הדיוויזיה המוטסת ה-101

הדיוויזיה המוטסת ה-101
101st Airborne Division

סמל היחידה, 'העיט הצורח'
Rendezvous With Destiny (פגישה עם הגורל)
פרטים
כינוי	Screaming Eagles ('העיטים הצורחים')
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
שיוך	צבא ארצות הברית
סוג	דיוויזיה
בסיס האם	פורט קמבל, קנטקי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1921–הווה (כ־103 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה המלחמה בטרור העולמי באפגניסטן ועיראק
פיקוד
יחידת אם	הקורפוס המוטס ה-18
מפקד נוכחי	מייג'ור גנרל ג׳וזף מקגי
מפקדים	ויליאם וסטמורלנד מקסוול טיילור דייוויד פטראוס בריאן וינסקי
עיטורים
ציון לשבח יחידתי נשיאותי צלב המלחמה 1939-1945

הדיוויזיה המוטסת ה-101, המכונה העיטים הצורחים, היא יחידת צנחנים תחת הפיקוד של הקורפוס המוטס ה-18 של צבא ארצות הברית שהתפרסמה בעיקר בלחימתה במלחמת העולם השנייה, בנחיתה בנורמנדי, במבצע מרקט גארדן בהולנד ובקרב הארדנים. במהלך מלחמת וייטנאם הייתה ידועה בתור יחידה יבילת אוויר ויותר מאוחר בתור יחידת תקיפה אווירית המתמחה בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער^[1].

בשנת 1957 חיילים מהדיוויזיה נשלחו לאכוף את הפסקת הסגרגציה הגזעית במוסדות החינוך במדינת ארקנסו. כמו כן נטלה חלק גם במלחמת אפגניסטן ובמלחמת עיראק.

בסיס האם של הדיוויזיה נמצא כיום בפורט קמבל במדינת קנטקי.

ב-5 ביוני 1944, הדיוויזיה המוטסת ה-101 התכוננה לפריסה הראשונה שלה: הנחיתות המוטסות של נורמנדי. המבצע היה אמור להנחית 6,700 חיילים בצניחה מאחורי קווי הגרמנים כדי להחליש מספיק את הגנות החופים לקראת הנחיתה הימית המתוכננת. אבל בשל האש הנ"מ החזקה מעל צרפת הטייסים נאלצו לפרוץ מהמערך שלהם כך שחיילי הדיוויזיה התפזרו בכל רחבי נורמנדי לאחר הצניחה. מנותקים מהיחידות שלהם, הם נחתו לבד מאחורי קווים גרמניים, ורבים נהרגו באוויר מירי נ"מ גרמניים. בסוף היום הראשון, רק אחד מכל שלושה חיילים שצנח מצא את דרכו חזרה ליחידה שלו.

במהלך היום השני הצליחה הדיוויזיה המוטסת ה-101 להתארגן מחדש. האספקה המחודשת הגיעה בעזרת דאונים, שרבים מהם התפרקו בנחיתה. המשימה התמקדה כעת בשטח האחורי של אזור הנחיתה של יוטה. העיירה קרנטן, שהייתה המפתח לשליטה בחצי האי, נכבשה לאחר יומיים של לחימה כבדה ביותר והיה צריך להגן על ידי הדיוויזיה מפני התקפת נגד גרמנית למשך יומיים נוספים. במהלך הקרב על קרנטן, לוטננט קולונל רוברט ג'ורג' קול כבש לבד עמדת הגנה גרמנית ועל כך הוענק לו מדליית הכבוד כחייל הראשון בדיוויזיה. לאחר חודש הושלם המבצע בנורמנדי. כל חייל רביעי בדיוויזיה היה מת או פצוע קשה.

הפריסה הגדולה השנייה של הדיוויזיה המוטסת ה-101 הייתה מבצע מרקט גארדן בהולנד בספטמבר 1944, שבוצע בשיתוף עם הדיוויזיה המוטסת ה-82 והקורפוס המוטס ה-1 הבריטי כחלק מהארמייה המוטסת הראשונה של בעלות הברית. במהלך המבצע, הדרכים המובילות צפונה לאורך הריין ממערב לגבול גרמניה היו אמורות להיות מאובטחות נגד כוחות גרמנים כדי שיחידות הטנקים של בעלות הברית יוכלו להתקדם לתוך גרמניה. הדיוויזיה שחררה את העיר איינדהובן והגנה על גזרתה. במהלך המבצע איבדה הדיוויזיה 2,118 איש.

