ההספד

ההספד
Obituary

מידע כללי
מאת	אייזק אסימוב
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
הוצאה
תאריך הוצאה	1959
תאריך הופעה ראשונה	מגזין The Magazine of Fantasy and Science Fiction גיליון אוגוסט 1959

ההספד (באנגלית: Obituary) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה בגיליון אוגוסט 1959 של The Magazine of Fantasy and Science Fiction. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1978 בגיליון 1 של פנטסיה 2000.

הרעיון לסיפור נוצר כאשר אסימוב קרא הספד על חברו סיריל מ. קורנבלות' בניו יורק טיימס, וגילה שהוא מקנא בחברו על ההספד הגדול לו זכה. באוטוביוגרפיה שלו ציין אסימוב כי זהו הסיפור היחיד שלו בו המספר הוא אישה.

הסיפור מסופר על ידי אשתו של פיזיקאי תאורטי המכונה לנסלוט סטיבנס (שם בדוי). לנסלוט הוא אדם מריר שמרגיש תסכול מהעובדה שהוא לא זכה לתהילה, ואילו חבריו הבינוניים כן, בייחוד בהספדים המפוארים הנכתבים עליהם. אחרי עשרים וחמש שנות נישואין, אשתו מרגישה אומללה יותר ויותר. בשלב מסוים היא מעירה כי הוא יכול לצפות לזה שלפחות בהספד שלו הוא יזכה להכרה, אך לנסלוט רק מתרגז בטענה כי אפילו את ההנאה הזו לא יחוש, כי הרי לא יוכל לקרוא את ההספד על עצמו, והוא יורק עליה בכעסו.

בוקר אחד, מודיע לנסלוט לאשתו כי הוא גילה דבר שיבטיח לו תהילת עולם. הוא נותן לעוזרי המעבדה שלו חופש של חודש, ומגייס לעזרתו את אשתו. במעבדה, מראה לנסלוט לאשתו מיכל ברזל המכיל בתוכו עכבר לבן. לנסלוט מפעיל את מכשיריו ויוצר העתק מדויק של מיכל הראשון, אשר לטענת לנסלוט, הגיע מהעתיד. אולם התהליך אינו מושלם, והעכבר החדש מופיע מת. לאחר חמש דקות, מיכל המתכת והעכבר החדשים נעלמים, ומשאירים רק את המיכל המקורי.

תוכניתו של לנסלוט היא ליצור שכפול של עצמו על ידי אותו תהליך. ההעתק יהיה מת, כפי שהעכבר מת, ולנסלוט מתכנן שאשתו תכריז על מותו. לאחר ההלוויה הוא יודיע קבל עם ועדה כי הוא חי וכי מותו המבוים הוא תוצאה של תגליתו. הפרסום של הסיפור יבטיח ללנסלוט תהילת עולם. לנסלוט מזהיר את אשתו כי היא נקודת הכשל האפשרית היחידה בתוכנית, ושהוא יהרוג אותה אם משהו ישתבש.

לנסלוט מבצע את תוכניתו. הוא יוצר העתק של עצמו, ומעביר את הגופה לחדר במעבדה אשר סודר מראש כך שיראה כאילו ניסוי באשלגן ציאניד יצא משליטה. לאחר מכן לנסלוט מתחבא בחדר בו הוא ביצע את השכפול עם אספקה של אוכל ומים לשלושה ימים, ואשתו מתקשרת לרופא. הרופא קובע את מותו של לנסלוט כתוצאה מהרעלת ציאניד. אשתו של לנסלוט מודיע לתקשורת על מותו, ומזמינה כמה עיתונאים להגיע למעבדה, שם היא מספרת להם על לנסלוט ועל גאונותו.

למחרת קורא לנסלוט את ההספדים שלו בהנאה, ומתחיל לתכנן קריירה בתור איש המדע הגדול בכל הזמנים. הגופה מועברת למעבדתו בארון פתוח, כפי שביקשה אשתו לפי הוראותיו. ביום השלישי הגופה נעלמת, כפי שנחזה, ולנסלוט ואשתו יושבים לחגוג על כוס קפה. אשתו של לנסלוט מחליפה את הסוכר בקפה בציאניד, אשר הורג את לנסלוט. היא שמה את גופתו בתוך הארון במקומו של הכפיל, וממשיכה בהלווייתו כרגיל. בסוף הסיפור מספרת גברת סטיבנס כי היא אינה מרגישה שום חרטה על הרצח של בעלה, ושאחרי הכול, הוא כן הצליח לקרוא את ההספדים על עצמו.