הד סמאשד אין
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידות | |||||
| שטח | 3,626 הקטאר  | ||||
| היסטוריה | |||||
| תרבויות | בלאקפוט | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה | קנדה | ||||
| קואורדינטות | 49°44′58″N 113°37′30″W / 49.7494°N 113.625°W | ||||
  | |||||
הד סמאשד אין (אנגלית: Head-Smashed-In - "ראש מנופץ") הוא אתר מורשת עולמית בדרום-מערב אלברטה, קנדה, המשמר את תרבותם של בני השבטים האינדיאנים באזור זה, בני אומת הבלאקפוט, שהייתה מעין איחוד של כמה שבטים שחיו בתחומי אלברטה ומונטנה, בארצות הברית, של היום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הד סמאשד אין היה אתר שבו צדו בני הבלאקפוט את הביזון האמריקאי. האתר הוא "מקפצת ביזונים" (Buffalo Jump), מצוק ברוחב של כ-300 מטרים, ובגובה מקסימלי של כעשרה מטרים. האינדיאנים היו מניסים את הביזונים משטחי המרעה שלהם בגבעות, כשלושה קילומטרים ממערב לשם. הביזונים הובהלו אל נתיבים שסומנו מראש, על ידי גלי אבנים, והורצו אל שפת הצוק. הבהמות המבוהלות היו נופלות מן הצוק תוך כדי שבירת גפיהן, ונותרות חסרות ישע וללא יכולת להימלט מבני הבלאקפוט. במחנה סמוך היו הבהמות מעובדות ונשחטות. האתר היה בשימוש לפחות במשך 6,000 שנה, ושרידי העצמות בתחתית הצוק הם בעומק כעשרה מטרים[1].
בשפת בלאקפוט נקרא המקום "אסטיפה סקיקיקיני קוטס" (Estipah-skikikini-kots). על פי האגדה, לוחם בלאקפוט צעיר רצה לראות את הביזונים מזנקים מעבר לשפת הצוק, אך נקבר תחתיהם. הוא נמצא מת מתחת לערמת הגוויות, מקום שבו נופץ ראשו.
במאה ה-19 ננטש האתר לאחר המפגש עם המתיישבים האירופיים. עדות אירופית ראשונה על המקום היא משנות ה-80 של המאה ה-19, וחפירות ארכאולוגיות ראשונות נערכו בו ב-1938 מטעם המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק. ב-1968 הוגדר המקום כאתר מורשת לאומית קנדית, ב-1979 הוכרז כאתר מורשת של פרובינציית אלברטה, וב-1981 הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. הכרזת האתר כאתר מורשת עולמית היא בשל היותו אתר המייצג באופן ייחודי תרבות פרה-היסטורית עשירה, המתארת את הישרדותו של האדם במשך אלפי שנים.
האתר הוא פארק לאומי קנדי, ובמקום נבנה מרכז הסברה אודותיו. המבנה בנוי על הצוק, ומלווה את מדרג הסלע הטבעי בחמש מדרגות. בכל מדרגה תיאור של היבט אחר של המקום: אקולוגיה, מיתולוגיה, סגנון החיים והטכנולוגיה של הבלאקפוט. התיאור נסמך על עדויות ארכאולוגיות, המוצגות מנקודת המבט של התושבים האבוריג'יניים והמתיישבים האירופים. המרכז מציע גם מחנאות באוהלי טיפי, וסדנאות המציגות היבטים שונים של חיי האומה האינדיאנית, ובהן יצירת פרטי לבוש אינדיאניים. בכל שנה מתארחים באתר הד סמאשד אין אירועים מיוחדים ופסטיבלים המציגים את התרבות הילידית, הידועים באותנטיות, בצבע, ובאנרגיה הייחודיים שלהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנתונים במסמך ההערכה של אונסקו שונים מעט.
 | ||
|---|---|---|
| הפארקים בהרי הרוקי הקנדיים | באנף, ג'ספר, קוטניי, יוהו (פצלי ברג'ס), האמבר, הפארק הפרובינציאלי הר אסיניבוין והפארק הפרובינציאלי הר רובסון | |
| בשיתוף עם ארצות הברית | קלואן, הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס, הפארק הלאומי גליישר ביי, טאטשנשיני-אלסק • פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר | |
| פארקים לאומיים ופרובינציאליים | דינוזאור • גרוס מורן • מיגואשה • נאהאני • ווד באפלו • מיסטייקן פוינט • רייטינג-און-סטון/אייסינאיפי | |
| אתרי טבע | צוקי מאובני ג'וגינס • אנטיקוסטי | |
| אתרי תרבות | ל'אנס או מדוז • המרכז ההיסטורי בקוויבק סיטי • הד סמאשד אין • לוננבורג • תעלת רידו • נינסטינטס • גראן פרה • תחנת ציידי הלווייתנים הבאסקים ברד ביי • טרונדק-קלונדייק (פורט ריליאנס, דוסון סיטי, פורטי מייל, טרוצ'ק, מוסהייד) | |
| אתרים מעורבים | פימצ'יואין אקי | |
| בקרת זהויות |
|
|---|