בקרב על הבליטה בדצמבר 1944, 12,000 חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 לחמו במצור על בסטון, לשם הגיעו רגע לפני הגרמנים והשתלטו על העיירה. היחידות הגרמניות הצליחו לכתר את העיר ומכאן ואילך כיסו אותה באש ארטילרית כבדה. מאז הגיעו החיילים האמריקאים לבסטון מהר ככל האפשר, רבים נאלצו לסבול את מזג האוויר החורפי הקשה ללא לבוש הולם. על פי המסורת, מפקד הכוח, הגנרל אנתוני סי. מקאוליף, דחה דרישה גרמנית לכניעה לאחר מצור בן חמישה ימים במילה "Nuts". ב-26 בדצמבר, הארמייה השלישית תחת הגנרל ג'ורג' ס. פטון להסיר את המצור ולסיים אותו. יחדיו הצליחו להדוף את היחידות הגרמניות בחזרה אל מעבר לגבול הגרמני.

ככל שהתקדמה המלחמה, שבמהלכה הייתה ה-101 כפופה לארמייה השביעית, חלקים מהדיוויזיה התקדמו עד לדרום גרמניה מבלי להיתקל בהתנגדות משמעותית. לאחר מכן נסוגה הדיוויזיה למורמלון שבצרפת והתאמנה על צניחה אפשרית מעל ברלין. בתום המלחמה, כוחות ה-101 יכלו לבקר במעונו הקודם של היטלר בברכטסגאדן שבאוברזלצברג. לאחר שחזרה לצרפת, הדיוויזיה ה-101 התאמנה על נחיתה מוטסת ביפן באוגוסט 1945, אך המבצע לא בוצע לאחר הכניעה היפנית. חלקים מה-101 היו מוצבים גם בצל אם זי, אוסטריה, שם התכוננו לפלישה ליפן.

ביוני 1948 הוקצתה הדיוויזיה לצבא ארצות הברית הסדיר. שתי הפעלות קצרות התרחשו מיולי 1948 עד מאי 1949 ומאוגוסט 1950 עד דצמבר 1953 במחנה ברקינרידג', קנטקי. ההפעלה הסופית התרחשה במאי 1954 בפורט ג'קסון, דרום קרוליינה. באפריל 1956 הועברה הדיוויזיה לפורט קמפבל, קנטקי.

ב-24 בספטמבר 1957, שיגר נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר 1,200 חיילים מלוחמי ה-101 לליטל רוק, ארקנסו כדי לשמור על השקט בעיירה וללוות את תשעת התלמידים השחורים הראשונים שהתקבלו לבית הספר התיכון ליטל רוק סנטרל בדרכם לבית הספר.

בשנת 1965 נשלחה החטיבה הראשונה לווייטנאם יחד עם חיילי תמיכה. שאר הדיוויזיה נשלחה עד סוף 1967. בשבע שנות שירות בווייטנאם, הדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפה ביותר מ-15 מבצעים. מסוקים שימשו כעת להובלת חיילים, שהיוו אלטרנטיבה טובה בהרבה למטוסים בג'ונגל שלפעמים כמעט בלתי חדיר ובהיעדר מסלולים.

אחד המבצעים הגדולים הראשונים בווייטנאם כלל מציאת והשמדת הגדוד הצפון וייטנאמי ה-95, החשוד כמי שנמצא בעמק טוי הואה. המבצע קיבל את שם הקוד מבצע ואן בורן. יחד עם זאת, היה עליהם להגן על קצירי האורז המתרחשים בחוף בזמן זה. שתי הפקודות בוצעו בסוף ינואר 1966 עם אבדות רבות לאויב אך אבדות קטנות בלבד לכוחות.

הדיוויזיה גם השתתפה במתקפת טט ובמתקפה נגדית של טט, כשהיא נתונה תחת ירי ארטילריה ומקלעים כבדים של וייטקונג לעבר הגבעה 937 בקרב על המבורגר היל. רק לאחר עשרה ימים ועם נפגעים (70 הרוגים ו-372 פצועים) יכלו האמריקאים לכבוש את הגבעה. כוח האש שנעשה בו שימוש היה כה מסיבי שהגבעה שממה מכל הצמחייה. לאחר הלחימה נמצאו 630 חיילים וייטנאמים הרוגים בבונקרים ובמנהרות של הגבעה, מספר הפצועים לא ידוע.

