ביטוי בשפה הארמית, המובא בתלמוד, ופירושו: הדברים תלויים זה בזה,^[1] שני הדברים כרוכים זה בזה.^[2]

נעזרים בביטוי, בדרך כלל, כדי להסביר את הקשר בין שני טיעונים (או שתי הגדרות) הנובעים זה מזה.

ועד כאן לא שמענו כי פליגי [נחלקו] אלא בעניין ההיתר לחלל עליו את השבת, אבל בכלל למולו לשמונה ימים — ודאי מהלינן ליה [מלים אנו אותו] אף שיוצא דופן אין אמו טמאה לידה! ומשיבים: הא בהא תליא [זו בזו תלויה], ואין כאן שתי מחלוקות, אלא הסבור שמחללים עליו את השבת סבור אף שמלים אותו ביום השמיני.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ה, עמוד ב'

האמוראים דנים כאן בהלכות ברית מילה החלה בשבת. מובאות כאן שתי גישות לגבי מועד המילה, במקרה שהיום השמיני חל בשבת, ולגבי תאריך המילה של התינוק עצמו. הם מגיעים למסקנה, שאין הגישה האחת סותרת את השנייה, אלא נובעת ממנה – הא בהא תליא!^[3]

מקום נוסף בתלמוד שנעזר בביטוי נמצא בדיון במסכת נזיר.^[4]

• דוד בן-גוריון, "המחנה העברי בהתנדבו לעבודת־הצבא מתנדב באותה שעה לעבודת התחיה בארצנו. עם יצירת המחנה העברי הלוחם ייווצר גם מחנה עברי עובד. הא בהא תליא".^[5]
• י.ל. פרץ, "הא בהא תליא – עונה זליג – אהבה ויופי חד הוא"^[6]
• "מעשים היטלריסטים גוררים תעמולה אנטישמית, והא בהא תליא", כותב "קול העם" בשנת 1960.^[7]
• חגי סגל כותב במאמר משנת 1992: "מכאן תבין שמשמעת והרתעה הן כמעט שתי מלים נרדפות. הא בהא תליא".^[8]

• "הא בהא תליא", מטח
• "הא בהא תליא", אוצר עברית
• יוסי בלום-הלוי, "משפט אזריה ופרשת עמונה - הא בהא תליא", ערוץ 7, 1 בינואר 2017