בשנת 1972, הדיוויזיה המוטסת ה-101 עזבה את וייטנאם ככוח הקרבי האחרון. אבדותיהם שספגו שם עלו פי שניים על אלו של מלחמת העולם השנייה.

במרץ 1982 החלו גורמים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 בפריסה עם כוחות האו"ם בחצי האי סיני. בדצמבר 1985, 248 חברי הדיוויזיה מתו בהתרסקות מטוס בגנדר (ניופאונדלנד) בשובם.

לאחר הפלישה העיראקית לכווית באוגוסט 1990, הדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפה במבצע מגן מדבר/סערת המדבר, יחד עם הדיוויזיה המוטסת ה-82 ודיוויזיית הרגלים ה-24 במסגרת הקורפוס המוטס ה-18.

ב-17 באוגוסט 1990 הגיעו היחידות הראשונות של הדיוויזיה לסעודיה. על סיפון 110 מטוסי תובלה C-5 וC-141 היו 2,700 חיילים, 117 מסוקים, 487 כלי רכב ו-125 משטחים של אספקה. עיקר הדיוויזיה עלתה על ספינות תובלה בג'קסונוויל, פלורידה, והונחתו בדמאם 46 ימים לאחר מכן במחנה ה-101 שהוקם ליד נמל התעופה הבינלאומי המלך פהד, שכונה מחנה הנשרים השני.

מבצע סערת המדבר החל בשעה 2:38 לפנות בוקר ב-17 בינואר 1991 עם 8 מסוקי AH-64 אפאצ'י מה-101 שתקפו תחנות מכ"ם עיראקיות לאזהרה מוקדמת באגף שמאל של המתקפה.

ב-24 בפברואר 1991, מבצע הרכבת האווירית הגדול ביותר שאי פעם טס בגל בודד במהלך מבצע צבאי, יותר מ-2,000 חיילים, 50 רכבי תובלה, כלי ארטילריה, טונות של דלק ותחמושת הועברו 80 קילומטרים לפנים עיראק. חיילים עיראקים שהוצבו באזור היעד הופתעו ורובם נלכדו. בימים שלאחר מכן נכנעו אלפי חיילים עיראקים ללוחמי ה-101.

פעולות הלחימה פסקו ב-27 בפברואר. הדיוויזיה איבדה חמישה חיילים במהלך המבצע.

בינואר 2002, השתתפה הדיוויזיה במשימה באפגניסטן לתמוך ביחידת המשלוח הימי ה-26 בחיפושיהם אחר טרוריסטים של אל-קאעידה והחלפת משטר הטליבאן. ב-2 במרץ נהרג חייל וכמה נפצעו כאשר הסתערו על מחבוא מערה במהלך מבצע ליד גארדז.

כמה גורמים מהדיוויזיה המוטסת ה-101 השתתפו במבצע חופש לעיראק החל מה-20 במרץ 2003 בפיקודו של דייוויד פטראוס. מ-23 במרץ היא עקבה אחרי דיוויזיית הרגלים ה-3 בפלישה מכווית לעיראק, השתתפה בקרבות על נג'ף וכרבלא ואבטחה את שתי הערים לאחר כיבושן. לאחר הכיבוש המוצלח של נמל התעופה הבינלאומי סדאם חוסיין ב-4 באפריל 2003 על ידי דיוויזיית הרגלים ה-3, חלק מהדיוויזיה המוטסת ה-101 הועבר מנג'ף לנמל התעופה בבגדאד, לשמש כעתודה במתקפה הקרובה על בירת עיראק. לאחר הפסקת פעולות הלחימה הרשמיות ב-1 במאי 2003, נותרו יחידות אלו מוצבות בצפון עיראק עד 2004 עם מפקדת דיוויזיה במוסול. הם קיבלו הקלה על ידי הבריגדה הרב-לאומית צפון (MNB-N) - כוח המשימה אולימפיה - כדי לחזור לעיראק ב-2005 לפריסה שנייה.

חמישה מלוחמי הדיוויזיה עמדו לדין על פשע מלחמה בבית המשפט. ב-12 במרץ 2006 פרצו החיילים לבית במחמודיג'ה ואנסו ילדה בת 14. סטיבן דייל גרין לקח את אחותו והוריו בת השש של הקורבן לחדר סמוך ורצח את שלושתם בנשק השירות שלו לפני שהרג את בן ה-14 והצית את הבית עם חבריו כדי לכסות על הפשע. מכיוון שהשתחרר מהכוחות המזוינים, גרין נשפט בבית משפט אזרחי, שם נידון למאסר עולם ללא תנאי. הוא מת במעצר בפברואר 2014. ארבעת האחרים קיבלו עונשי מאסר של מספר שנים.

בשנת 2016 נשלחו 560 חיילים מהדיוויזיה לעיראק במסגרת מבצע נחישות טבועה למתן תמיכה במאבק נגד דאעש. בסתיו 2016 השתתפו חיילים מהדיוויזיה בקרב על מוסול.

• ג'ימי הנדריקס - מוזיקאי, גיטריסט אמריקאי, היה מאמני הבלוז-רוק'נרול הבולטים ביותר של שנות השישים, והשפיע רבות על דור "ילדי הפרחים" בעת התנגדותו למלחמת וייטנאם.
• רוברט קול - היה מפקד גדוד צנחנים בדיוויזיה במלחמת העולם השנייה. על פעולתו בנורמנדי הוענקה לו מדליית הכבוד של הקונגרס.
• רוברט סינק - מפקד הרגימנט ה-506 של הדיוויזיה המוטסת ה-101 במלחמת העולם השנייה.
• ריצ'רד וינטרס - פיקד במלחמת העולם השנייה על מחלקה פלוגה וגדוד צנחנים בדיוויזיה. על גבורתו בקרב הוענק לו צלב השירות המצוין. דמותו הונצחה בסדרת הטלוויזיה אחים לנשק.
• ויליאם וסטמורלנד - היה גנרל אמריקני, פיקד על הדיוויזיה. בהמשך שירת כמפקד כוחות הצבא האמריקני שלחמו במלחמת וייטנאם, בשנים 1964 - 1968 ומפקד צבא היבשה (US Army) בשנים 1968 - 1972.
• מקסוול טיילור - היה גנרל אמריקני, פיקד על הדיוויזיה במלחמת העולם השנייה ובהמשך רמטכ"ל צבא ארצות הברית.
• דייוויד פטראוס - גנרל אמריקני, מפקד הדיוויזיה במלחמת עיראק.
• ג'יימס מקונוויל - גנרל אמריקאי, פיקד על הדיוויזיה בין השנים 2011-2014 ובמהלך מלחמת אפגניסטן, לימים ראש אגף כח האדם של צבא ארצות הברית, מאוגוסט 2019 מכהן כראש מטה צבא ארצות הברית.

• הדיוויזיה המוטסת ה-82
• פלוגה ה', רגימנט 506, הדיוויזיה המוטסת ה-101 (מלחמת העולם השנייה)

• ס.ל.א מרשל, "הם צנחו בלילה", הוצאת מערכות מאנגלית: אהרן אמיר.
• קורנליוס ראיין, "גשר אחד רחוק מדי", הוצאת זמורה ביתן ומודן, 1979.
• קורנליוס ריאן, "היום הארוך ביותר", הוצאת מערכות, 1982.
• סטיבן אמברוז, "אחים בקרב", תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005.
• סטיבן אמברוז, "יום הפלישה", הוצאת זמורה ביתן, מאנגלית: מרדכי ברקאי, 2002 - תיאור מקיף של יום הפלישה משלב ההכנות ועד להשלכות שבעקבותיו.
• שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007.

מדיה וקבצים בנושא הדיוויזיה המוטסת ה-101 בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הדיוויזיה המוטסת ה-101 (באנגלית)

• הדיוויזיה המוטסת ה-101, ברשת החברתית פייסבוק
• הדיוויזיה המוטסת ה-101, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

ארצות הברית דיוויזיות צבא ארצות הברית
דיוויזיות מוטסות	11 • 13 • 17 • 80 • 82 • 101 • 108
דיוויזיות שריון	1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 16 • 19 • 20 • 22 • 25 • 27 • 30 • 40 • 48 • 49 • 50
דיוויזיות פרשים	1 • 2 • 3 • 15 • 21 • 22 • 23 • 24 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66
דיוויזיות רגלים	1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 11 • 12 • 13 • 17 • 19 • 23 (אמריקל) • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 51 • 63 • 65 • 66 • 69 • 70 • 71 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 102 • 103 • 104 • 106 • 108 • הוואי • תעלת פנמה • הפיליפינים
דיוויזיות הרריות	10